בתום שלושה ימי דיונים, ועדת הכנסת הצביעה היום (שני) בעד הענקת חסינות לח"כ טלי גוטליב (הליכוד) מפני כתב האישום שהוגש נגדה בגין פרסום שמו של איש שב"כ, בן זוגה של פעילת המחאה שקמה ברסלר. 11 חברי כנסת הצביעו בעד הענקת חסינות לח"כ גוטליב, 3 התנגדו. כעת ההחלטה הסופית תעבור להצבעה במליאת הכנסת שתיערך ביום רביעי הקרוב.
הצבעה על חסינות גוטליב
(צילום: ערוץ הכנסת)
גוטליב צורחת ו"נובחת" בוועדה
(צילום: ערוץ כנסת )
טרם ההצבעה ניסו חברי האופוזיציה בוועדה למשוך זמן באמצעות צעקות. זאת כדי למחות על תוצאות הצפויות. בשל כך לוח הזמנים של הדיונים שובש, אך הדבר כמובן לא השפיע מהותית על ההלך שהתקיים בוועדת הכנסת.
במהלך דברי הסיכום שלה, לפני ההצבעה, שבה והעלתה ח"כ גוטליב תיאוריות קונספירציה שעוסקות בטבח 7 באוקטובר. היא הוסיפה: "זה היה מופע מביך לאופוזיציה, הם לא מבינים מה זה חסינות. חברי אופוזיציה שלא קראו את כתב האישום מייחסים לי את פרסום שם בעלה של שקמה ברסלר. מייחסים לי צילום מסך שהודהד במאות שיתופים ואף אחד לא נחקר". היא הוסיפה: "הקשקשת הזאת של פגיעה בביטחון המדינה היא כותרת שאתם מייצרים. אני פגעתי בביטחון המדינה? הדבר היחיד שמעניין אותי זה עם ישראל וארץ ישראל".
הדיונים, שנמשכו שעות גם כשהכנסת פעלה במתכונת מצומצמת בשל יממת הלחימה עם איראן, היו רווי צעקות, הטחת האשמות והפצת קונספירציות. לדיונים הגיעו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמשנים שלה שרון אפק ואביטל סומפולינסקי, וכן פרקליט המדינה עמית איסמן והמשנים שלו אלון אלטמן ואפרת גרינבאום.
גוטליב מצידה הכתירה את הדיון כ"רגע היסטורי". היא ביקשה חסינות בעילה אחת מהותית ובשתי עילות דיוניות. חסינות מהותית בוחנת האם המעשה נעשה במסגרת מילוי תפקיד של חבר כנסת. חסינות דיונית בוחנת אם הוגש כתב אישום שלא בתום לב או תחת אפליה או במקרה של פגיעה בתפקוד הכנסת או בייצוג בוחרים.
במהלך הדיונים גוטליב תקפה את היועמ"שית ואת ראש השב"כ לשעבר רונן בר, שלטענתה "איפשרו חתרנות איומה" ובכך גם את ה-7 באוקטובר. בהמשך הציגה גם סרטון שבו שקופית לפיה "הייתה בגידה", וטענה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא אשם בטבח 7 באוקטובר.
בשני ימי הדיון, במשך שעות, ישבה בהרב-מיארה, ספגה את ההאשמות נגדה ולא השיבה. היא הסבירה לחברי הוועדה כי חוות הדעת המקצועית של שב"כ בנושא "סודית ביותר", וציינה כי "שב"כ ביקש לפתוח בחקירה נגד גוטליב בטענה לסיכון של פגיעה בעובדיו בידי גורמי טרור. הסיכון השני הוא פגיעה באפשרות של שב"כ לפעול בחשאי, פגיעה במידע המסווג שהוא מחזיק, ומכאן פגיעה בביטחון המידע. חשיפת פרטי עובד שירות יוצרת איום לעובד ולמשפחתו, למידע המסווג ומכאן לביטחון המדינה".
בהרב-מיארה טענה כי חשיפת שמו של איש השב"כ נעשתה על ידי גוטליב לא נעשתה באקראי, אלא באופן מכוון. לשמע הדברים האלה, צרחה עליה גוטליב: "יש לי פטור מאחריות פלילית".
בהרב-מיארה הסבירה, תחת הפרעות עיקשות מצד גוטליב וחברי הוועדה מטעם הקואליציה, כי "החסינות לא נועדה לאפשר לח"כים לעשות עבירות פליליות ממניעים פוליטיים אלא לאפשר להם לפעול במסגרת מילוי תפקידם. כתב האישום מבוסס על חוות דעת של שב"כ, שלפיה חשיפת זהות לוחמי שב"כ מסכנת אותם ואת ביטחון המדינה".
הענקת חסינות תפטור את גוטליב מלעמוד לדין בתקופת הכנסת הנוכחית, אך בכנסת הבאה היא תידרש לבקש שוב חסינות מוועדת הכנסת. ההכרעה אם תינתן חסינות לגוטליב נקבעת בכל אופן במליאת הכנסת.
כתב האישום מייחס לגוטליב עבירת גילוי ופרסום מידע חסוי - שעלולה לגרור עונש של שלוש שנות מאסר. לפי האישום, בינואר 2024 פרסמה גוטליב בחשבונה צילום מסך מכתבה באתר "עדנה קרנבל", תחת הכותרת: "חרבות ברזל 85 כבר לא שמועה: ראש המוסד דדי ברנע קיבל הודעה מהאמריקאים שיירטו שיחות בין בעלה של שקמה ברסלר מהשב"כ ליחיא סינוואר 4 ימים לפני 7/10/2023".
