מאות בני משפחה וחברים ליוו היום (שני) למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון את אורי מכטייב, לוחם מג"ב בן 18 שהתגייס רק לפני שבועיים - ונהרג אתמול באירוע ירי בביתו ביישוב אזור אחרי שנפגע בראשו. החשד הוא שחברו פלט לעברו כדור במהלך משחק בנשק. הוא הותיר אחריו הורים ושני אחים.
הלווייתו של אורי מכטייב ז"ל
מכטייב, שסיים לאחרונה הכשרה במג"ב, שהה בביתו עם שני חברים, שאחד מהם סיים גם כן לאחרונה הכשרה צה"לית. השלושה החזיקו נשקים, ובשלב מסוים נפלט כדור שפגע במצחו של מכטייב. שני החברים עוכבו לחקירה.
סבתו של אורי זעקה לעבר קברו בבכי: "זה הנכד שלי, נסיך, פרח. לקחו לי את הפרח הכי יפה". אמו מירב מיררה גם כן בבכי בעת הורדת הארון, וקראה: ״לוקחים את אורי שלי, לא יכול להיות".
אביו רונן, סגן נציב הכבאות וההצלה, ספד בבכי: "איך מספידים לב שהוא כל עולמך?", שאל. "איך נפרדים מאור גדול כל כך שנכווה מוקדם מדי?". הוא תיאר את בנו כבן הזקונים, "הדובדבן שבקצפת", והוסיף: "כשמך כן היית. אור גדול בבית, אור גדול בלב, אור גדול בעולם הזה". לדבריו, מהרגע שנולד המשפחה ידעה שנשלחה לגדל "נשמה מיוחדת".
רונן סיפר על נער של אהבה, נתינה וחסד, שהתנדב בצופים ובצופי אש במערך הכבאות, ושאף תמיד להוביל. "לא רק חולם, אלא גם מקשיב", אמר עליו. הוא הדגיש את בחירתו בדרך הקרבית ואת אהבתו העמוקה למדינה: "פעם אחר פעם אמרת לי בפשטות 'אבא, אין לנו ארץ אחרת, כאן זה הבית'".
האב הזכיר כי רק לפני שבועיים הם עמדו יחד בטקס ההשבעה: "ראינו אותך במדי הלוחם, זקוף וגאה, והלב התמלא עד גדותיו". הוא סיפר כי מפקדיו דיברו כבר על קורס מ"כים ועל עתיד פיקודי, אך אורי ביקש קודם "להתנסות באמת". את דבריו חתם במילים: "אני מבטיח לך שנמשיך לעטוף אותך באהבה אינסופית. אני מצדיע לך אורי, ילדי אהובי".
האח בר התקשה לעמוד מול הקהל, ואמר: "איך אפשר לעמוד כאן ולדבר עליך בלשון עבר? תמיד היית הקטן, אבל בלב היית הגדול מכולנו". הוא תיאר אח שאהב את משפחתו ואת ארצו, והבטיח: "לא נשכח אותך, נמשיך את הדרך שלך". האח ירין הוסיף: "הוא היה רק בן 18, ילד בתחילת החיים עם חלומות גדולים ולב עוד יותר גדול. הוא ותיאר כיצד תמיד היה שם עבורו: "אנחנו נזכור אותך תמיד צעיר, טוב, מלא אור וחלומות".
מפקדתו של מכטייב, סמל שני צוף בראשי, סיפרה כי כבר מהיום הראשון אמרה לעצמה "הוא שלי", ותיארה חיוך כובש וטוב לב יוצא דופן. "אני כל כך מצטערת שלא הספקתי להגיד לך שאני באמת גאה בך ובדרך שלך", אמרה. סגן ניצן שגיב בן חור דיבר על "מציאות בלתי נתפסת", וציין כי חבריו מספרים שהיה בראש ובראשונה אדם אכפתי ונכון תמיד לעזור.
מפקד מג”ב, ניצב בריק יצחק, אמר כי משמר הגבול אבל וכואב את מותו בטרם עת של רב שוטר שהחל את דרכו במסלול ההכשרה, וחתר להישגיות בכל פעולה שביצע. לדבריו, "כל חלומו של אורי היה להשתייך לירוקי המדים", וכשנודע לו שהתקבל "לא היה מאושר ממנו". הוא הוסיף: "מותו הותיר חלל עצום בלב משפחתו ובליבנו. נסיבות מותו הטרגי של אורי ממחישים את האחריות העצומה שיש לכולנו על חיי אדם, ואת השבריריות שבה המציאות יכולה לקרות".
חברו של מכטייב, רום פילו, תיאר חברות שהפכה לאחווה של ממש. "איך מספידים חבר שאתה מכיר מאז שאתה מכיר את עצמך?", שאל, והוסיף כי מאז שהחברים קיבלו את הבשורה הם מתקשים להבין כיצד ממשיכים הלאה.
