חודשיים לאחר בריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע, קבוצת פלסטינים מעבדת כעת את המחדל הגדול בתולדותיו של שירות בתי הסוהר לסדרת טלוויזיה. הסדרה הזו צפויה להיקרא "אום אל-יסמין", ומצלם אותה במאי פלסטיני מהגדה המערבית בשם בשאר נג'אר.
לפי שעה אין פרטים רבים על הסדרה וההפקה שלה, אך הצילומים לא נערכים בקרבת הכלא עצמו. בסרטון שפורסם ב"טיקטוק" נראית אחת השחקניות, צעירה שלבושה במדי חיילת, מניחה את ראשה ועוצמת את עיניה במה שנראה דומה לעמדת שמירה – התייחסות לכך שהשומרת באחד ממגדלי השמירה בכלא נרדמה בליל הבריחה. בסרטון נראים גם צילומים בתוך חור באדמה סמוך לחומות כלשהן, וככל הנראה מדובר בצילום סצנה מרגעי הבריחה מהכלא. לאחר הבריחה עצמה, נראים חיילים סביב הבור שחפרו המחבלים.
6 צפייה בגלריה
צילומי סדרת טלוויזיה פלסטינית על בריחת האסירים מכלא גלבוע
צילומי סדרת טלוויזיה פלסטינית על בריחת האסירים מכלא גלבוע
"מגדל שמירה" כפי שנראה בסרטון ברשתות שמציג קטעים מהסדרה
( צילומי סדרת טלוויזיה פלסטינית על בריחת האסירים מכלא גלבוע)
6 צפייה בגלריה
צילומי סדרת טלוויזיה פלסטינית על בריחת האסירים מכלא גלבוע
צילומי סדרת טלוויזיה פלסטינית על בריחת האסירים מכלא גלבוע
מצלמים את פיר המנהרה
( צילומי סדרת טלוויזיה פלסטינית על בריחת האסירים מכלא גלבוע)
6 צפייה בגלריה
צילומי סדרת טלוויזיה פלסטינית על בריחת האסירים מכלא גלבוע
צילומי סדרת טלוויזיה פלסטינית על בריחת האסירים מכלא גלבוע
סצנה שמראה את הסוהרת שנרדמה. מתוך הסרטון
( צילומי סדרת טלוויזיה פלסטינית על בריחת האסירים מכלא גלבוע)
אף שכאמור הפרטים על הסדרה דלים בשלב זה, אפשר כבר עתה להעריך כי היא תציג את הבריחה כניצחון פלסטיני גדול: מרגע שנודע דבר הבריחה מהכלא שסמוך לבית שאן, הפלסטינים ראו בכך ניצחון מורלי חשוב, ופעילים בגדה ובעזה נראו בימים שלאחר מכן מניפים כפיות כסמל לכלים המאולתרים ששימשו את המחבלים בבריחה שלהם. לאחר שנתפסו, ברשתות החברתיות גולשים פלסטינים ניסו "להעלות את המורל" באמצעות עריכת תמונות פניהם העייפות והמותשות של המחבלים, כדי שיראו מחויכים במקום.
המצוד אחר השישה הסתיים באמצע ספטמבר עם לכידתם של איהם קממג'י ומונאדל אינפיעאת בג'נין שבתחומי הרשות הפלסטינית. לוחמי הימ"מ של משמר הגבול יחד עם כוחות מיוחדים של שב"כ וצה"ל נכנסו לחלקה המזרחי של העיר ועצרו את המחבלים ללא התנגדו. ארבעת המחבלים הנמלטים האחרים – מחמוד עארדה, מוחמד עארדה, זכריא זביידי ויעקוב קאדרי –נתפסו מוקדם יותר בתוך שטח ישראל. חמישה מהאסירים שברחו מכלא גלבוע השתייכו לג'יהאד האיסלאמי, והשישי, זכריא זביידי, מזוהה עם פתח.
את הבריחה הוביל מחמוד עארדה, והיא תוכננה כבר מסוף 2020. האסירים, כך לפי כתב האישום שהוגש נגדם אחרי שנתפסו, הסירו לוח שיש מתחת לכיור בתא השירותים שלהם, חפרו מתחתיו והשיבו מדי יום את לוח השיש למקומו על מנת להסתיר את החפירה. הם ביצעו זאת במשמרות שהותאמו לסדר היום בכלא, כדי למנוע את חשיפת תוכנית הבריחה, ותוך שהם משתמשים בכלי חפירה מאולתרים.
6 צפייה בגלריה
בשאר נג'אר במאי הסדרה על בריחת האסירים מכלא גלבוע
בשאר נג'אר במאי הסדרה על בריחת האסירים מכלא גלבוע
במאי הסדרה בשאר נג'אר
6 צפייה בגלריה
המנהרה שממנה ברחו שישה אסירים ביטחוניים מכלא גלבוע
המנהרה שממנה ברחו שישה אסירים ביטחוניים מכלא גלבוע
פיר המנהרה האמיתי שחפרו האסירים, בספטמבר
(צילום: AFP)
6 צפייה בגלריה
חיפושים אחרי שישה אסירים ביטחוניים שברחו מכלא גלבוע
חיפושים אחרי שישה אסירים ביטחוניים שברחו מכלא גלבוע
כלא גלבוע. שרשרת של מחדלים
(צילום: גיל נחושתן)

לאחר שחפרו את החור בשירותי התא שלהם – תא משוריין לכאורה שמכונה "כספת" ובנוי מ-66 טונות של בטון יצוק – האסירים נמלטו משם דרך חלל פנימי שבין הקרקע בהר הגלבוע ליסודות הכלא. החלל הזה היה ידוע היטב לאנשי הכלא, וגם ב-2014 נחשפה שם מנהרה דומה בשירותי אחד התאים, שדרכה קיוו אסירים להימלט לחופשי.
נגד ששת האסירים הוגש בחודש שעבר כתב אישום שמייחס להם עבירה של בריחה ממשמורת חוקית, אך לא עבירות ביטחוניות כלשהן, כפי שייחסה להם המשטרה בשלבי המעצר הראשוניים. העונש המקסימלי על עבירה זאת הוא שבע שנות מאסר. חמישה אסירים בכלא הואשמו בסיוע למחבלים שנמלטו.
לבריחה מכלא גלבוע קדמה שרשרת של מחדלים: בין היתר, ב-ynet נחשף כי מגדל השמירה שנמצא ישירות מעל פתח יציאת המנהרה שממנה נמלטו המחבלים כלל לא היה מאויש. הסוהרת שהודתה שנרדמה הייתה במגדל סמוך. בעקבות המחדלים הללו הוקמה ועדת חקירה ממשלתית, שהחלה בשבוע שעבר את דיוניה.
גם היום התכנסה הוועדה, והפעם העיד בפניה תת-גונדר יעקב זנו, ראש חטיבת הטכנולוגיות בשב"ס. הוא אמר כי שב"ס הוא גוף מיושן מבחינה טכנולוגית – וכי קיים "חוסר הלימה בין הצרכים הביטחוניים ההכרחיים לבין התקציב". הוא ייחס זאת לירידה בתקציב שב"ס לטכנולוגיה – מ-142 מיליון שקל ב-2017 ל-94.7 מיליון שקל ב-2021. לדבריו, רק כרבע מהסכום מוקצה לפיתוח טכנולוגי.
סייע בהכנת הכתבה: מאיר תורג'מן