שבוע לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים דן בעתירת סגן-ניצב רותי האוסליך, שקידומה לדרגת ניצב-משנה הוקפא על-ידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הודיע הבוקר (חמישי) בן גביר כי החליט לקדמה.
השופטת תמר בר אשר ציינה באותו דיון כי הטיעונים של בן גביר "לא ברורים" וביקשה ממנו לשקול שוב את ההחלטה. בית משפט נתן לבן גביר 10 ימים לבחון שוב את עמדתו, והיום כאמור הוא הודיע רשמית כי היא תקודם.
הנימוק של בן גביר שעלה כעת הוא שהקצינה התבקשה על ידי הממונים עליה להתנהל באופן שבו התנהלה - בניגוד לטענות עבר לפיהן היא העידה בניגוד למדיניות המשטרה בדיון בוועדה בכנסת - ולכן יש לקדם אותה. השר ביקש למחוק את העתירה, וגורמים משפטיים טענו כי "בן גביר פחד מעוד פסק דין מנומק נגדו". גם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה קבעה בשבוע שעבר כי "אין בסיס לטענה" שהאוסליך העידה בכנסת בניגוד למדיניות הארגון שבו היא עובדת.
בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בירושלים דן כאמור בעתירתה של סגן-ניצב רותי האוסליך, שדרשה למעשה שבית המשפט יורה לו לאשר את מינויה לתפקיד ראש מחלקת חקירות. המפכ"ל, רב-ניצב דני לוי, לא הגיע, אך מי שכן התייצבו לצד האוסליך הם ראש חטיבת החקירות, תת-ניצב שלומית לנדס, וראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב בועז בלט.
ביולי 2025 הוחלט על-ידי סגל הפיקוד הכללי הארצי בראשות המפכ"ל לקדם את האוסליך לתפקיד ראש מחלקת חקירות ולהעלותה לדרגת ניצב-משנה, ורק הבוקר, כעבור כתשעה חודשים, השר בן גביר החליט לקדמה ולהעלותה בדרגה.
מקרה דומה לזה של האוסליך היה של קצינת המשטרה רינת סבן, שהייתה חוקרת בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), שבו מעורב ראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם בתיק הטרדת עד המדינה שלמה פילבר. קידומה עוכב זמן רב בידי בן גביר, והיא הגישה עתירה מנהלית נגד החלטתו לעכב את קידומה לדרגת סגן-ניצב, אף שקיבל את המלצת המפכ"ל לעשות זאת בשלהי 2024. בסופו של דבר, ואחרי מאבק משפטי ובמהלך המלחמה עם איראן, קודמה סבן לדרגת סגן-ניצב.
