רונן בר, ראש השב"כ היוצא, ייזכר לא רק בשל כישלונו הקשה במניעת אסון השבעה באוקטובר, אלא גם בשל סירובו החמור לנהוג כפי שמצופה ממי שמופקד על ביטחון המדינה: לקחת אחריות ולהתפטר מיד. את מה שהיה עליו לעשות בתום לב כבר בחודש הראשון למלחמה, הוא עשה רק כעת - באיחור של חודשים ארוכים ותחת לחץ ציבורי הולך וגובר.
הכותרת
המשברים הגדולים של שב"כ מאז קום המדינה - והשיקום
32:02
אלא שהאיחור איננו הבעיה היחידה. בר לא רק דבק בכיסאו - הוא גם חצה קו אדום בהתנהלותו מול הממשלה הנבחרת. במדינה דמוקרטית, הדרג המקצועי אמור לשרת את המדיניות שקובע הדרג המדיני, לא להתנהל כאילו השירות שהוא עומד בראשו הוא ישות עצמאית, מנותקת מהריבון – הציבור באמצעות נבחריו. בכך, חתר בר תחת יסודות המשטר הדמוקרטי והוסיף למוטט את האמון הציבורי, הנחוץ כל כך דווקא בזמנים אלה.
לעומת האחריות של הדרג המדיני שצריכה להיבחן בקלפי, אנשי ביטחון ממונים אינם נבחנים בבחירות. הם נבחנים ביושרם הפנימי ובנכונותם להבין מתי כשלו ולפנות את מקומם ללא צורך בלחץ ציבורי
לעומת האחריות של הדרג המדיני שצריכה להיבחן בקלפי, אנשי ביטחון ממונים אינם נבחנים בבחירות. הם נבחנים ביושרם הפנימי ובנכונותם להבין מתי כשלו ולפנות את מקומם ללא צורך בלחץ ציבורי.
בר בחר בדרך ההפוכה - הוא נלחם על מעמדו במקום להיאבק למען אמון הציבור, ובכך הביא לשחיקה מסוכנת נוספת באמון הבסיסי כלפי מערכת הביטחון. זהו איום אסטרטגי מהמעלה הראשונה: שירותי ביטחון שמתנהלים כאוטונומיות עצמאיות אינם רק מכרסמים באמון הציבור - הם מערערים את יסודות הדמוקרטיה עצמה. התמוטטות האמון פירושה התמוטטות החוסן הלאומי.
יהושע שניתאיר שורץבחודשים האחרונים היו לי מספר שיחות אישיות עם רונן בר. למרבה הצער, אילו היה שומע לעצתי כבר בתחילת אפריל, ולא לעצות אחיתופל שסביבו - היה חוסך מעצמו, ממשפחתו, מהמשפחות השכולות ומכל עם ישראל ימים קשים של קיטוב, מחלוקת ואובדן אמון. הפרישה המאוחרת של רונן בר איננה סוף פסוק - היא תמרור אזהרה. אסור לנו להתרגל למנהיגות שמתחמקת מאחריות ומסרבת לקבל מרות. הציבור הישראלי דורש אחריות. דורש נאמנות לעם, לא נאמנות לעצמם.
בימי מלחמה עלינו לשנן ולזכור כי כוחנו האמיתי טמון באחדותנו ובערכינו המוסריים-רוחניים. דמם של הנופלים, וביניהם בני היקר סרן אורי מרדכי שני הי"ד, מחייב אותנו להתעלות מעל המחלוקות ולבנות מחדש את חומת המגן של ישראל - לא רק זו הפיזית, אלא גם זו המוסרית. רק כך, בגבורה ובאחריות, בע"ה נצליח לצעוד אל עבר עתיד של תקווה, ביטחון וגאולה לעמנו.
יהושע שני הוא אביו של סרן אורי מרדכי שני הי"ד ויו"ר פורום הגבורה
