בריכת שחייה במזרח גרמניה, שהנהלתה החליטה שהיא לא מכניסה יותר אורחים שאינם דוברים את השפה הגרמנית, הפכה למוקד חדש של קרבות בין הימין והשמאל.
לפני שנצלול לפרטים צריך למסגר את הסיפור הזה מבחינה פוליטית: הבריכה, שהיא למעשה מקטע של אגם שסגור לשחייה עם מדשאות ובריכות בחוץ, שוכנת בעיר האלה, עיר בת 240 אלף תושבים במדינת סקסוניה-אנהלט. במדינת המחוז ייערכו בחירות לפרלמנט המדינתי בתחילת ספטמבר, ולפי הסקרים, מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) צפויה להכפיל שם את כוחה לעומת הבחירות הקודמות ולקבל יותר מ-40% מהקולות, וקיים מצב שבו תוכל להקים ממשלה מקומית ללא עזרתן של מפלגות אחרות. בהאלה עצמה מהווים המהגרים כ-15% מכלל האוכלוסייה, ובבחירות הכלליות האחרונות בחרו 28.6% מהתושבים בהאלה ב-AfD, שמונה אחוז יותר מרמת התמיכה במפלגה בכלל גרמניה. במילים אחרות: האלה והמדינה שבה היא שוכנת לא מחבבים במיוחד מהגרים.
מתנגדי ההחלטה טוענים שמדובר בחרם שמקורו גזעני. אבל זה לא כל כך פשוט. "אני יודע שלא כולם ישמחו על ההחלטה שלי, אבל אני דבק בה", אמר מתיאס נובל, מנהל הבריכה וגם מציל במקום, "יש לי אחריות כלפי אלפי מתרחצים ובמיוחד ילדים, ואני לא מוכן להתפשר כשמדובר בחיי אדם".
ההחלטה הגיעה לאחר שבסוף השבוע נובל הציל פעוט ששהה במים עמוקים. "אנשים פשוט לא מבינים את הכרזות בבריכה, את ההוראות, את החוקים וזה יוצר מצבים מסוכנים". נובל והנהלת הבריכה כבר יישמו את ההחלטה וכמה מבקרים שלא הבינו או דיברו גרמנית נאלצו לחזור כלעומת שבאו. "אני מעדיף שאנשים לא יאהבו אותי בגלל החלטה בקשר לבטיחות של המתרחצים, מאשר שלא יאהבו אותי בגלל תאונה טראגית. אם קבוצה מגיעה ואין בה אפילו דובר גרמנית אחד, והם הולכים להיכנס למקום עם מים בגובה של 13 מטר - אז זו בעיה".
נובל התעקש כי לא מדובר בהחלטה שנובעת מגזענות, ובריאיון ל"בילד" סיפר כי הוא מקבל כעת שלל הודעות שטנה באי-מייל ובוואטסאפ, שבהן מאשימים אותו בגזענות ואף מאיימים לתבוע אותו. "כולם יודעים שאני ההפך המוחלט, אני מקבל זרים בצורה חמה ביותר".
מפלגות השמאל, ארגוני זכויות אדם וארגונים למען מהגרים כבר הקימו קול צעקה וטענו כי מדובר באפליה שקופה שנועדה למדר מהגרים משטחים ציבוריים. הם טענו כי המצילים צריכים לעבור קורסים כדי שיוכלו לתקשר עם המהגרים בצורה טובה יותר וכי הפוסטרים וההכוונות במקומות בריכת השחייה צריכים להיות כתובים בכמה שפות. אם הרשויות בסקסוניה-אנהלט לא יפתרו את הבעיה, מאיימים הארגונים בעתירה לבית המשפט.
עורך דין ברלינאי העריך בשיחה עם ynet שמדובר בנושא מורכב מבחינה משפטית. "אם זה יגיע לבית המשפט, אז הרפלקס הראשון יהיה כמובן לדחות את ההחלטה של הנהלת הבריכה ולאפשר כניסה גם לאנשים שלא דוברים גרמנית. אבל הטיעון הנגדי הוא טיעון בטיחותי. מי אמור לקחת אחריות אם אכן תקרה טרגדיה בגלל המבקרים שלא יכולים לקרוא או לשמוע את תקנות הבטיחות של המקום? ומה אתה אמור לעשות במקרה של חירשים או נכים אחרים שבאים לשחות ואינם יכולים לשמוע או לקרוא את התקנות?".
מדובר בנושא יחסית שולי, אבל הוא מעניק ביטוי מסוים לקרב גדול בהרבה שמתחולל בשנים האחרונות בגרמניה לגבי אופיה של המדינה, שקיבלה אליה המוני מהגרים בעשור האחרון. "איך אפשר בחום כזה לא לתת לאנשים להיכנס לבריכה עירונית?", שאלה בחורה בשם אלינה בפורום שנפתח בנושא ברשת. "למה הם דורשים שאנחנו נכתוב את השלטים בשפת האם שלהם, במקום שהם ילמדו את השפה במדינה שבה הם פתחו בחיים חדשים?", ענה לה משתמש שהזדהה כ"דרקון זהב".
מהגר סורי שהגיע לגרמניה בגל הגדול באמצע העשור שעבר
(צילום: gettyimages)
"יש פה כמה אספקטים לנושא הזה", אומר יוהאן, מציל בבריכה עירונית בשכונת המהגרים וודינג בברלין, "אפשר להדפיס את שלטי האזהרה בכמה שפות ואפשר באמצעים הטכנולוגיים שיש עכשיו גם להקליט את הכול בכמה שפות. הבעיה היא שאנשים בכלל לא מקשיבים או קוראים את האזהרות וזה מחמיר ככל שמדובר במבקרים עם רקע הגירתי. הבעיה הכי חמורה שלנו כמצילים, כשוטרים של הבריכה, היא שאין לנו שום אפשרות לאכוף שום דבר. הדרישה מאיתנו היא להיות נחמדים, לפתור הכול בדרכי נועם וזה לא תמיד עובד.
"אתה יודע, דיברתי עם אנשים שאני מכיר בהאלה. הם צחקו כששאלתי אותם על המהומה סביב הכניסה לאגם בעיר שלהם. שאלתי מה מצחיק אותם והם אמרו לי שבאגם המדובר, רוב האנשים שיושבים בקופות בכלל לא מבינים מילה בגרמנית".
