לצד אמ"ן והמוסד, קיים בישראל גוף הערכה רשמי נוסף - המרכז למחקר מדיני (ממ"ד) במשרד החוץ. יותר מ-19 חודשים אחרי מתקפת הפתע של חמאס, שני ראשיו הקודמים של הגוף טוענים: לא כל קהילת המודיעין נכשלה - אנחנו התרענו לפני 7 באוקטובר".
הממ"ד, גוף ההערכה הרשמי של משרד החוץ, זכה מאז ומתמיד להערכה נמוכה יחסית בקהילת המודיעין על אף שהיו לו לא מעט תחזיות שהתממשו. נמרוד ברקן ובני דגן, שניים מראשיו הקודמים, כופרים בטענה שכל המערכים הלאומיים כשלו כשלא חזו את 7 באוקטובר. במאמר שפרסמו בכתב העת של המרכז למורשת המודיעין הפם מדגישים - "הממ"ד התריע!".
לפי השניים, שלא היו חלק מהגוף בזמן המתקפה, הממ"ד התריע עוד לפני שנת 2023 כי חמאס לא מורתע וכי מנהיגו פועל מתוך קשיחות אידיאולוגית ומחויבות עמוקה לחזון חיסול ישראל. המרכז במשרד החוץ העריך כי אסטרטגית מדיניות "הבידול" של ישראל ביחס לסוגיה הפלסטינית, בכפוף להיגיון החלשת הרשות הפלסטינית, מתערערת באופן מסוכן, העלול להביא להסלמה צבאית לא רק ביו"ש, אלא גם ברצועת עזה, בשל שינויים כבדי משקל בשיקולי חמאס.
שני הכותבים פרשו לגמלאות ממשרד החוץ: ברקן כיהן בתפקידו האחרון כשגריר בקנדה, ודגן כשגריר בדנמרק. "זאת הייתה למעשה התרעה אסטרטגית מול זירת עזה, שנשענה על אדני הערכה מוצקים בדבר האצת התערערות הסדר הקיים בזירה הפלסטינית כולה, ובכך ששנת 2023 עלולה להפוך לשנה דבה יתחולל עימות אלים עם הפלסטינים, לרבות בעזה", כתבו השניים במאמר.
השניים מבקרים למעשה את הדרג המדיני, כולל את המשרד שבו עבדו שנים רבות - תוך הערכה כי הדומיננטיות של גופי ההערכה האחרים הפחיתה מחשיבות המצב שהציגו בממ"ד. "ההתרעה שהופיעה בשורה של פרסומי מודיעין בתפוצה רחבה, זכתה להתעלמות מצד הדרג המדיני במשרד החוץ ומחוצה לו", ציינו. "דומיננטיות גורמי המודיעין האחרים ובראשם אמ"ן – חסמה לדעתנו אף היא קשב אליה. כך נוצר עוד אחד משורשי המחדל המודיעיני והמדיני של 7 באוקטובר".
"אי-הצלחת מבצעי צה"ל - עקבית וממוסמכת"
הגוף הייחודי הוקם כחלק מלקחי מלחמת יום כיפור. בין ההצלחות שאנשי ממ"ד זוקפים לזכותם ניתן למנות גם את גם ההתרעה לגבי עימות אפשרי בעזה טרם מבצע "צוק איתן" על רקע המצב המידרדר ברצועה. במאמר שפרסמו שני בכירי הגוף אחרי 7 באוקטובר, הם טוענים כי גם בתקופה שקדמה ל"מבול אל-אקצא", השם שנתנו בחמאס למתקפה, הממ"ד סיפק התרעה, בין היתר על רקע השינויים בחברה הפלסטינית.
ברקן ודגן כתבו כי בתקופה שקדמה למתקפת 7 באוקטובר, הממ"ד סבר שהנהגת חמאס בעזה מושפעת יותר מבעבר מטריגרים פנימיים וחיצוניים, ותיקים וחדשים, העלולים להביאה להגיב צבאית מתחום הרצועה עצמה ולכרסם באסטרטגיה שלה עד אז - שמירה על שקט יחסי לצורך התחמשות ובניין כוח.
טריגרים בעיני חמאס להפרת השקט מצדה ברצועה היו, לפי הממ"ד, תגובה צבאית ישראלית ברצועת עזה, לרבות סיכול בכירים בשל אחריות ארגון הטרור להסלמה בגדה; מדיניות ממשלת ישראל החדשה כפי שנתפסה בעיני חמאס, בדגש על התנהלותה בירושלים ובמיוחד בהר הבית; כישלון מתמשך שלו בשחרור אסירים פלסטינים; וביקורת ביו"ש כי חמאס מעדיף שקט ושימור נכסים ברצועה.
לטענת השניים, עוד לפני שנת 2023 ובמיוחד מתחילתה ולכל אורכה, התריע הממ"ד בהערכותיו, השוטפות והמיוחדות, מפני האצת התערערות הסדר הקיים בזירה הפלסטינית, היחלשות הרשות הפלסטינית, התעצמות חמאס, ופיתוח זירות פעולה נוספות של הארגון. "הוא עמד על הצורך להציב במקום גבוה את הסוגיה הפלסטינית לאור נפיצותה הגוברת", כתבו.
לפי המאמר, בניגוד לגופי מודיעין אחרים או הדרג המדיני, הממ"ד שלל מעיקרה את התפיסה כי חמאס בראשות יחיא סינוואר "מורתע". הגוף ניתח את היגיון מדיניות הארגון, במיוחד מאז השתלטות סינוואר עליו משנת 2017 ואילך, "בראייה מציאותית של הבנת קשיחותו האידיאולוגית ומחויבותו הפרקטית והאסטרטגית, כמנהיג לא פרגמטי, לחזון חיסול ישראל".
השניים אף חשפו כי הערכת הממ"ד בדבר אי-הצלחת מבצעי צה"ל להשיג הרתעה אפקטיבית מול חמאס בשנים האחרונות, הייתה עקבית וממוסמכת. עוד במאי 2021, לאחר מבצע "שומר החומות" הוא קבע מפורשות כי חמאס מסכם את הסבב בתחושה אותנטית של הישגים משמעותיים מבחינתו. בשורה התחתונה, צוין במאמר, חמאס לא הורתע בעקבות המבצע הזה
או בעקבות מבצעים צבאיים אחרים, בניגוד להערכת גורמי מודיעין אחרים וגורמים צבאיים ומדיניים בכירים שהתהדרו בכך.
"התרעות הועברו לכולם"
התרעות הממ"ד בשנים 2022–2023 הועברו לכל הגורמים המודיעיניים והמדיניים הרלוונטיים בשורה של פרסומים בסיווג נמוך יחסית המבטיח נגישות מקסימלית אליהם. אותן התרעות נשענו בעיקרן על מידע גלוי, הכרת המציאות וניסיון מקצועי של הגוף. במהלך 2023, סיפרו ברקן ודגן, הצביע הממ"ד על כך שפוטנציאל ההסלמה מצד חמאס גובר גם משטחי הרצועה. אותה הערכה, בין השאר, הייתה בשל הזיקה הגוברת בעיניו בין אירועי ההסלמה ביו"ש לבין השלכותיהם על רצועת עזה.
מינואר 2023 עלתה מניירות הממ"ד אפשרות שחמאס רואה את אותה שנה ככזו שבה יתחולל עימות עם ישראל, בין היתר בעקבות אירועים מתריסים בעיניו ביוזמת ישראל כמו שינוי הסטטוס-קוו בירושלים ובהר הבית.
במסמך עדכון מיוחד בפברואר 2023, צוין במאמר, קבע הממ"ד כי יציבות הרשות הפלסטינית המתערערת מתאפיינת "כ'קרנף אפור', קרי אירוע בעל פוטנציאל שלילי עמוק הצפוי להתפרץ, אך קשה לזהות את הרגע שבו יתלכדו המגמות השליליות לכדי שבר עמוק".
4 צפייה בגלריה
נתניהו במסדרון נצרים, נובמבר 2024. הדרג המדיני קיבל את ההערכות
(צילום: מעיין טואף, לע"מ)
בעיקרי הערכתו לשנת 2023 בסוגיית ההרתעה שנוצרה עקב מבצעי "שומר החומות" ו"עלות השחר", קבע הממ"ד במרץ 2023 כי חמאס דוגל בשימור השקט באופן המשרת את צרכיו, כלומר, לא בשל היותו מורתע, אלא בשל שיקולים אחרים.
בהצגת הערכת המודיעין השנתית של הממ"ד בספטמבר 2023, לקראת שנת 2024, נקבע שישראל נכנסת לשנה זאת במצב מאתגר יותר בזירה הפלסטינית וכי צפויה שחיקה במדיניות חמאס לדבוק בשימור "שקט תמורת הטבות כלכליות בעזה". לפי הערכה השינוי יחול במיוחד אם יהיו הסלמה ביו"ש, סיכול בכירים, שנוי הסטטוס-קוו בירושלים ואי-התקדמות בסוגית האסירים.
ב-19 בספטמבר 2023, שבועיים וחצי לפני מתקפת הפתע של חמאס, התריע הממ"ד על עליית המדרגה ב"הפרות הסדר" לאורך גדר הרצועה והעריך כי ארגון הטרור מאותת בכך, בין השאר, על חוסר שביעות רצון מהכרזת ישראל בדבר שינוי "משוואת הבידול" בין הזירות בעקבות מבצע "שומר חומות", ואיום ישראל לסכל את בכירי חמאס בעזה בשל מעורבות הארגון בטרור ביו"ש.
"הצלחה מודיעינית בצמתים היסטוריים"
לממ"ד היסטוריה מוכחת של ניתוח מפוכח של המציאות בצמתים היסטוריים חשובים. לפי כותבי האמר, יכולת זאת תורגמה להצגת הערכות מודיעין שקולות ומהימנות בתחום המדיני אסטרטגי, לרבות בסוגיה הפלסטינית, בפני הדרג המדיני ממחנות פוליטיים שונים, גם אם לא תמיד הייתה הסכמה עם מסקנות הגוף.
כך, לדוגמא, בשנת 2006 הצביע הממ"ד על קריטיות סוגית האספקה מחדש לחיזבאללה אחרי מלחמת לבנון השנייה והצורך לפעול לסיכולה. הערכה זאת נוספה להערכה האסטרטגית המדויקת כי המלחמה הובילה לשינוי יסודי לחיוב של המציאות מול חיזבאללה בגבול הצפון, חרף אווירת הנכאים בישראל והביקורת המוצדקת על ביצועי צה"ל.
4 צפייה בגלריה
"חזינו שאסד יצליח לשרוד את ההתקוממות, לפחות בטווח בינוני"
(צילום: Mohammed AL-RIFAI / AFP)
בשנת 2009 התריע הממ"ד כי תפיסת "ירדן היא פלסטין" מסוכנת לישראל. לאחר בדיקה ראויה של הדרג המדיני דאז גם מול גורמים מחוץ למשרד החוץ , הביאה לנטישת קו מסוג זה. בפברואר 2010 טען רק הממ"ד מבין כל ארגוני המודיעין כי ארה"ב שוקלת מחדש את מאמציה לקידום מואץ של התהליך המדיני עם הפלסטינים. הערכה זו נדחתה על ידי הדרג המדיני למרות שנשענה על מידע מוצק ומבוסס.
עם פרוץ האביב הערבי וסילוק חוסני מובארק, העריך הממ"ד נכונה כי נשיא סוריה בשאר אסד יצליח, בשל התנאים השונים בסוריה, לשרוד את ההתקוממות נגדו, לפחות בטווח הקצר והבינוני. עם זאת, הממ"ד גרס, בניגוד לגורמים אחרים במערכת המדינית והמודיעינית כי 'השטן' המוכר בסוריה, קרי אסד, לא מבטיח יציבות ולא עדיף על זה שאינו מוכר.
כמו כן, הממ"ד התריע בהערכותיו בזירה האמריקנית מפני הכרסום בתמיכה בישראל במפלגה הדמוקרטית בעיקר בקרב הדור הצעיר, והזהיר מפני זניחת הגישה הדו-מפלגתית שבה נוקטים בישראל, והפנייה להישענות גוברת על המפלגה הרפובליקנית.
הממ"ד אף סבר כי היציאה נגד הסכם הגרעין עם איראן שהוביל ברק אובמה מוטעית, ותחת זאת היה צריך להתמקד בשיפורו. גם יציאת ארה"ב מהסכם הגרעין בברכת או אף בעקבות דחיפת ישראל, נותחה כמהלך מוטעה. במבחן התוצאה מהלך זה רק קירב את איראן להשגת יכולות גרעין צבאיות.
