אלימות וחניקה עם הצבת הראש בין ברכיים של שוטרת, אשפוז בכפייה – וזריקות של חומרים פסיכיאטריים שנמשכות כבר שנתיים. זהו רק חלק ממסכת ההתעללות שעברה לפי דיווח המתפרסם היום (שבת) סטודנטית איראנית שהעזה ב-2024 להתפשט לעיני כל באוניברסיטה בטהרן, כמחאה על חוקי החיג'אב שנאכפים בנוקשות רבה ברפובליקה האיסלאמית.
התיעוד של התקרית מנובמבר 2024 הפך באותה עת לוויראלי, נצפה על ידי מיליונים ברשתות החברתיות ועורר תגובות משלל ארגוני זכויות אדם שהביעו כבר אז חשש מהנקמה הצפויה לסטודנטית מצד משטר האייתוללות. הצעירה, שלפי הדיווח כעת ב"דיילי מייל" שמה הוא אהו דַרְיָיאִי, בת 32 כיום ואמא לשניים, תועדה אז כשהיא צועדת כשרק חזייה ותחתונים לגופה – אל מול עוברי אורח המומים באוניברסיטת אזאד שבטהרן. בסרטון נוסף היא נראית נלקחת לתוך רכב אחרי שנעצרה על ידי השלטונות, שטענו לאחר מכן כי היא סובלת מבעיות נפשיות לכאורה.
גלריה
דרייאי צועדת עירומה באוניברסיטת אזאדי. "מבחינתה זה כמו 'אם אתם הולכים להפשיט אותי, אעשה את זה בעצמי'"
התיעוד האירוע מ-2024 שהפך לוויראלי
על פי הדיווחים שהתפרסמו אז, דרייאי "הוטרדה" לפני כן על ידי אנשי מיליציית הבסיג' באוניברסיטת אזאד, שנחשבת למוסד חינוכי יוקרתי באיראן. הדיווח כעת ב"דיילי מייל" מתבסס על שיחה עם ידיד קרוב של דרייאי, ואותו איש שדיבר בעילום שם מאמת למעשה את הטענה הזו. לפי הדיווח, האירוע החל כאשר החיג'אב או הצעיף שדרייאי עטתה נפל מראשה בעת שצעדה באוניברסיטה, והיא לא שמה לב לכך מפני שהייתה עסוקה בטלפון – עד שאנשי "משטרת המוסר" צעקו עליה, אחזו בה בכוח ואף ניסו להפשיט אותה מבגדיה. בעיתון הבריטי כתבו כי לפי העדות של אותו ידיד, הם ניסו למשוך אותה לחדר פנימי שמיועד להענשת סטודנטיות שמפרות את הכללים, ו"בתוך רגע של ייאוש" דרייאי הדהימה את תוקפיה כשהתפשטה בעצמה מבגדיה.
לא ברור מהדיווח כיצד חמקה דרייאי מאותם אנשים שניסו לגרור אותה ל"חדר הענישה", אבל היא תועדה כאמור צועדת לאחר מכן בתוך מתחם האוניברסיטה כשרק חזייה ותחתונים לגופה, עד שנעצרה בהמשך ואושפזה בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי. דרייאי טוענת בתוקף כי היא לא סובלת מבעיות נפשיות, וכי מדובר בניסיון של השלטונות לטייח אירוע מביך למדי מבחינת משטר האייתוללות, שזכה כאמור להד תקשורתי ברחבי העולם, אבל לפי ה"דיילי מייל" היא נדרשת עד היום לקחת זריקות של חומרים פסיכיאטריים, תוך שרופאיה מזהירים אותה שאם תפסיק לעשות זאת היא תיעצר ותאושפז שוב בכפייה.
החבר ששוחח עם ה"דיילי מייל" אמר על הרגעים שבהם ניסו לגרור אותה ל"חדר הענישה" באוניברסיטה: "נהגו בה באגרסיביות, והיא ממש התעצבנה. היא רצתה שהם יעזבו אותה, אבל הם לא הפסיקו להתעסק בבגדים שלה. אז היא כל כך התעצבנה עד שהיא התחילה להסיר אותם בעצמה. היא הורידה את כל הבגדים שלה והשליכה אותם לפניה, ואמרה: 'טוב, אז מה שאתם מתכוונים לעשות?'. מבחינתה זה היה כאילו 'אם אתם הולכים להפשיט אותי, אני אעשה את זה בעצמי. אם אתם הולכים לעשות לי בחדר הזה את מה שאני חושבת שאתם עומדים לעשות, אני אדאג לכך שזה (אקט המחאה) יהיה שווה את זה (העונש הצפוי)'".
דרייאי, שכיום לפי הדיווח מקבלת בכפייה זריקות של תרופה פסיכיאטרית. "הרופא אמר: 'אם תפסיקי - נעצור אותך'"
כאמור, לאחר שהסתובבה עירומה באוניברסיטה היא תועדה מוכנסת בכוח לתוך רכב של השלטונות, ושם לפי החבר הוכנס הראש שלה אל בין שתי רגליה של שוטרת כלשהי. החבר העריך כי מדובר היה בניסיון להשפיל אותה, ולדבריו דרייאי התקשתה לנשום. "היא לא הצליחה לנשום והוחזקה בתנוחה שנראתה כאילו מנסים לפגוע בה. יש לה שני ילדים, והיא חשבה: 'אם האישה הזאת לא תשחרר אותי, אני אחנק והילדים שלי יישארו יתומים'". לפי החבר, רק אחרי שדרייאי נשכה את ידה של השוטרת, זו "פתחה את ברכיה" כדי לאפשר לה לנשום.
בתחנת המשטרה שאליה הובאה, כך לפי החבר, הוזרק לה חומר מרדים או מטשטש, למרות התנגדותה. "היא התחילה לצעוק ולבעוט במחאה. הם ניסו להזריק לה משהו", סיפר החבר. "בפעם הראשונה המחט ממש נשברה, ובפעם השנייה הם הצליחו להזריק לה את החומר, והיא איבדה את הכרתה". דרייאי התעוררה לדבריו כשידיה ורגליה קשורות למיטה בבית חולים, מבלי לדעת היכן היא נמצאת. "היא ביקשה לראות את המשפחה שלה, אבל הרופאים לא ענו לה. היא לא ידעה איפה היא", אמר המכר. "בכל פעם שהיא ניסתה לקבל מידע, הם הגיעו והזריקו לה משהו אחר, מה שגרם לה להירדם שוב או לאבד את ההכרה. בשלב הזה אנשים תחקרו אותה ושאלו אותה מדוע עשתה את מה שעשתה. הם שאלו מה עבר לה בראש והאשימו אותה בניסיון לעזוב את איראן ולבקש מקלט במקום אחר".
החבר אמר שרק בשלב הזה הבינה דרייאי שהיא נמצאת בסכנה גדולה, בשל הסערה הבינלאומית שפרצה בעקבות התיעוד הוויראלי שלה. "בגלל שהסרטון של מה שקרה כבר הפך לוויראלי, התוכנית של המשטר הייתה לגרום לה להודות שהיא חולה ושהאירוע התרחש בגלל בעיותיה הנפשיות", טען החבר – שהוסיף כי כשעוד הייתה בבית החולים ביקרה המשטרה את בני משפחתה, ובהם ילדיה, ואיימה עליהם. "הם הראו להם שיש להם כוח עליה", סיפר החבר. "לאחר מכן הם ביקרו אצל בעלה לשעבר, שנאלץ לומר שיש לה בעיות נפשיות", הוסיף – ואמר שרק לאחר אותו "וידוי" מצד הגרוש שוחררה דרייאי מבית החולים, אחרי 18 ימים של אשפוז בכפייה.
דרייאי עם חיג'אב. "נפל בלי ששמה לב"
לדברי החבר, השלטונות האיראניים הודיעו לה כששוחררה כי היא תהיה תחת מעקב ושיאזינו לטלפון שלה – ובמקביל היא חויבה ליטול תרופות אנטי-פסיכוטיות, ואף לשלם עליהן באמצעות הביטוח שלה. הוא הוסיף כי המעקב היה כה הדוק עד שהשלטונות ידעו שהיא לא נוטלת את התרופה מפני ש"הלכה רגיל" – התרופה כה עוצמתית והייתה אמורה לגרום לה להיראות מטושטשת או מנומנמת. עד היום לדבריו היא נדרשת לקבל מדי חודש זריקות של פלופנטיקסול, תרופה המשמשת לטיפול בסכיזופרניה. הזריקות ניתנות על ידי רופאים כדי לוודא שהיא אכן נוטלת את התרופה.
"המשפחה שלה אמרה שעדיף לה לקבל את הזריקות הללו ולשאת את התווית של חולת נפש, מאשר להיתלות, להיכלא או לעבור עינויים", סיפר החבר. "זו כעת הדרך היחידה הלאה מבחינתה. היא שאלה את הרופא מה יקרה אם תפסיק לקבל את הזריקות, והם אמרו שהם יעצרו אותה ויחזירו אותה לבית חולים פסיכיאטרי, וששם יקשרו אותה".
לדברי החבר, אקט המחאה של דרייאי שהוביל להתעללות המתמשכת הזו מצד השלטונות נבע בסך הכול מרצונה לשלוט על גופה שלה. "הנקודה כולה הייתה, קודם כל, שהיא לא אהבה את האופן שבו משכו אותה ואת הדרך שבה התייחסו אליה – וכל זה רק בגלל צעיף. זה גרם לה לחשוב: 'תנו לי לעשות משהו גדול יותר, כדי שכל המשיכות, ההשפלות והכאב הללו יהיו שווים את זה. תנו לי להתנגד באופן שישתווה למה שמעבירים אותי'", תיאר האיש. "המטרה הייתה להראות שהיא שולטת בגוף שלה, בבחירות שלה, וזה מה שהיא ניסתה להראות בסופו של דבר. היא כאילו אמרה: 'אתם יודעים מה? זאת אני. זה הגוף שלי. אלה החיים שלי. ואם אני רוצה ללכת בביקיני, אני אלך בביקיני'".
מהסא אמיני ומחאת החיג'אב ב-2022, שדוכאה גם היא באכזריות
(צילום: רויטרס)
אותה תקרית בסוף 2024, נזכיר, אירעה כשנה וחצי אחרי הדיכוי האכזרי של המחאה הגדולה שפרצה בספטמבר 2022 בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני, שנעצרה מפני ש"התרשלה" בעטיית החיג'אב שלה. מותה, שנטען כי נבע מאלימות במהלך המעצר, הוביל למחאה שעד לאותם ימים לא נראתה באיראן מאז המהפכה האיסלאמית בשנת 1979, ויותר מ-500 נהרגו בדיכוי האכזרי שלה. כשלוש שנים לאחר מכן, בסוף 2025, פרצה מחאת ענק גדולה הרבה יותר, שהחלה בגלל המשבר הכלכלי אך התרחבה במהרה גם למאבק בדיכוי זכויות האדם והאזרח על ידי השלטונות, ובדיכוי שלה נרצחו עשרות אלפי איראנים.
