ביום שני בערב עוד הספיקו ד"ר שירה ברעם מהמרכז הרפואי העמק ובעלה, אורי, לחגוג 21 שנות נישואים בארוחה במסעדה. הם חזרו לביתם במושב כפר יחזקאל שבגלבוע, והיא הרגישה טוב. סמוך לחצות השתנה הכול - עד שקרסה ומתה, ככל הנראה בעקבות אירוע לבבי, והיא בת 47 בלבד.
"היא אמרה לי שהיא לא מרגישה טוב ואמרה: 'משהו לא טוב קורה לי'", סיפר אורי ל-ynet. במשך שעות נלחמו הרופאים על חייה, עד שאתמול (יום ג') בבוקר נקבע מותה בבית החולים שהיה ביתה המקצועי.
"הזעקתי את מד"א, והם הגיעו מיד. ד"ר רביד פיטרו מהמושב, שהיה כונן מד"א, ביצע בה פעולות החייאה מדהימות. היא פונתה במצב אנוש לבית החולים העמק, ולאחר ניסיונות החייאה ממושכים של מיטב הרופאים, בהם צוות יחידת הטיפול הנמרץ, נאלצו לקבוע את מותה. כל הצוותים עשו את המיטב. האירוע נגרם כתוצאה מאירוע לבבי חריף".
גלריה
"איך נפרדים ממישהי שרק שלשום עוד הייתה חלק כל כך חי מאיתנו". ד"ר שירה ברעם ז"ל
(צילום: דוברות העמק)
ד"ר שירה ברעם הייתה ממובילות תחום רפואת הפריון בישראל. היא הותירה אחריה את בעלה, אורי, דימותן בבית החולים העמק, ושלושה ילדים: עומרי בן 19, יערה בת 16 ואיתמר בן 13. היא תובא למנוחות היום אחר הצהריים בבית העלמין במושב כפר יחזקאל.
"התחום הכי שמח שיש"
ד"ר שירה ברעם נולדה בקריית ביאליק. היא סיימה בהצטיינות את תוכנית המצוינות של תיכון אורט ביאליק, התגייסה לצה"ל ושירתה כקצינת ת"ש בחיל האוויר. לאחר שחרורה החלה בלימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, וגם אותם סיימה בהצטיינות.
בעלה אורי: "עוד לפני שהתחתנו היא אמרה לי שהיא רוצה לעסוק בתחום השמח של הרפואה. לכן היא בחרה בתחום הכי שמח שיש - רפואת פריון. היא הותירה אחריה אלפי מטופלות והייתה אחראית ללידתם של מאות תינוקות שנולדו לאחר טיפולי פוריות שביצעה"
את דרכה המקצועית החלה במרכז הרפואי העמק בשנת 2006, עם תחילת הסטאז'. לאחר שסיימה את התמחותה במיילדות ובגינקולוגיה, המשיכה להתמחות-על בתחום האנדוקרינולוגיה של הפריון והפרעות פוריות בטורונטו שבקנדה. עם שובה לישראל חזרה לעבוד בבית החולים העמק, ביחידה להפריה חוץ-גופית ובמרכז לבריאות האישה של כללית בבית שאן.
מימין לשמאל: הבן עומרי, הבעל אורי, ד"ר שירה ברעם, הבת יערה והבן איתמר
(צילום: באדיבות המשפחה)
"עוד לפני שהתחתנו היא אמרה לי שהיא רוצה לעסוק בתחום השמח של הרפואה", סיפר אורי. "לכן היא בחרה בתחום הכי שמח שיש - רפואת פריון. היא הותירה אחריה אלפי מטופלות והייתה אחראית ללידתם של מאות תינוקות שנולדו לאחר טיפולי פוריות שביצעה".
השבר הגדול
ד"ר רונית בק, מנהלת מכון הפוריות במרכז הרפואי העמק ומנהלתה הישירה של ד"ר ברעם, הכירה אותה לפני כ-19 שנים, כשברעם הייתה עדיין בסטאז'. "איך נפרדים ממישהי שרק שלשום עוד הייתה חלק כל כך חי מאיתנו?", אמרה ד"ר בק. "השבר גדול מאוד - ביחידה, במחלקה ובבית החולים כולו".
היא תיארה את שירה כאשת מקצוע רצינית, מקצועית ואהובה מאוד. "גם אני, כמנהלת הישירה שלה וכמי שעבדה לצידה מול המטופלות, יכולה לומר שהיא הייתה אהובה יותר ממני על המטופלות. הן מאוד נקשרו אליה. היא הייתה אמפתית מאוד. גם בתוך הצוות היה מאוד נעים לעבוד איתה".
"נכנסה ללבבות". ד"ר שירה ברעם ז"ל
(צילום: באדיבות המשפחה)
מאז נודעה הבשורה, מוצפת ד"ר בק בהודעות כאובות גם מקנדה. "מאז אתמול אני מקבלת מסרים מטורונטו על כמה היא הייתה מוערכת גם שם", סיפרה. "אני מבינה שגם שם היא בלטה ונכנסה ללבבות".
מנטורית ל-30 מתמחות
בשנים האחרונות נטלה ד"ר ברעם על עצמה תפקידים נוספים מעבר לעבודתה הקלינית, ובהם ניהול מרפאת מתבגרות וילדות, תחום שימור הפוריות וחינוך רפואי.
"היה לה תפקיד משמעותי מאוד בחינוך הרפואי גם בתוך המחלקה", אומרת ד"ר בק. "היא הייתה דמות מרכזית עבור כל המתמחות - כ-30 מתמחות - גם כאוזן קשבת וגם כמי שהובילה את הדרך. ההתמחות בגינקולוגיה היא התמחות לא פשוטה. היא הייתה מנטורית עבורן, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. מעגלי ההשפעה שלה חרגו הרבה מעבר ליחידה".
ד"ר רונית בק: "היא הייתה דמות משמעותית מאוד עבור כל המתמחות - כ-30 מתמחות - גם כאוזן קשבת וגם כמי שהובילה את הדרך"
ד"ר רויטל ויניצקי, מתמחה בשנה השנייה במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי העמק, מספרת על הקשר העמוק שיצרה ד"ר ברעם עם המתמחות הצעירות.
"יצרנו קשר מאוד עמוק עם שירה. היא הייתה הכתובת שלנו לכל דבר ועשתה המון בשבילנו", סיפרה. באחרונה יזמה ד"ר ברעם קבוצת תמיכה למתמחות, ששימשה עבורן מקום לפרוק, לעבד ולשתף את שעובר עליהן בעבודה. "היא הייתה מאוד פתוחה וידעה לתת עצות, והיה אפשר לדבר איתה על הכול. היא אפשרה לנו את המקום הזה ונתנה את נקודת המבט שלה כרופאה בכירה. ראו שאכפת לה, שהיא רוצה לשמוע אותנו ולראות אותנו כבני אדם ולא רק כרופאות - שאנחנו לא רק עוד חיילות במערכת".
ד"ר ברעם התנדבה בפעילות למען ניצולות שואה ועסקה בשימור פוריות עבור מטופלים אונקולוגיים. לאחר טבח 7 באוקטובר פרסמה מאמר בכתב עת בינלאומי יוקרתי שעסק במצבן של החטופות - מאמר שזכה לתהודה בינלאומית. "היא הייתה בשיא העשייה", אמר אורי.
ד"ר בק מוסיפה כי המחלקה היא כמו משפחה. "אנחנו מכירים זה את זה, חיים זה לצד זה, בשמחות ובקשיים. רק לפני זמן קצר שירה ובני משפחתה חגגו בר מצווה לבנם. היא הייתה עסוקה בשיפוץ הבית ובתכנון טיול לחו"ל לכבוד בר המצווה. השבר גדול".
ד"ר שירה ברעם ז"ל עם אורי, התינוק של שונטל ומור
(צילום: פרטי)
ד"ר ברעם נכנסה לתפקידה בבית החולים לאחר פטירתה של רופאה אחרת, ד"ר מיכל לביא, לפני כתשע שנים, גם היא בגיל צעיר. "בעלה של מיכל אמר לי שיהיה קשה מנשוא לראות עוד תמונה תלויה על הקיר", אמרה ד"ר בק בכאב.
"מלאך בלבן"
בין אלפי המטופלות שסייעה להן היו מור ושונטל מגן, שד"ר ברעם ליוותה במסע ההפריה החוץ-גופית שלהן בשנתיים האחרונות. "עברנו שמונה ניסיונות כושלים לפני שהגענו לשירה", סיפרה מור. "ברגע שנכנסנו אליה הרגשנו שאנחנו בידיים הכי טובות שיש. היא השרתה כל כך הרבה ביטחון ושלווה. בפעם הראשונה הטיפול הצליח, והיום יש לנו תינוק מושלם בן תשעה חודשים".
רק השבוע הגיעו השתיים לד"ר ברעם לשיחה על היריון נוסף. "אמרנו לה שעוד ניפגש הרבה, שיש לנו עוד הרבה ילדים להביא לעולם, ושהיה ברור לנו שהיא היחידה שתהיה חלק מזה. למחרת בבוקר קיבלנו את הבשורה הקשה. היא לא הייתה רק הרופאה שלנו - היא הייתה הרבה מעבר לכך. היא באמת הייתה מלאך בלבן. היא השאירה חותם, ומבחינתנו היא חלק מהמשפחה. לא להאמין שיום קודם ישבנו איתה, ועכשיו היא איננה. הלב נשבר".
שלומית שיחור רייכמן, ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, ספדה לד"ר ברעם: "היא הקדישה את חייה לליווי נשים ומשפחות ברגעים המשמעותיים והרגישים ביותר בחייהן והעניקה תקווה לרבות ורבים בדרך להגשמת חלום ההורות. גם לי הייתה זכות אישית להכיר אותה, כאשר לפני כ-20 שנה הייתה החוט המקשר שסייע לי להגיע לטיפולי הפוריות שבזכותם זכיתי להיות אמא. היא הותירה חותם עמוק על משפחות רבות, ומורשתה תמשיך לחיות בליבם של רבים".
"רופאה מסורה, מקצועית ואהובה, שהותירה חותם עמוק"
(צילום: באדיבות המשפחה)
ד"ר נועה זפרן, מנהלת יחידת היולדות והמיון המיילדותי במרכז הרפואי העמק וחברתה הקרובה של ד"ר ברעם במשך כ-20 שנה, התקשתה למצוא מילים. "היא הייתה רופאה שהיוותה מודל להשראה. לא היה יום שלא דיברנו על מה שעבר עלינו. בלתי אפשרי לדבר עליה בלשון עבר. זה לא נתפס. היא הייתה אישה חריפה, חדה, שנונה ומצחיקה. אישה מלאת חום ואהבה, מסורה לתפקידה, אוהבת אדם, ואוהבת ומכבדת את המטופלות שלה".
ד"ר נועה זפרן: "לא הייתה משימה שהיא הייתה אומרת לה לא. היא הייתה יסודית וחרוצה. היא הייתה המחנכת של הדור הצעיר - לא רק בהוראה, אלא גם בדרך ארץ. הכול היה נטול אגו, בגובה העיניים, בחוכמה, ברגישות ובענווה. אלה לא סופרלטיבים - זו פשוט הייתה היא"
"אין משימה שהיא הייתה אומרת לה לא. היא הייתה יסודית וחרוצה. היא הייתה המחנכת של הדור הצעיר - לא רק בהוראה, אלא גם בדרך ארץ. הכול היה נטול אגו, בגובה העיניים, בחוכמה, ברגישות ובענווה. אלה לא סופרלטיבים - זו היא".
ד"ר זפרן סיפרה כי ד"ר ברעם אהבה לטייל ולהשקיע בתכנון טיולים. "יש לה משפחה שגידלה לתפארת. אני חושבת שזו פאר יצירתה - הילדים שלה והמשפחה שלה. היא ידעה ליהנות מההנאות הקטנות של החיים".
מבית החולים העמק נמסר: "ד"ר ברעם הקדישה את עבודתה המקצועית והאנושית לטיפול בנשים ולליווי משפחות ברגעים המשמעותיים ביותר בחייהן. היא הייתה רופאה מסורה, מקצועית ואהובה, שהותירה חותם עמוק על עמיתיה ועל נשים רבות שזכו להיות המטופלות שלה".
אורי ברעם ביקש להודות לכל אנשי הרפואה שהשתתפו במאמץ להצילה: "ד"ר רביד פיטרו, צוות המיון וחדר ההלם, צוות חדר הניתוח, הכירורגים, המרדימים, האחיות, הסניטרים, צוותי הטיפול הנמרץ והקרדיולוגיה - תודה מעומק הלב". צוותי המועצה האזורית גלבוע מלווים את המשפחה מאז האסון.
