ישראל קיבלה מידע מקואליציה סודית של מדינות מערביות, שאפשר למוסד להוציא לפועל את מבצע "זעם האל", ולחסל פלסטינים שהיו מעורבים בפיגועים בטבח הספורטאים במינכן 1972. כך נחשף במסמכים חדשים שיצאו לאור, 53 שנה אחרי הטבח.
על-פי ה"גרדיאן" הבריטי, הסיוע של שירותי המודיעין של 18 המדינות המערביות, בהן בריטניה, צרפת, ארה"ב, שווייץ, איטליה ומערב גרמניה, נחשף בארכיונים שוויצריים שמצאה ההיסטוריונית ד"ר אביבה גוטמן מאוניברסיטת אבריסווית' בבריטניה.
המידע הועבר במערכת סודית, שעד כה לא נחשפה. שם הקוד שלה היה "קילוואט", והיא נוסדה עוד לפני הטבח בספורטאים - בשנת 1971 - ונועדה לאפשר לשירותי המודיעין של 18 המדינות לשתף מידע. באלפי מברקים שנחשפו הופץ מודיעין עם פרטים על בתים, רכבים, תנועות של אנשי מפתח - וגם טקטיקות של הארגונים הפלסטיניים.
גוטמן סיפרה ל"גרדיאן" כי הרבה מהמידע היה מפורט מאוד. "הוא קישר אנשים לפיגועים מסוימים, וסיפק מידע שיכול היה לסייע מאוד. אולי בהתחלה (במערב) לא ידעו (על החיסולים), אבל אחר כך היו הרבה דיווחים בעיתונות וראיות אחרות שרמזו למה שהישראלים עושים". לדבריה, "הם (השירותים המערביים) אפילו שיתפו את תוצאות החקירות שלהם עצמם לגבי החיסולים - עם המוסד, שכנראה ביצע אותם".
הפלסטיני הראשון שחוסל במסגרת המבצע, היה וואאל זועייתר, שנחשב לאחד מראשי ספטמבר השחור באירופה - והיה אחראי בין השאר על ניסיון פיגוע במטוס אל על. זועייתר, שעבד בשגרירות לוב ברומא, חוסל על-ידי המוסד ב-1972, בלובי הכניסה לבניין המגורים שלו - שבועות בודדים לאחר הטבח במינכן. לפי המברקים של "קילוואט", ישראל עודכנה כמה פעמים על-ידי שירותי המודיעין המערביים שהאיש סיפק נשק וסיוע לוגיסטי לארגון ספטמבר השחור.
המחוסל השני במסגרת המבצע היה ד"ר מחמוד המשארי, הנציג הרשמי של אש"ף בצרפת. בדצמבר 1972, הוא נהרג מפיצוץ בשולחנו, בעת שענה לטלפון בביתו. גם הוא הופיע במברקי "קילוואט", כמי שפעל דיפלומטית וגייס כספים - אבל גם גייס תאי טרור.
"אני לא בטוחה שהמבצע הישראלי היה אפשרי בלי המידע הטקטי הזה משירותי המודיעין האירופיים", אמרה גוטמן. "זה היה יתרון ענק. ומאוד חשוב היה למוסד לדעת שיש להם את התמיכה הטקטית הזו". לדבריה, גם לאחר המבצע המשיכו שירותי המודיעין המערביים לשתף "מידע רגיש" עם המוסד הישראלי.
דוגמה נוספת שנחשפה במברקים נוגעת לעלי חסן סלאמה, ראש ארגון ספטמבר השחור. ה-MI5 הבריטי סיפק למוסד את תמונתו היחידה. ביולי 1973, המוסד האמין שהצליח לזהות את סלאמה בעיירת הסקי לילהאמר בנורבגיה, והשתמש בתמונה שסופקה לו על-ידי ה-MI5 כדי לזהות אותו. הסוכנים ירו למוות באותו איש, אבל בסופו של דבר - התברר שלא מדובר בסלאמה, אלא במלצר המרוקני אחמד בושיקי. כמה אנשי מוסד נעצרו בידי הרשויות בנורבגיה אז, ונשפטו למאסרים - במה שכונה בהמשך "פרשת לילהאמר".
גם שמו של מוחמד בודייה, שחוסל בצרפת, עלה במברקים. הוא היה וטרן במלחמה של החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה (FLN) מול צבא צרפת, ועל-פי ה"גרדיאן" הופיע במקום גבוה ברשימת המטרות של המוסד. ברשימת "ההרשעות" שלו מצוינים בין היתר תכנון שורת תקיפות נגד יעדים ישראליים, בהן הנחת פצצות ומטענים במלונות בישראל ופעולות נגד פליטים יהודים שנמלטו מברית המועצות. עוד צוין כי הוא פעל גם נגד מסוף נפט באיטליה ושגריר ירדן בלונדון. בסופו של דבר הוא חוסל ברובע הלטיני בפריז, בעקבות מידע שקיבל המוסד משירות המודיעין השבדי, שחשף פרטים אודות מכוניתו וביתו של בודייה בג'נבה.
למרות אלפי המברקים, חבר לשעבר במוסד אמר ל"גרדיאן" בחודש שעבר כי חברי הצוות לא ידעו מה מקורו של המידע לפיו פעלו בזמן אמת, אך סמכו באופן מוחלט על אמינותו. ד"ר גוטמן הוסיפה כי "גם היום, סביר להניח, יש מידע שמועבר ואנחנו (הציבור) לא יודעים על כך. היחסים הבינלאומיים של שירותי הביון נשמרים לחלוטין מתחת לרדאר ואפילו הפרלמנט והפוליטיקאים לא מודעים להם".
