בוועידת "זמן הכרעה: דמוקרטיה וחברה" של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה נערך פאנל שעסק בשאלה "כיצד מחזירים את הביטחון לרחובות". במהלך הדיון מתחו המשתתפים ביקורת על מה שהגדירו כהעדר אכפתיות של הממשלה ועל תפקוד המשטרה והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
דיון בנושא החזרת הביטחון לרחובות
(צילום: אורי דוידוביץ, טל אזולאי וליאור שרון)
הפאנל נערך בהשתתפות תת ניצב (בדימוס) עו״ד ערן קמין לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרת ישראל, עו"ד ראויה חנקלו מנכ״לית אילאף, המרכז לקידום ביטחון בחברה הערבית, תומר לוטן עמית בכיר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה, לשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים וד"ר יעל ליטמנוביץ, ראשת התוכנית לשיטור וביטחון פנים במכון הישראלי לדמוקרטיה.
בתחילת הפאנל הוצגו נתונים קשים של 200 נרצחים ברחבי ישראל מתחילת השנה, כש-170 מתוכם מהחברה הערבית. תומר לוטן אמר בהקשר זה: "אנחנו נמצאים במשבר הביטחון האישי החמור ביותר מקום המדינה. הוא מתבטא בראש ובראשונה במספר הנרצחים האסטרונומי שאנחנו מצויים בו בשלוש השנים האחרונות שכמעט הכפיל את עצמו.
"למעשה שום דבר לא השתנה בעצומות שמדינת ישראל שמה, זאת אותה משטרה, אותו מספר שוטרים פחות או יותר אולי אפילו קצת גדל בממשלה הנוכחית, אותה כמות פרקליטים אותם שופטים אותה מערכת אכיפת חוק ולצידם אותם ארגוני פשיעה פחות או יותר, אותם מוקדי פשיעה ואותן תופעות פשיעה ולכן הפער המרכזי והגדול בין מה שאנחנו חווים כעת במשבר האדיר הזה שתיארתי קודם לבין התקופות שקדמו לו הוא דבר אחד בלבד: מדיניות ציבורית כושלת ופוליטיקה שלא מעניין אותה הנושא הזה בכלל".
לדבריו: "אני זוכר שביולי 2021 ראש ממשלה הטיל על עומר בר לב שר ביטחון הפנים אז ואומר לו - תוך חודש תביאו החלטת ממשלה לפעילות בחברה הערבית. עבדנו חודש והבאנו תוכנית חומש מדהימה, זה מה שצריך לקרות עכשיו. ראש ממשלה חדש מקים קבינט פשיעה לאומי ומטיל על שר הבט''פ החדש תוכנית חומש חדשה שתהיה מוכנה, היא תהיה מצוינת ורק צריך שיפעילו את זה".
עו"ד ראויה חנקלו התמקדה בדבריה בחברה הערבית ואמרה: "אנחנו מדברים על משבר אמון, אולי הכי גדול בסוגייה של ביטחון אישי ומספר הנרצחים הוא רק קצה הקרחון למציאות הזאת. אנחנו מדברים על ארגוני פשיעה שמשתלטים ומכתיבים נורמות בתוך החברה הערבית. אנחנו מדברים על פצועים באופן יומיומי אנחנו מדברים על אנשים שחיים תחת איום ובסופו של יום אנחנו מדברים על כמעט אפס אמון גם במשטרה וגם במוסדות המדינה. אני קצת חולקת על תומר, כי הוא אמר 'אותם ארגוני פשיעה', אני חושבת שאנחנו היום מדברים על יותר ארגוני פשיעה, הם יותר מתוחכמים, הם בהיקפי פעולה מאוד גדולים שבמבחן התוצאה אנחנו מדברים על פחות מ-15% פענוח תיקים".
שרון כידון, ד"ר יעל ליטמנוביץ, תומר לוטן, עו"ד ראויה חנקלו ותת ניצב (בדימוס) עו״ד ערן קמין בועידת זמן הכרעה
(צילום: יריב כץ)
עו״ד ערן קמין דיבר על המשבר במשטרה כשלדבריו: "המשטרה תחת כהונתו של בן גביר כשר כבר כמעט ארבע שנים היא בהחלט משטרה אחרת. היא משטרה שהיא יותר מנסה לרצות, משטרה פחות מקצועית, משטרה חסרה בהרבה מקומות ויש עזיבה גדולה מאוד בתחנות בעיקר בלבנות היסוד של המשטרה. היום כשיש לך גם חוסר הרבה יותר משמעותי ויכולות מקצועיות ירודות, כתוצאה מתהליך המינוי והחנפנות שנהייתה מטבע עובר לסוחר, את מקבלת גוף שפחות מוכשר לעניין הזה, ואז את שומעת טיעונים, שהם אגב טיעונים ישנים שהכל תלוי במערכת המשפט או שמערכת המשפט לא מגבה את המשטרה. הבל ורעות רוח, קודם כל תתעסק בעצמך, תלמד איפה אתה צריך להשתפר, המשטרה פחות מקצועית ולכן התיקים לא מצליחים להגיע למצב שהם מספיק מבוססים ראייתית".
ד"ר יעל ליטמנוביץ התייחסה להפעלת השב"כ לצורך התמודדות עם פשיעה ואמרה: "הבעיה היא בזה שלוקחים בעיה של פשיעה והופכים אותה לבעיה לאומנית, לבעיה של טרור. למה אנחנו עושים את זה? כי אנחנו מרחיקים את הרעיון של שיטור מקצועי כי הכל אפשר להתמודד עם כוח. אנחנו מחלישים את המשטרה כשאנחנו פונים לשב"כ. אנחנו נמצאים היום בתוך סיטואציה שהמשטרה איבדה את הכיוון מבחינת המקצועיות שלה בגלל שהשר, אני חושבת שהרעיון הזה של לדבר כל הזמן על זה ש'המשטרה תבצע את המדיניות שלי' שזה האמירה של השר שלנו - היא לא עולה בקנה אחד עם משטרה דמוקרטית. כי משטרה דמוקרטית היא משטרה מקצועית ולכן היא יכולה לבוא ולהתמודד עם בעיית הפשיעה בכלים מקצועיים של שיטור מקצועי".
