הדרמה הפוליטית התורנית סביב חוק הגיוס, מלווה באיומים על פירוק גוש הימין ובציטוטים מפי גדולי הדור על "סוף הברית", היא לא יותר ממופע פירוטכניקה מרהיב. מי שקונה את התחזיות על נטישה חרדית של מחנה הימין לטובת זרועות השמאל-מרכז, כנראה שכח איך נראית פוליטיקה של זהויות בישראל ב-40 השנים האחרונות. המשבר הזה אינו תקלה - הוא אסטרטגיה מחושבת שנועדה למקסם רווחים, לבצר את החומות מבית ולמשוך עוד זמן יקר על השעון הלאומי.
כדי להבין למה החרדים לא באמת שוקלים "חישוב מסלול מחדש", צריך לחזור לשורשי הדבק האידיאולוגי. זה התחיל בנאום השפנים המכונן של הרב שך ב-1990, שבו סימן את השמאל כאוכלי טריפות שניתקו קשר עם המורשת. זה המשיך בלחש המפורסם של נתניהו על אוזנו של הרב כדורי – "השמאל שכחו מה זה להיות יהודים" – משפט שצרב בתודעה החרדית והמסורתית את הימין כבית הטבעי היחיד. הקשר הזה לא נבנה על תקציבים בלבד, אלא על תחושת גורל משותף. אריה דרעי הבין זאת מזמן כשכרך את גורלו בזה של נתניהו עם הסיסמה "ביבי צריך אריה חזק", שנים רבות לפני ששמות של חיות הפכו למותג של מבצעים צבאיים.
החרדים הם שחקני שחמט בחדר מלא בשחקני דוקים. הם יודעים שהאמירות הלוחמניות של הרב לנדו או האיומים בפרישה לא נועדו לשכנע את האלקטורט החילוני בתל-אביב. הן מכוונות פנימה, אל הבייס החרדי שזקוק למפגן של "מסירות נפש" מול הגזרות. הציבור החרדי לא מחפש פתרון לנטל הוא מחפש הנהגה שתשמור עליו מהשינוי.
מבחינתם, משיכת זמן היא ניצחון מוחלט. כל חודש של דיונים בבג"ץ, כל ועדה שמורחת את הקץ, הם עוד מחזור של בחורי ישיבות שנשארים בין כותלי בית המדרש.
בעוד שני הגושים הפוליטיים בישראל מקיזים זה את דמו של זה בקרבות רחוב על "שוויון בנטל", המפלגות החרדיות יושבות בצד בשלווה סטואית. הן רואות איך השמאל-מרכז, בלהיטותו להפיל את שלטון הימין, יהיה מוכן בבוא העת "לזחול" אליהן
בעוד שני הגושים הפוליטיים בישראל מקיזים זה את דמו של זה בקרבות רחוב על "שוויון בנטל", המפלגות החרדיות יושבות בצד בשלווה סטואית. הן רואות איך השמאל-מרכז, בלהיטותו להפיל את שלטון הימין, יהיה מוכן בבוא העת "לזחול" אליהן עם הצעות למתווה גיוס יצירתי, כזה שיבטיח שקט תעשייתי תמורת הקמת ממשלה. החרדים יודעים שהם לשון המאזניים הנצחית, והם לא ימהרו לשבור את הכלים כל עוד המשבר משרת את מטרת העל שימור האוטונומיה החרדית.
בשורה התחתונה, חוק גיוס אמיתי לא יבוא לעולם בדרך הזו. מה שיבוא הוא עוד מאותו הדבר: מתווה שייקרא "היסטורי" אך יהיה ריק מתוכן, כזה שיאפשר לאחד הגושים להקים ממשלה ולחרדים להמשיך בשלהם. המשבר הנוכחי הוא רק עוד פרק בספר ההפעלה החרדי – משבר צפוי, מתוזמן היטב, שבסיומו החרדים לא רק יישארו בימין, אלא יצאו ממנו כשידם על העליונה, בזמן שכל השאר ממשיכים להתווכח על צדק ושיוויון.
מאיר סויסה הוא פרסומאי ויועץ אסטרטגי
