מדריך הטיפוס הנפאלי שהתגלה באורח נס בחיים אחרי שישה ימים שבהם נעדר לבדו במדרונות האוורסט סיפר בסוף השבוע כי הצליח לשרוד על-ידי לעיסת קרח ואכילת כמה שוקולדים שמצא בכיסו. "לא חשבתי שאשאר בחיים", הודה בריאיון ל-BBC, "חשבתי שככה אני הולך למות".
7 צפייה בגלריה
כוויות קור, התייבשות ועצם שבורה. הילרי דאווה שרפה מקבל לראשונה אוכל לפני הפינוי במסוק
7 צפייה בגלריה
עשרות מטפסים בתור לפסגת האוורסט ב-20 במאי השנה. עונת טיפוס ששברה שיאים
(צילום: Furte Sherpa / AFP)
סיפורו של מדריך הטיפוס, הילרי דאווה שרפה, נחשף ביום חמישי בבוקר, אז זוהה זוחל לעבר מחנה הבסיס שממנו יוצאים המטפסים אל הפסגה ושאליו הם גם אמורים לחזור. דאווה שרפה והלקוח שלו, שדווקא הצליח לחזור למחנה הבסיס, היו בין המטפסים האחרונים שהעפילו לפסגת ההר הגבוה בעולם בעונת הטיפוס הנוכחית, שנחתמה לפני ימים אחדים, ומי שמצא אותו ביום חמישי בבוקר באורח פלא היה צוות ניקיון של ה-SPCC, אגודה שמניחה את הסולמות והחבלים לאורך המסלול בתחילת כל עונת טיפוס ובסיומה מסירה את הציוד ומפנה פסולת מהאתר לאחר עזיבת המטפסים. לזירה הוזעק כוח חילוץ, דאווה שרפה פונה במהירות למקום מבטחים שבו קיבל מזון ומים, ואז הוא הועבר במסוק לבית חולים בקטמנדו.
הילרי דאווה שרפה, בן 52 ותושב העיירה אוחאלדונגה שמדרום לאוורסט, עובד עבור חברה קטנה מקטמנדו בשם Himalayan Traverse, וב-29 במרץ הוא הגיע ל"גג העולם", פסגת האוורסט השוכנת בגובה 8,849 מטרים מעל פני הים, יחד עם המטפס הבריטי כריס ת'רל, שאותו ליווה. בסרטון שפרסם לפני ימים אחדים, כשעוד האמין שהמדריך שלו נספה בדרך חזרה, העיד ת'רל כי איבד את הקשר עם הילרי דאווה שרפה ב-30 במאי, ביום שלאחר ההגעה לפסגה, כשירדו ממחנה 4, השוכן בגובה 7,950 מטרים, לכיוון מחנה 3.
"הוא התיישב לנוח עם התיק על הגב, ואז הסתובבתי ושאלתי אותו 'הילרי, אתה בסדר אחי?'. הוא ענה לי 'כן, כן, אני בסדר, כריס, בבקשה תמשיך, תמשיך'", סיפר ת'רל. המטפס הבריטי הסביר שלאחר מכן נתקל במטפס פולני אחר מקבוצתם, ושהמטפס הזה סבל מכוויות קור קשות וממחסור בחמצן. "האם הייתי צריך לחזור כדי למצוא את דאווה שרפה, שיכולתי להניח שיתאושש וימשיך בדרכו, כפי שעשה כבר מאות פעמים, או לעזור למטפס השני, שסבל ממחסור בחמצן ומאצבעות קפואות וככל הנראה היה לא רחוק מהיפותרמיה?", העיד ת'רל על הדילמה. לבסוף המשיך המטפס הבריטי בדרכו והגיע למחנה הבסיס, אך המדריך שלו לא הגיע לשם. בסרטון שבו כבר ספד לו תיאר אותו ת'רל כ"ענק עדין ו'נמר הרים' אמיתי".
7 צפייה בגלריה
אשתו של הילרי דאווה שרפה כבר החלה בטקסי הלוויה. ההגעה לקטמנדו
(צילום: REUTERS/Navesh Chitrakar)
בששת הימים שלאחר היעלמו של דאווה שרפה נערכו חיפושים אחריו באמצעות מסוק, אך כולם עלו בתוהו. בחמישי בבוקר זיהה אותו לפתע צוות הניקיון זוחל במדרונות המושלגים סביב מפלי הקרח של חומבו (Khumbu Icefall), ממש מעל מחנה הבסיס. פמבה שרפה, מנכ"ל חברת 8K Expeditions שחילצה אותו, סיפר שמסוק אסף את דאווה שרפה והטיס אותו לבית החולים, שם הוא מקבל כעת טיפול לכוויות קור, להתייבשות ולשבר באחת מעצמותיו. אשתו של המדריך, דאמו שרפה, סיפרה ביום חמישי כי נדהמה למשמע הבשורה, וכי איבדה כבר כל תקווה, וביום שלפני מציאת בעלה אף החלה בטקסי הלוויה שלו.
בסוף השבוע, ממקום אשפוזו בקטמנדו, סיפר הילרי דאווה שרפה על מסע ההישרדות המדהים שלו. הוא הסביר כי במהלך הירידה עם ת'רל מההר הוא נאלץ להישאר מאחור משום שהחמצן שלו אזל, ואז מצא את עצמו לבד: "כשהחמצן נגמר, לא יכולתי ללכת", אמר ל-BBC. "לא אכלתי כלום במשך יומיים, ואז התחלתי ללעוס קרח. זה כאב לי בשיניים. לעסתי את הקרח חזק". בהמשך גילה כמה שוקולדים בכיסו, והצליח להשיג מעט קרח מומס כדי לשתות. לחבריו סיפר כי עשה את דרכו מטה לאט, אבל אז נפל לנקיק. הוא היה לכוד שם יומיים וחצי בלי יכולת להיחלץ, אבל אז גרמה מפולת שלגים לשלג להידרדר אל הנקיק, והשלג שהצטבר אפשר לו לטפס עליו: "כשדרכתי על השלג נעמדתי והסתכלתי למעלה והרגשתי שאוכל לצאת משם", סיפר.
אחרי שזחל החוצה מצא דאווה שרפה חבלים בקרבת מקום, ונעזר בהם כדי להתקדם. מפולת שלגים נוספת איימה לעצור אותו, אך הוא נותר נחוש: "עברתי דרך השלג ונעתי למטה. הלכתי לאורך כל אותו הלילה ואז הגעתי עד למקום קרוב למחנה הבסיס". שם, ביום חמישי בבוקר, ראה את צוותי הפינוי והניקיון, האנשים הראשונים שפגש זה כמעט שבוע: "הם עלו למעלה כדי לאסוף את הפסולת, וכשפגשתי אותם הם סחבו אותי למטה". פמבה שרפה מ-8K Expeditions שניהלה את החיפושים אחרי המדריך אמר כי דאווה שרפה "הצליח לשרוד נגד כל הסיכויים במשך ימים" ותיאר זאת כ"לא פחות מנס".
7 צפייה בגלריה
החסימה במפלי הקרח של חומבו באפריל השנה, לפני תחילת עונת הטיפוס
(צילום: REUTERS/Purnima Shrestha)
7 צפייה בגלריה
שיוב מסוכן של חמצן דליל, קור קיצוני ורוחות עזות. מטפסים באוורסט
(צילום: REUTERS/Purnima Shrestha)
עונת הטיפוס על האוורסט, בחודשים אפריל-מאי, מושכת מדי שנה מאות הרפתקנים מרחבי העולם שמבקשים להגיע לפסגה הגבוהה ביותר על פני כדור הארץ, ומתכוננים לכך במשך שנים. השנה החלה העונה באיחור ניכר בשל גוש קרח מאסיבי שחסם את המסלול ממש מעל מחנה הבסיס, אבל בשבוע שעבר התברר כי עובדה זו לא מנעה מעונת הטיפוס הנוכחית לשבור שיא, כשיותר מ-1,000 מטפסים הצליחו להגיע לפסגה. שיאים אחרים שנשברו במהלכה הם המספר הגבוה ביותר של מטפסים שהגיעו לפסגה ביום אחד (275, ב-21 במאי) ומספר אשרות הטיפוס שהונפקו לאזרחים זרים (494). חמישה מטפסים – שני הודים ושלושה נפאלים – מתו השנה על מדרונות האוורסט. לשם השוואה, 18 בני אדם קיפחו שם את חייהם בשנת 2023, שהייתה העונה הקטלנית ביותר בהיסטוריה.
גם 73 שנה אחרי שאדמונד הילרי (שעל שמו נקרא מדריך הטיפוס שניצל) ומדריך השרפה טנזינג נורגיי היו לבני האדם הראשונים שהעפילו לפסגת האוורסט, המסע אל הפסגה נחשב לאתגר מפרך ומסוכן, והוא כרוך בהתמודדות עם תנאים קשים ביותר, שרק מחדדים כמה מופלא סיפור ההישרדות של הילרי דאווה שרפה. גם לפני ההגעה לפסגה ואחריה, באזורי המחנות הגבוהים, נאלצים המטפסים להתמודד עם שילוב מסוכן של חמצן דליל, קור קיצוני ורוחות עזות, שתובעים מהגוף מחיר פיזי כבד ומותירים מעט מאוד מרווח לטעויות. כשמוסיפים לכך את תוואי השטח הקשוח – הכולל מדרונות קרח תלולים, סכנת מפולות ובידוד מוחלט – מבינים מדוע שהייה של שישה ימים ללא מחסה או די אספקה היא אירוע שגובל בבלתי-אפשרי.
