ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון לענייני משאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, קיימה אתמול (שני) דיון מעקב בנושא הטיפול הרפואי בפצועי ראש מקרב לוחמי צה"ל. בדיון הוצגו נתונים מדאיגים על היקף הפגיעות המוחיות החבלתיות, כלומר פגיעה מוחית כתוצאה מחבלה - רבות מהן נסתרות וכאלו שלא מתגלות בבדיקות הדמיה שגרתיות - לצד חשש שעם סיום הלחימה יצטמצמו גם המאמצים לסייע לפצועים.
יו"ר הוועדה, ח"כ שטרן, פתח את הדיון והתייחס למורכבות הטיפול בפצועי הראש ול"סכנת השכחה". "התכנסו לדיון נוסף על פצועי ראש, ואנחנו שמחים שההצטברות נעצרה", אמר. "בפעמים הקודמות לצערנו הרב לא יכולנו להגיד את זה, כשהצטברו 'לקוחות חדשים'. הפעם מתכנסים כשיש סוג של הפסקת אש, אבל כשיש סכנה שיש כאלה שמשאירים מאחור לאחר סיום המלחמה ויורד 'הווליום' בהתעסקות בנושא הזה. צריכים להילחם בנטייה של לשכוח, אנחנו חייבים להמשיך להיות איתם, ללוות אותם ולעשות מה שאפשר, זו החובה שלנו".
במהלך הדיון הציגה פרופ' רחל גרנדר, מנהלת מרכז מחקר מדעי המוח בבית החולים שיבא בתל השומר, נתונים מדאיגים שמדגישים את עומק הבעיה. מהנתונים שהציגה עולה כי שבעה מכל עשרה לוחמים שאושפזו בשיבא עם CT ראש תקין סבלו מפגיעה מוחית חבלתית; 94% פגיעות מוחיות נגרמות מהדף; שישה מכל עשרה לוחמים פצועים שפונו בידי 669 לשיבא אובחנו עם תוצאות גבוהות בבדיקת דם בפגיעה מוחית חבלתית.
על פי ההערכות, אלפי לוחמים סובלים מפגיעה מוחית חבלתית נסתרת, כאשר אלפי לוחמים חזרו מהלחימה עם פגיעה מוחית חבלתית ורובם לא אובחנו. עוד עולה כי כ-80% מפגיעות המוח בחיילים אינן נראות ב-CT ראש.
ליאת גרטמן, סגנית ראש אגף השיקום במשרד הביטחון, אמרה בדיון כי "אגף השיקום רואה חשיבות רבה בקידום הטיפול בפצועי הראש, ומשקיע מאמצים בקידום שירותים ומחקר במטרה לעדכן כל העת את המענים הניתנים. זהו אתגר לאומי המצריך שיתוף פעולה מצד כלל המערכות והגורמים במדינה כדי לייצר מעטפת רפואית ושיקומית לפצועים שתאפשר שילוב הפצועים בלימודים, תעסוקה ובחיי הקהילה".
שחר גזונדהייט, מנכ"ל ומייסד עמותת "קהילת אור" לנפגעים מוחית ומשפחותיהם, היה לוחם מצטיין בשייטת 13. בשנת 2018 הוא נפצע אנוש בתאונת דרכים בהודו, ועבר הליך שיקום מורכב. אתמול הוא השתתף בוועדה, ובסיומה שיתף בשיחה עם ynet: "מכלל פצועי צה"ל בחרבות ברזל, 70% נפגעו פגיעה מוחית חבלתית. במהלכה, נוספו עוד 400 נפגעי ראש שלא מקבלים מענה".
הוא הדגיש כי "המשפחות של הפצועים חוות המון קשיים. המטרה שלנו היא לקדם קווים מנחים ארציים לטיפול ושיקום נפגעי ראש. היום אין בישראל סטנדרט ברור, והיעדרו פוגע באיכות הטיפול וביכולת של הפצועים והמשפחות לחזור לחיים. הגיע הזמן למסלול שיקומי סדור, מקצועי ואחיד - שמעניק לנפגעי הראש את מה שמגיע להם".
ד"ר רוני צבר, מייסד ונשיא "צבר רפואה" ומנהל מערך פגועי הראש של החברה, הוסיף: "אני חושב שהיום אגף השיקום במשרד הביטחון מסתכל באופן שונה על פגיעות ראש. התבקשנו על ידי אגף השיקום וקבוצת 'לתת בראש' לתכלל את הנושא. האתגר הוא למצוא את המומחים בכל דבר. צריך להיות כנים - יש מעט מאוד מומחים בארץ בכל התחומים הללו, ויש צורך ללקט אותם. הניסיון בפגיעות ראש קטן, וככל שמגיעים לאזורי פריפריה הקושי עולה.
"אני רוצה להדגיש שכל הזמן נפתחים מקומות חדשים ויש חשיבה קדימה", המשיך ד"ר צבר. "אנו נפגשים באופן תדיר עם ההורים, ומעולם לא חווינו סירוב מהאגף - להיפך, קיבלנו אור ירוק לפיתוח טכנולוגיות חדשות ולתוכניות אקדמיות. האווירה היא לייצר 'כן'. כיום, אנחנו מטפלים ב-87 נפגעי ראש, ומתמודדים רבות עם נושא הזמניות, אפילו ברמת חידוש בקשות לשעות ליווי".
