חיים ויצמן, ממנהיגיה הראשונים של הציונות ונשיאה הראשון של מדינת ישראל, הלך לעולמו היום לפני 70 שנה. לציון יום השנה ארכיון קרן קיימת לישראל חושף תמונות נדירות מתחנות חייו: החל מהפעילות הציונית בגלות ועד ימיה הראשונים של המדינה.
שנים רבות לפני שהתמנה לנשיא, ויצמן היה פעיל ציוני נלהב. הוא לקח חלק בקונגרס הציוני השני בשנת 1898 יחד עם חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. ב-1920 התמנה לנשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית.
ויצמן נולד בשנת 1874 בעיירה מוטול שברוסיה הלבנה (בלארוס). בהיותו נער למד בעיר פינסק, שם התאהב בלימודי כימיה. כשהיה בן 18 נסע ללמוד בגרמניה והצטרף לחוג סטודנטים יהודים ציונים מרוסיה. בגיל 24 עבר לפריבור שבשווייץ ושנה לאחר מכן קיבל תואר דוקטור לכימיה. מאותו רגע חילק את זמנו בין פעילות מחקרית מדעית לפעילות ציונית.
בשנת 1904 נשא ויצמן לאישה סטודנטית לרפואה, ורה לבית קצמן. באותה שנה עברו בני הזוג לבריטניה, שם שימש ויצמן כמרצה בכיר לכימיה באוניברסיטת מנצ'סטר. ב-1907 הגיע לראשונה לביקור בארץ ישראל וב-1910 קיבל אזרחות בריטית.
ב-1934 החליטו בני הזוג ויצמן להשתקע ברחובות. באותה שנה הוקם ביוזמתו של חיים ויצמן, ובסיוע תרומתה של משפחת זיו, "מכון המחקר על שם דניאל זיו". ב-1949 נבחר ויצמן לנשיא הראשון של מדינת ישראל. באותה שנה, לכבוד יום הולדתו ה-75, הורחב "מכון זיו" ונחנך מכון ויצמן למדע. ב-9 בנובמבר 1952 נפטר ויצמן, ועל פי צוואתו הוא נקבר בחצר ביתו ברחובות. כשנה לפני מותו של ויצמן קק"ל הוקירה את פועלו ונטעה יער על שמו הנקרא "יער הנשיא", הוא יער צרעה.
אפרת סיני, מנהלת ארכיון הצילומים של קק"ל, אומרת: "כמדען, זכה ויצמן לפרסום בזכות המצאתו אשר סייעה לבריטניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה – תהליך תסיסה לצורך ייצור אצטון, אשר שימש תחליף לאבק שריפה. הוא סירב לקבל תואר של כבוד ממלך בריטניה עבור תרומתו וביקש רק לדאוג לעמו. קשריו עם צמרת השלטון הבריטי באותה התקופה הולידו את הצהרת בלפור המפורסמת. אנחנו שמחים לחשוף רגעים מחייו של אחד הפעילים הציוניים הבולטים של העת החדשה. תמונותיו שמורות בארכיון הצילומים של קק"ל, בו שמור תיעוד של ארץ ישראל, אנשיה ומנהיגיה, החל מראשית המאה ה-20".
