רועי היה בן שבע בלבד. משפחתו מקריית ים הגיעה לשבת אצל קרובים ברכסים, ובמוצאי השבת - בעודו משחק בחוץ - הוא נהרג בתאונת דרכים עצמית של באגי ביישוב ליד חיפה. צוותי ההצלה שהוזעקו לזירה נאלצו לקבוע את מותו במקום. "רועי ילד מתוק, שאהוב על כל המשפחה. כל מי שהיה סביבו", אמר דודו, בני בן דוד, בכאב.
הסיפור של רועי הוא לא מקרה בודד. הוא חלק מסטטיסטיקה מדאיגה וכואבת בכבישי ישראל. החופש הגדול נמצא בעיצומו, ואיתם גם סכנות רבות בכבישים לילדים ובני נוער שמסתובבים יותר שעות בחוץ, בהיעדר מסגרות חינוך. "איך אפשר לדבר עליו בעבר? מה כבר הספיק לעשות בחיים כאלה קצרים? איך אפשר להספיד ילד בן שבע?", תהה הדוד בני. בכאב פנה לציבור: "אני מבקש ומתחנן כאבא לילדים - וכבן משפחה של רועי - תשמרו על הילדים. תשגיחו עליהם. הילדים שלנו זה העולם שלנו. עוד רגע אחד לחשוב מציל עולם שלם".
אביו של אואב שנהרג בתאונת דרכים
(צילום: חסן שעלאן)
"איך אפשר להספיד ילד בן 7?". רועי בן דוד, וזירת התאונה שבה נהרג
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה כי בתקופת חופשת הקיץ, בשלוש השנים האחרונות, הסיכון להיפגעות חמורה של ילדים בתאונות גבוה בכ-13% בהשוואה לחודשי שנת הלימודים.
רק בשבוע האחרון נהרגו 15 בני אדם בתאונות דרכים - שלושה מהם נערים בגילי 19-15. לפי נתוני הרלב"ד, בשנת 2025 נהרגו 12 ילדים ובני נוער עד גיל 19, ו-101 נוספים נפצעו באורח קשה, רק בחודשי יולי ואוגוסט - עלייה של 18% לעומת הממוצע בחודשי הקיץ בשנים 2024-2022. בחודשי הקיץ מספר הנפגעים הקשים וההרוגים גבוה בכ-10% בהשוואה לממוצע יתר חודשי השנה.
בני הנוער בגילי 19-15 מהווים יותר ממחצית מהנפגעים הקשים וההרוגים, ואילו בקרב ילדים עד גיל 14 יותר ממחצית מהנפגעים היו הולכי רגל. 63% מהתאונות הקטלניות והקשות שבהן נפגעו ילדים ובני נוער התרחשו בדרכים עירוניות.
מתחילת 2026 נהרגו 261 בני אדם בדרכים, ב-240 תאונות קטלניות. מבין ההרוגים - 30 ילדים עד גיל 14 ו-28 נערים וצעירים בגילי 19-15. מתחילת יולי ועד היום כבר נהרגו 12 ילדים ובני נוער - כך שמספר ההרוגים בגילים אלו בחודשי יולי-אוגוסט אשתקד כבר נחצה.
"בטח שמעתם על הילד שנדרס, אז הוא שלי"
רק לפני שלושה חודשים עילאי יהונתן בן שבת, ילד בן שלוש וחצי בלבד, נהרג מפגיעת רכב סמוך לביתו שבאור עקיבא. הוריו, אור והדר, שנמצאת בחודש השישי להריונה, עדיין מתקשים לעכל את האובדן הגדול. התאונה הקטלנית התרחשה בשעות הערב ברחוב שלום שבזי, סמוך לבית המשפחה.
לפי הפרטים הראשוניים, עילאי עמד בסמוך לאימו באזור הבית, כשרכב שנכנס לרחוב, פגע בו וגרם לו לחבלה רב-מערכתית קשה. חובשים ופרמדיקים של מד"א פינו אותו לבית החולים הלל יפה שבחדרה תוך פעולות החייאה, אך שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. הנהג טען: לא הבחנתי בילד.
יש לו אח שהיה ישן איתו במיטה, הם היו בורחים ביחד לגן, שותפים כאלה לכל דבר. הכול עוד כל כך טרי, למרות שעברו כמה חודשים אנחנו מנסים להסביר לילדים מה קרה
"בטח כולכם שמעתם על הילד שנדרס והלך לעולמו - אז הילד הזה הוא שלי, עילאי יהונתן ז"ל", כתב האב אור בפוסט קורע לב ברשתות החברתיות זמן קצר לאחר התאונה. "בלתי-נתפס כל הכאב והצער, אנחנו שבורים לגמרי. אבל עם זאת, אני רוצה להגיד תודה לכל עם ישראל שחיזק אותנו בכל מקום אפשרי, אני מרגיש שכולם משתתפים בצערי. חשוב לי מאוד לציין שאני לא כועס, גם לא על הנהג. גם המשפחה שלי לא מאשימים אף אחד ולא מאשים אף אחד. זאת גזרה משמיים, והנשמה שלו תישאר איתנו לעד".
"הכול קרה כל כך מהר". עילאי, בן 3.5 בלבד, עם אביו אור
עילאי היה בן הזקונים במשפחה, והותיר אחריו ארבעה אחים - שלוש אחיות ואח בן 5 שהיה קרוב אליו במיוחד. "עברנו שנים לא פשוטות, והוא ממש הביא איתו אור ושמחה. הוא היה ילד שמח, שאהב את כולם, את האחים שלו ואותנו. יש לו אח שהיה ישן איתו במיטה, הם היו בורחים ביחד לגן, שותפים כאלה לכל דבר. הכול עוד כל כך טרי, למרות שעברו כמה חודשים אנחנו מנסים להסביר לילדים מה קרה".
הוא משחזר את היום הנורא ורגעי האימה: "הייתי עם הילדה, לקחתי אותה לאכול לא רחוק מהבית. תוך כדי הדרך התקשרו אליי ואמרו לי שיש תאונה ומנסים לבצע החייאה. כשהגעתי, מה שהלך בחוץ זו סצנה שאי-אפשר לדמיין. המון אנשים, אמבולנסים, מד"א, איחוד הצלה, משטרה. ירדתי לחצי דקה לשוטר, רק רציתי לוודא ששאר הילדים בבית, ואז צעקו לי: 'לך מהר לבית החולים, אשתך כבר באמבולנס'. עליתי לאוטו ונסעתי. שם הודיעו לנו את הבשורה המרה, אחרי שניסו וניסו להציל אותו. אי-אפשר לתפוס את זה. זה ילד. ילד טהור".
"הגעתי בשבע בערב, ובעשר וחצי כבר קברנו אותו כאן ליד בית המשפחה בבית העלמין שבאור עקיבא. הכול קרה כל כך מהר", נחנק האב. "הגעתי לבית החולים בשבע בערב, ובעשר וחצי בלילה כבר קברנו אותו. עוד לא הספקתי לעכל, וקברו אותו. היו מלא אנשים, לא ציפיתי שזה יהיה בקנה מידה כזה. הרגשתי שכל הארץ איתי. ראיתי את הפוסטים עוד לפני שפרסמו את השם, כולם הגיבו וחיזקו. זה נותן הרבה כוח".
אור שומר על קשר עם הנהג, ומבהיר שוב ושוב כי אין בו כעס עליו. "הוא בחור רציני מהאזור, בן אדם נורמטיבי וטוב. אני לא מאשים אותו חלילה. זה יכול לקרות לכל אחד, ושלא יקרה לאף אחד", הוא מבהיר. האב חוזר שוב בשיחה לבנו הקטן, לילד שהיה ונלקח בשנייה אחת של חוסר תשומת לב. "הוא היה ילד מקסים, כמו כל הילדים", הוא מסכם בקול רועד. "ילד נקי, טהור, מלאך. אנחנו שבורים פה. אבל בבקשה, שלא ישפטו. לא אותי, לא את אשתי ולא את הנהג. זה המסר. לא לשפוט אף אחד. זה לא יעזור לנו עכשיו. הוא הלך. עילאי חסר לנו כל הזמן, זה אובדן לכל החיים. בסך הכול בן 3".
הסכנה - דווקא ליד הבית
בבחינת מאפייני תקופת הקיץ, החוקרים של הרלב"ד מזהים כי שיעור הילדים הנפגעים באורח קשה או קטלני דווקא בתוך יישוב מגוריהם גדל באופן יחסי במהלך החופש הגדול. הסיבות לכך נעוצות בהימצאותם של הילדים במקומות שונים מאלה שבהם הם שוהים בשגרה, או בשל שהות ארוכה ומשחק מחוץ לבית ולידו. הדבר משתלב עם העובדה שילדים מתאפיינים בחוסר יכולת קוגניטיבית להערכה נכונה של הסיכונים בכביש, והגעתם למקומות חדשים מייצרת "אפקט הפתעה" עבור הנהגים, שמגביר את הסיכון בצורה משמעותית.
לפי הנתונים, כ-38% מהילדים הולכי הרגל נהרגים כשהם מתפרצים לכביש או חוצים אותו כשהם מוסתרים וקשה להבחין בהם. לעומת זאת, רמת הסיכון של ילדים הנוסעים ברכב פרטי נותרת כמעט זהה לאורך כל השנה ואינה מהווה מקור לתוספת סיכון בקיץ.
עוד עולה מהנתונים כי שיעור הילדים שנהרגים כהולכי רגל וכן כרוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים רושם זינוק חד בחופש הגדול, ככל הנראה בשל הזמן הפנוי המוביל לשימוש מוגבר בכלים אלו, לעיתים באופן לא מתאים או במקומות לא חוקיים. ניתוח המגזרים מגלה כי בחופש הגדול גדל במקצת שיעור הילדים הנפגעים מהחברה היהודית יחסית לחברה הערבית. כך למשל, השימוש בכלי תחבורה זעירים בחופש הגדול תורם לעלייה של כ-50% בסיכון החודשי של ילדים בחברה היהודית, בעוד שבחברה הערבית נצפתה באותה תקופה דווקא ירידה של כ-10% בסיכון זה.
אביו של אואב שנהרג בתאונת דרכים
(צילום: חסן שעלאן)
אואב ראבוס, ילד בן 10 מקלנסווה, נהרג לפני מספר חודשים בתאונת טרקטורון לאחר שהתנגש בעמוד. אביו, יונס ראבוס, מספר: "הבן שלי היה בדרכו הביתה על גבי טרקטורון, ולפתע סטה ממסלולו, התנגש בעמוד ונהרג במקום. עד היום איננו יודעים מדוע הוא סטה".
כששמעתי על תאונות קטלניות, הייתי משתתף בצער המשפחות, אבל מאז שאיבדנו את בננו, אנחנו חשים כאב עמוק הרבה יותר. מעולם לא העליתי על דעתי שאאבד את היקר לי מכל
"הדמעות שלנו עדיין זולגות מכאב על אובדן הילד שלנו. אנחנו מרגישים בחסרונו כל הזמן", מספר יונס. "הוא היה ילד מיוחד, עסק בספורט, בשחייה ובריצה, והיו לו שאיפות רבות. מעולם לא העליתי על דעתי שאאבד את היקר לי מכל".
יונס, שכמו הורים רבים אחרים חווה כאב שלא הכיר לפני כן, פונה עכשיו לרשויות: "כאשר הייתי שומע על תאונות דרכים קטלניות, הייתי משתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את ילדיהן, אבל מאז שאיבדנו את בננו, אנחנו חשים כאב עמוק הרבה יותר. הייתי רוצה שייקבעו חוקים חדשים לנהיגה, כמו קביעת גיל מינימלי לנהיגה על אופניים וטרקטורונים מכל הסוגים, ושיהיו תקנות מחמירות שיסייעו לשמור על חיי הילדים. אני קורא לכלל הציבור לגלות ערנות ולהקפיד על כללי הבטיחות, כדי שאף אחד לא יעמוד במקומי".
הטרקטורון שבו נהג אואב
ברלב"ד מסכמים ומדגישים כי תוספת הסיכון לקראת המשך הקיץ מחייבת ערנות מוגברת מצד ההורים והנהגים, במיוחד בתוך שכונות המגורים וכלפי ילדים הולכי רגל ורוכבי כלים חשמליים, וממליצים לחדד באופן שוטף את חוקי החציה הבטוחה והרכיבה המוגנת.
גילי כהן, מנכ"ל הרלב"ד אמר כי "החופש הגדול הוא זמן של בילוי והנאה עבור הילדים, אך גם תקופה שבה הסיכון שלהם להיפגע בתאונות דרכים עולה באופן משמעותי. כל אחד מאיתנו- נהגים, הורים ורשויות מקומיות- יכול לתרום להצלת חיים באמצעות ערנות מוגברת. אנו קוראים לנהגים להאט במיוחד בסביבת שכונות מגורים, פארקים ומגרשי משחקים, ולהורים להזכיר לילדים את כללי החצייה הבטוחה ולהשגיח עליהם, במיוחד בגילים הצעירים".
