אחרי ששופטי בג"ץ ממש התחננו ששר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה יגיעו לפשרה בסוגיית ניהול חקירת פרשת הפצ"רית, תגובות הצדדים לבג"ץ ביום חמישי האחרון בישרו כי המגעים נכשלו. לפי החלטת השופטים, בהיעדר הסכמה - יינתן היום (ראשון) פסק דין.
השופטת יעל וילנר הגדירה את הסוגיה המשפטית "קשה וסבוכה" וכי במקרים חריגים יש לקבל החלטות חריגות. מה אם כן האפשרויות העומדות בפני בג"ץ?
ראשית, לקבל את אחד מהמתווים שהציעו הצדדים - שר המשפטים או הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה - אך נדמה כי אף אחד מהם לא מיישם עד הסוף את הערות השופטים בדיון. הם הבהירו כי נציב הביקורת על השופטים אשר קולה לא יכול שיהיה לו עיסוק נוסף, וכי ישנה בעייתיות בהשפעה של שר המשפטים על החקירה. לוין הציע כי קולה, שאותו הוא עצמו מינה, ינהל את החקירה ויתלווה לו עובד מדינה שימנה בית המשפט, הצעה שלא צולחת את הערות השופטים.
גם הצעת הפרקליטות כי ימונה שופט עליון בדימוס שינהל את החקירה יחד עם פרקליט המדינה עמית איסמן תתקשה לצלוח את הערות השופטים, שכן הם הדגישו בדיון את האפשרות כי פרקליט המדינה נמצא בניגוד עניינים בשל השתתפותו בלפחות אחת מישיבות בדיקת ההדלפה של סרטון שדה תימן שטויחה בפרקליטות הצבאית.
בנוסף, הודגש בעמדתם כי היתרון בשופט עליון בדימוס הוא שלא יכול להיות לו אינטרס קידום. אלא שהיועמ"שית, בהליך אחר, הגיבה לבג"ץ כי האפשרות הראויה לבדיקת טבח 7 באוקטובר היא ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון - ומדובר במשרה שרבים השופטים שיחפצו בה. בהצעת פרקליט המדינה והמשנה ליועמ"שית הודגש העיקרון של נטרול מוחלט של השפעת שר המשפטים על החקירה, אלא שלפחות השופט אלכס שטיין רמז בדיון כי סעיף חוק מקנה לו סמכות, וטבעי שבמקרה חריג שר המשפטים יגבש פתרון.
בפני השופטים למעשה אינספור אפשרויות, גם אלה שהם עצמם הציעו, כמו למשל כי שופט מחוזי מכהן ינהל את החקירה. מדובר באפשרות חריגה ודרמטית מכיוון שבפועל היא מקימה את פרקטיקת ה"שופט חוקר" שאינה מקובלת בישראל. הצעת השופטים לצדדים כי החקירה תוטל על רשות התחרות או הרשות לניירות ערך גם היא בעייתית לפי העקרונות של השופטים בדיון, כי הללו - כמו פרקליט המדינה - כפופים ליועמ"שית. משההצעה בכל זאת הועלתה על ידי השופטים, נראה כי האפשרויות פתוחות.
נראה שהאפשרות העדיפה על השופטים היא ניהול החקירה על ידי שופט מחוזי מכהן. יש לאפשרות הזאת כמה אתגרים: הראשון שבהם הוא כי חוק בתי המשפט מאפשר לשופט מכהן עיסוק אחר מלבד תפקידו כשופט רק בהסכמת נשיא העליון ושר המשפטים. אם בג"ץ לא יאפשר ללוין לבחור, הוא לא יאשר לשופט מחוזי שיכפה עליו את העיסוק הנוסף של ניהול החקירה. פסק הדין יצטרך לגלות יצירתיות ואקטיביסטיות יתר כדי לאפשר לשופט לנהל את החקירה ללא אישור שר המשפטים ובניגוד לחוק. לכן הפרקליטות מעדיפה שופט עליון בדימוס, כדי לנטרל את שר המשפטים.
האתגר הנוסף הוא, אם כן, מי יהיה זה שיבחר את השופט המכהן והאם בג"ץ יאפשר לפרקליט המדינה מחד ולשר המשפטים מאידך את דריסת הרגל בחקירה, חרף התנגדות הצדדים לכך. אך הפרקליטות דורשת מבג"ץ כי ניהול החקירה לצד ה"שופט חוקר" יהיה באמצעות פרקליט המדינה, ולוין ומתנגד לכך.
ככל שבג"ץ ירחיק את הפרקליטות מהסוגיה תעלה השאלה: האם בסוף החקירה בכל זאת תהיה הפרקליטות זו שתקבל את ההחלטה להגיש כתב אישום? וככל שה"שופט חוקר" יקבל את ההחלטה, הוא הרי לא יוכל לנהל את התיק בפועל, ושוב תעלה שאלה האם בג"ץ יאלץ את הפרקליטות לנהל תיק שלא הייתה שותפה בהגשתו.
פורסם לראשונה: 22:28, 13.11.25
