מליאת הכנסת תצביע היום (רביעי) בקריאה טרומית על הצעה לתיקון פקודת הרופאים, שמטרתו למנוע את המצב כיום שבו רופא שנחשד בפגיעה, ואף הורשע בה, יכול להמשיך לטפל ללא כל סנקציות.
במצב הקיים, גם כשרישיונו של רופא שהורשע מותלה, ההתליה לפעמים היא לתקופה מוגבלת ועלולה להסתיים עוד לפני שחרורו מהכלא, כך שלאחר המאסר הוא יכול לחזור לעבוד כרופא ללא מגבלה. מטרת החקיקה: לתת כלים שיאפשרו להטיל על רופאים סנקציות בהתאם לפגיעה.
"הגיעו אלי עדויות של נשים שסיפרו על פגיעה מצד רופאים במהלך טיפול רפואי", מספרת ח"כ ענבר בזק (יש עתיד) שיזמה את החוק. "נחרדתי לגלות שגם אחרי שרופא הורשע בפגיעה מינית במטופלות, וכאשר תלויות ועומדות נגדו תלונות נוספות, ממשיך הרופא לראות מטופלות. כאשר חקרתי את הנושא, גיליתי שגם רופאי ילדים שהורשעו בהחזקת חומרים פדופילים יכולים להמשיך לטפל בילדים ללא כך מגבלה. לא יכולתי לעמוד מנגד".
לפני כחודש נחשף ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet כי בין 2017 ליולי 2021, הוגשו בסך הכל 133 תלונות נגד רופאים ואנשי מערכת הבריאות מצד מטופלים ומטופלות, ובפרק הזמן הזה רק רישיון אחד של רופא נשלל ו־20 מהתלונות נותרו פתוחות. בתגובה, התחייב משרד הבריאות לפרסם חוזר למניעת הטרדות מיניות בין מטפל למטופל, דבר שקרה בפועל רק בימים האחרונים.
2 צפייה בגלריה
ענבר בזק
ענבר בזק
ח"כ ענבר בזק
(צילום: רני לוריא)
"היום, כשמתקבלת תלונה על רופא שהטריד מינית מטופלת, נפתח הליך בירור ארוך שבמהלכו הרופא רשאי להמשיך לעבוד כרגיל, באין מפריע", מסבירה יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית. "בסוף כל התהליך, בבואו של משרד הבריאות להטיל סנקציות על הרופא הפוגע, יש בידיו רק ארבע סנקציות בסיסיות: נזיפה, התראה, התליית רישיון לחצי שנה או ביטול רישיון לצמיתות. אלה לא מכסות את הקשת הרחבה של פגיעות ולא מאפשרות להטיל עונש מידתי שמתאים לכל מקרה".