בעקבות הבעיות הרבות שאיתן מתמודדת טהרן, המשטר האיראני שוקל פתרון דרסטי: להחליף את עיר הבירה של איראן, ולהעביר את המרכז השלטוני לאזור מקראן שבקרבת מפרץ עומאן.
הרעיון להחליף את עיר הבירה צץ מעת לעת מאז המהפכה האיסלאמית של 1979, אך במשך השנים ההצעות נגנזו ונתפסו כלא-מציאותיות בעקבות מכשולים לוגיסטיים וכלכליים. הנשיא הרפורמיסט מסעוד פזשכיאן, שנבחר בחודש יולי, החיה לאחרונה את הרעיון ואמר שהאתגרים של טהרן הולכים וגוברים. האתגרים הללו כוללים מחסור במים, זיהום אוויר קיצוני, פקקי תנועה קשים, ניהול לקוי של משאבים ושקיעה הדרגתית של הקרקע בעיר.
הבעיות שמהן סובלת טהרן מיוחסות בעיקר לעומס האדיר על העיר. בינואר אמרה דוברת הממשלה האיראנית כי הרשויות בוחנות את האפשרויות להחלפת עיר הבירה, ואמרה כי הן "שוקלות ברצינות את אזור מקראן" – מבלי לנקוב בלוח הזמנים המתוכנן למהלך השאפתני.
מקראן הוא אזור לא-מפותח לחופי מפרץ עומאן. חלקו נמצא במחוז העני סיסטאן-בלוצ'יסטאן, וחלקו במחוז הסמוך הורמוזגאן. "'גן העדן האבוד' של מקראן חייב להפוך למרכז הכלכלי העתידי של איראן ושל האזור", אמר שלשום שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י על היעד החדש לבירה האיראנית. בספטמבר אמר הנשיא פזשכיאן: "אין לנו ברירה אלא להעביר את המרכז הכלכלי והפוליטי של המדינה דרומה, וליד הים". הוא אמר שבמצב הקיים, הבעיות של טהרן רק מחמירות.
החלפת עיר הבירה הובילה לדיון על נחיצות המהלך, והמתנגדים מציינים כי לטהרן יש חשיבות היסטורית ואסטרטגית. טהרן הוכרזה כבירה של איראן כבר ב-1786, ובמשך יותר מ-200 שנה היא משמשת כמרכז הפוליטי, האדמיניסטרטיבי והתרבותי של איראן. במחוז טהרן חיים 18 מיליון איש, ועוד שני מיליון בני אדם שלא גרים באזור מגיעים אליה מדי יום.
"זה יהיה צעד שגוי לחלוטין, מכיוון שטהרן באמת מייצגת את איראן", אומר קיימאר באביי, מהנדס שמתגורר בעיר. "טהרן היא סמל של השושלת הקג'ארית ההיסטורית, סמל למודרניות ולחיים אורבניים". עלי חסאר רפסנג'אני, פרופסור לתכנון ערים, מציין את "המיקום האסטרטגי" של טהרן ואמר כי "העיר בטוחה ומתאימה למצבי חירום ולמלחמות". הוא ציין כי להבדיל, אזור מקראן "פגיע מאוד" מאחר שהוא נמצא לחופי מפרץ עומאן.
פירוז הנאשי, לשעבר ראש העיר טהרן, אמר שהבעיות של עיר הבירה הנוכחית "יכולות להיפתר" ורק דורשות "השקעה" וצעדים לפיתוח העיר. אין הערכה רשמית לתקציב שדרוש כדי לפתור את האתגרים האורבניים הרבים של טהרן. באפריל 2024 העריך שר הפנים דאז, אחמד וחידי, שהתקציב הדרוש להחלפת עיר הבירה של איראן הוא "בסביבות 100 מיליארד דולר".
אזור מקראן ידוע בחופיו הזהובים וכפרי הדייגים שלו. סוכנות הידיעות האיראנית ISNA, שבחנה את היתרונות והחסרונות של מעבר למקראן, אמרה שלאזור "יש פוטנציאל להפוך למרכז כלכלי ומסחרי חשוב". היא גם ציינה שההחלפה תכביד על איראן מבחינה כלכלית, בשנים שבהן היא כבר נמצאת בקשיים כלכליים בגלל השפעת הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליה.
העיתון "אתמאד", שמשויך למחנה הרפורמיסטי, ציין כי חלק מהיתרונות של המעבר למקראן הם הגישה לים, הפיתוח האזורי והעובדה שבניגוד לטהרן, האזור אינו מועד לפורענות בכל מה שקשור לרעידות אדמה. כלי תקשורות נוסף, "חבאר אונליין", ציין מנגד את השפעות משבר האקלים על מקראן ואמר כי העלייה בטמפרטורות והירידה בכמות המשקעים "יצרו תנאים סביבתיים שבריריים מאוד, שמגבילים את הפוטנציאל של הפיתוח הנרחב".
בנאפשה קיינוש, חוקרת במכון הבינלאומי ללימודי איראן, אמרה שהקמת עיר בירה במקראן תאותת שאיראן שואפת להתחרות בנמלים של המדינות השכנות. היא ציינה שהקמת עיר בירה בדרום המדינה, בקרבת מפרץ עומאן תחזק את עיר החוף צ'בהאר שבמחוז סיסטאן-בלוצ'יסטאן, ובעיקר תדגיש את מקומה של איראן בנתיבי השיט במפרץ הפרסי.
