המחלקה היחידה שאמורה להתחיל בטיפול בקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בינתיים, היא מחלקת החנינות של משרד המשפטים. לכל אזרח המבקש חנינה יש "פרוטוקול" כללי לשם טיפול בחנינה לפני שהיא מועברת להכרעת שר המשפטים המעניק "חתימת קיום" - מעין תוקף משפטי לקבלת או דחיית החנינה, שאותו הוא מעביר לנשיא המדינה כ"המלצה".
מקור משפטי בכיר אומר כי "נראה שנתניהו אינו עומד ברובן המכריע של אמות המידה הרגילות של מורשע בישראל, ואם תוענק לו חנינה - היא תהיה למעשה חנינה פוליטית. אם היא תוענק לו היא תהיה מחוץ למסגרת הרגילה, בדומה לתקדים של חנינת קו 300 - אז דובר על נסיבות יוצאות דופן מבחינות לאומיות וביטחוניות - ועובדה היא שמ-1986, וגם לאחר שבג"ץ אישר את תוקפה החוקי של החנינה, מעולם לא חזרו מערכת המשפט או הפוליטיקה על מקרה דומה".
הרצוג: "רק מדינת ישראל וטובתה לנגד עיניי"
(צילום: גרגורי באדו)
שר המשפטים נסמך בהכרעתו על ניתוח עובדתי ומשפטי שמספקת לו מחלקת החנינות, וזו נסמכת על החוק, על הנוהג, ועל פסיקות בג"ץ שעסקו בחנינות תקדימיות בדרך. אם אזרח מסוים מבקש חנינה, נפתח לו תיק שבו נאספות עובדות המקרה מהתקופה שלפני הגשת בקשת החנינה - ועד לימי הגשת הבקשה.
מדובר בהכרעת הדין במשפטו של האזרח שמבקש את החנינה, כולל כל הערעורים שעבר המקרה עד שפסק הדין הפך לסופי, בשהרי אזרחים מן השורה אינם מבקשים חנינה בעיצומו של ההליך המשפטי בבית המשפט, אלא במקרים נדירים כמו מחלות סופניות. אם יש נאשמים נוספים בתיק שלא ביקשו חנינה, יש לקבל חוות דעת מהתביעה - כלומר מהפרקליטות - לגבי איך תשליך קבלת החנינה על יתר הנאשמים בתיק.
כחלק מההליך, מחלקת החנינות מבקשת מהמשטרה לבדוק אם יש למגיש הבקשה רישום פלילי. אם מדובר בזוטי עבירות, אין לכך השפעה לרעה. אך אם מדובר למשל בעבריין מין, במתעלל בחסרי ישע, בעבריין אלימות, או במישהו שהעבירות שביצע משמעותיות - יש לעיתים החלטת "מדיניות" של הנשיא, שר המשפטים או פרקליטות המדינה שלא להעניק חנינות למבצעי עבירות כאלה. במקרה של אסיר שכבר מרצה עונשו, מתבקשת חוות דעת של שירות בתי הסוהר על אודות התנהגותו של האסיר כלפי חבריו וכלפי מוסד הכליאה שבו הוא כלוא.
מחלקת החנינות מבקשת גם תסקיר בריאותי על מבקש החנינה, הן לגבי מצבו הבריאותי והן לגבי הנפשי, כשגם לגיל הפונים יש משמעות. אם מדובר באדם שתרם רבות למדינה, כמו למשל חייל משוחרר שתרם רבות במבצע צבאי או במלחמה - יש בכך התחשבות.
גורמי רווחה מתבקשים לתת תסקיר מבחן שימפה את מצבו הסוציאלי של המורשע או של בני ביתו. אם היות האדם מפרנס יחיד למשל, או שבת זוגו או ילדו נמצאים במצב סוציאלי או בריאותי מסובך, ושחרורו של האדם יסייע למשפחה - הדבר נלקח בחשבון. כמו כן, נדבק גם באמצעות רשות האכיפה אם יש למבקש החנינה חובות כספיים למדינה, קנסות או עיצומים אחרים.
בנוסף, מחלקת החנינות אוספת מידע משפטי על הנוהג במקרים דומים: איך נהגה המדינה משפטית בעבירות מסוג זה? מה מדיניותה לגבי חנינות בעבירות הספצפיות? ומה היו התקדימים המשפטיים? במקביל, הפרקליטות תספק מידע על המצב המשפטי של התיק עצמו, ומבחינה משפטית, על הפונה להיות עבריין שהורשע, הודה במעשי העבריינות שלו - ומבטיח שלא לחזור עליהם.
ואולם, רוב הרכיבים הללו אינם מתכתבים עם תיק החנינה של ראש הממשלה נתניהו: הוא לא הורשע בפסק דין סופי, משפטו עדיין מתנהל, וייתכן שהוא ייצא זכאי, הוא לא הודה בינתיים בדבר, גם לא במסגרת תיק הבקשה שלו לחנינה, אין לו רישום פלילי, יש לו בעיות בריאות סבירות לאדם בגילו, משפחתו אינה נזקקת, אין לו רישום פלילי, והוא לא זקוק לשיקום.
ייתכן שחוות הדעת של התביעה תהיה שנתניהו אינו זכאי לחנינה מכיוון שהוא מבקש בקשה שחותרת תחת השוויון בפני החוק - הן בשל נימוקיה והן משום שהיא תקדימית - והשאלה היא אם מדובר במקרה שבו סוטים מתקדימי העבר שנוגעים לכל אזרח אחר.
