תושב אילת, שהורשע בכך שהלין והעסיק 12 שוהים בלתי חוקיים שעברו לישראל מאזור יריחו בבסיס צבאי בערבה, סיפר במהלך הטיעונים לעונש בבית המשפט כי במשרד הביטחון לא ראו בכך עניין חמור - ולכן הוא עדיין ממשיך להיות מועסק עבור המשרד. השופט שדן בתיק ביקש להתריע על כך ולהעביר את גזר הדין למנכ"ל משרד הביטחון.
בית משפט השלום באילת גזר 26 חודשי מאסר על ג'מאל חוראני (57) ו-24 חודשי מאסר על בנו מחמוד (31), תושבי העיר, בגין העסקה והסעה של תושב זר. כאמור, השניים הלינו והעסיקו 12 תושבי איו"ש בבסיס סיירים, מרחק של כ-20 דקות נסיעה מאילת. השוהים הבלתי חוקיים נכנסו לישראל דרך פרצה בגדר באזור יריחו, ומחמוד הסיע אותם כל הדרך לאילת, שם שהו בדירה בעיר. כל זאת כשישראל במצב מלחמה בקיץ 2024 - שעה שהיו גם פיגועים שבוצעו על ידי מפגעים בודדים, בהם נהרגו ונפצעו אזרחים באזורים שונים בישראל.
ג'מאל הועסק על ידי משרד הביטחון, למרות שיש לו עבר פלילי הכולל הרשעות בעבירות של ביצוע עבודות בלא היתר, היזק לרכוש במזיד, איומים, אי קיום צו בית משפט, התחזות כאדם אחר במטרה להונות ועוד. לבנו מחמוד עבר פלילי הכולל גם עבירות התחזות, גניבה, החזקת נכס חשוד כגנוב ועוד. מתסקיר שירות מבחן שנערך לג'מאל עולה כי מאז העבירות, הוא מקפיד על בירור רקע ומעמד העובדים. בנו הביע אף הוא חרטה על התנהלותו.
ג'מאל אמר בבית המשפט: "אם עשיתי עבירה אני מצטער ומתחרט. אני לא חושב שעשיתי את העבירה בכוונה. זה בסך הכל היה בשביל פרנסה ומשרד הביטחון לא ראו שזה חמור ואני עד היום עובד. אני מתנצל ומקבל מה שבית המשפט יאמר ויבצע". בנו אמר אף הוא שעשה טעות והבין אותה רק מאוחר יותר, וביקש כי בית המשפט יתחשב בו.
סגן נשיא בית משפט השלום באילת, השופט שי ברגר, קבע כי יש להתייחס בחומרה לעבירות לאור אירועי הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה: "הנאשמים היו מודעים לנוכחות כוחות צה"ל באזור החדירה, ובחרו להמשיך במעשיהם, למרות זאת המשיכו במעשיהם", ציין בגזר הדין.
בהמשך כתב: "העסקתם במתקן צבאי, בפרט בעת מלחמה, טומנת בחובה פוטנציאל לפגיעה חמורה בביטחון המדינה ולאירוע ביטחוני חמור. בסיס צבאי הינו מתקן רגיש בעל חשיבות אסטרטגית וביטחונית למדינה". כאמור, השופט ברגר גזר על האב והבן עונשים של 26 ו- 24 חודשי מאסר בפועל בהתאמה, והורה להפנות את גזר הדין למנכ"ל משרד הביטחון - לאור אמירתו של ג'מאל כי הוא עדיין מועסק על-ידי המשרד.
