בשנתיים האחרונות עובר עולם המשפט הישראלי טלטלה שקטה אך משמעותית. בפגישה עם קבוצת עורכי דין, בין כוסות אספרסו לשיחות מנומסות, מתגלה לי תמונה מסקרנת: מקצוע יציב ושמרני, שתמיד התנהל לפי הכללים הברורים שלו, מתחיל להרגיש את השינוי מתקרב.
אפילו הם, מומחי הסעיפים ותתי-הסעיפים, מגלים פתאום שהעולם סביבם משתנה במהירות, והשאלות שהם לא ציפו לשאול כבר מחכות לתשובות.
עולם המשפט תמיד התנהל במקצב איטי ומוקפד, עטוף בכבוד לטקסטים נושנים ולנהלים בני שנים רבות. משרדי עורכי דין הם מבצרים של קלסרים, ניירת, מסמכים וספריות ענק המכילות פסקי דין מודפסים, מאובקים וארכאיים.
אבל עכשיו, הבינה המלאכותית מרחיבה את גבולות האפשרי במהירות מסחררת, מאתגרת את השמרנות המשפטית ומבטיחה רק דבר אחד ודאי: מי שלא יסתגל, ישאר מאחור.
השנים האחרונות הביאו איתן טרנספורמציה שקטה אך משמעותית – כניסתה של הבינה המלאכותית אל ליבת העשייה המשפטית. כמויות אדירות של מקורות משפטיים וחיפושי טקסט אוטומטיים נפתחו בפני עורכי הדין, ומכונות לומדות מבצעות באופן עצמאי משימות טכניות במהירות שאינה אנושית. ובעיני עורכי הדין שאני פוגשת, ניתן לראות את הפליאה המעורבת בחשש, הסקרנות המהולה בדאגה מפני הבלתי נודע.
ברוכים הבאים לעידן שבו עורכי דין כבר לא יכולים להישען על הידע המשפטי לבדו. גם חברות עסקיות, גם משרדי עורכי דין גדולים ובוודאי לשכת עורכי הדין ולקוחות פרטיים – כולם יודעים כי היכרות עם כלי בינה מלאכותית, הבנה של פוטנציאל ההזיות האלגוריתמיות ודרכים להתגבר עליהן זו כבר לא "פריבילגיה" של חובבי גאדג'טים, אלא כורח השעה. עליהם להכיר מונחים חדשים כמו מודלי שפה גדולים, פרומפטים והזיות. שיח שפעם היה שמור למסדרונות חברות ההייטק זולג עכשיו אל הלשכות של משרדי עורכי הדין.
למה חברות מחפשות עורכי דין שמכירים GEN AI
אם בעבר משרות לעורכי דין הדגישו "יכולת כתיבה משפטית" ו"הכנת כתבי טענות", כעת נוספו סעיפים ברורים: הבנה בטכנולוגיה, רצוי אפילו רקע קל בתכנות או בינה מלאכותית, בקיאות בהיבטי פרטיות וסייבר. עורכי דין צעירים שואפים לבלוט במשרדים בינלאומיים או לחבור לחברות הייטק, ואלה מצדן לא מעוניינות במישהו שלא מבין כיצד מתנהל אלגוריתם חיזוי, מה זה Machine Learning או כיצד לאמת ציטוט שנשלף מכלי AI.
הדרישות הללו אינן נובעות רק מסקרנות אופנתית: בעולם העסקי מקובל היום לשלב מערכות חכמות בכל רבדיו של הארגון. כלי בינה מלאכותית יכול לנתח מסת נתונים עצומה, להפיק טיוטה להסכם מורכב, להתריע על סעיפים חריגים ואף להמליץ על שינויים הכרחיים. מי שאמון על הפן המשפטי אמור לדעת להתערב בתהליך, לעצב את הפלט הסופי ולהבטיח שהאלגוריתם לא "ממציא" דברים או מבצע עיוות משפטי. כשהעורך הדין הוא גם "טכנולוג" – השירות נעשה יעיל יותר, מהיר יותר ונטול תיווך מיותר.
מחקר עדכני של McKinsey Global Institute צופה כי עד שנת 2030, כ-50% מהמשרות הנוכחיות בעולם עלולות לעבור תהליך אוטומציה. בענף המשפט זיהו החוקרים שחלקים ניכרים מהעבודה השגרתית - בין 22% ל-35% – בדרכם לעבור למערכות ממוחשבות.
כדי לחוש את עוצמת השינוי, הצמדתי שעון עצר למתמחה שפגשתי באחד ממשרדי עורכי הדין בתל אביב. משימה שבעבר ארכה שלושה ימים – סקירת 300 עמודי חוזים לאיתור סעיפי סיכון – בוצעה בשעתיים. הרגעים הללו, שבהם הטכנולוגיה מציגה את עוצמתה, הם רגעים שמשנים תודעה. ראיתי את עיניו מרצדות בין המסך לבין שעוני. ראיתי את ההבנה חודרת אליו באיטיות. הכרה בכך שהעולם לא יהיה יותר מה שהיה.
כיום, לא מעט מעסיקים אומרים בגלוי שהם מעדיפים אנשים המשלבים מומחיות משפטית עם יכולות דיגיטליות וטכנולוגיות. הם קוראים לו "עורך הדין ההיברידי" – המונח הזה הולך ותופס תאוצה במסדרונות בתי המשפט ובמשרדי עורכי הדין. זוהי הכלאה בין מיומנות משפטית מסורתית לבין הבנה טכנולוגית עמוקה, המביאה לצמצום עלויות, הגברת יעילות והצגת פתרונות מעמיקים לסוגיות משפטיות מורכבות.
דפדפתי במודעות הדרושים של החודש האחרון ומצאתי את השינוי בבירור: "ידע בבינה מלאכותית", "יכולת עבודה עם כלי חיפוש מתקדמים", "הבנה של Machine Learning". מילים שלא היו נראות במדורי הדרושים של עורכי דין לפני שנתיים בלבד. כעת הן שם, דורשות תשומת לב, מאותתות על השינוי.
האתגרים: כשהבינה המלאכותית מתעתעת במשפט
אבל המעבר לעידן הדיגיטלי אינו חף מאתגרים. "הזיות אלגוריתמיות" - ביטוי שעד לאחרונה נשמע כמו מטאפורה פואטית - הפך למונח משפטי של ממש. המקרה המתוקשר בבג"ץ, שבו נדונה עתירה המסתמכת על פסיקות מדומות שנוצרו על ידי אלגוריתם, היווה נקודת מפנה. מילותיו של שופט בג״ץ נעם סולברג היו נחרצות:
הוא קבע בפסק הדין כי מתעורר חשש כי מדובר בתופעה, או בגל עכור, וכי יש להבהיר "לכלל הנוגעים בדבר את שמצופה מהם, שעה שעושים הם שימוש בבינה מלאכותית. ברכה ותועלת ודאי טמונות בכלי זה, אך יש להישמר ממכשלותיו. את תוכו - ניתן ורצוי לאכול, אך את קליפתו - יש לזרוק. גם אם עד כה נהג בית משפט זה סבלנות ומתינות בנושא, נוכח העובדה שמדובר בתופעה חדשה - לא לעולם חוסן. מעתה ואילך, יוחזקו העוסקים במלאכה כ'מוּתְרים ועומדים'; התגובה השיפוטית - תשתנה בהתאם".
מעבר לתחזית של בג"ץ, הקולות שהחלו להדהד במערכת המשפט של ישראל מגיעים גם ממקומות נוספים. עורך דין, המבקש להישאר בעילום שם, מסביר כי עורכי הדין ניצבים בפני עידן חדש שבו שליטה בטכנולוגיה והבנת הבינה המלאכותית הופכות להכרח מקצועי
מילותיו של סולברג מהדהדות באולמות בתי המשפט כמו אזהרה קודרת. האחריות, הוא מזכיר, נשארת אנושית. כלי הבינה המלאכותית אינם תירוץ לטעויות - הם רק מגדילים את האחריות.
ועדת האתיקה הארצית לא נשארה אדישה לתופעה ופרסמה גילוי דעת מקדים, המבהיר כי האחריות המקצועית של עורכי הדין המשתמשים בבינה מלאכותית נותרת אנושית.
האם מערכת המשפט הישראלית מוכנה למהפכת הבינה המלאכותית?
מערכת בתי המשפט בוחנת אפשרויות להטמעת טכנולוגיות AI בעבודה השיפוטית, בזמן שיוזמת "AI Forward" של Google.org ומכון RISE Israel מניחה יסודות לתשתית רגולטורית במגזר הציבורי. אך הפער בין החזון למציאות עדיין ניכר. דו"ח מבקר המדינה (2024) מצביע כי פעילות משרד המשפטים בתחום "נעצרת ברמה העקרונית", בלא יישום מהותי בשטח.
הפוטנציאל בלתי ניתן להכחשה: יעילות בניהול תיקים, שיפור בנגישות למידע משפטי, וקיצור זמני המתנה. אך כפי שמציינים מומחי משפט, הטכנולוגיה מגיעה למגבלותיה בדיוק במקום שבו נדרש שיקול דעת ערכי – ליבת העשייה המשפטית.
המספרים מדברים: רק 21% מהעסקים בישראל משלבים טכנולוגיות AI (2024). הדרך להטמעה במערכות ציבוריות עודנה ארוכה ורצופת אתגרים רגולטוריים, תקציביים ותפיסתיים.
קולות מהשטח: המהפכה כבר כאן
מעבר לתחזית של בג"ץ, הקולות שהחלו להדהד במערכת המשפט של ישראל מגיעים גם ממקומות נוספים. עורך דין, המבקש להישאר בעילום שם, מסביר כי עורכי הדין ניצבים בפני עידן חדש שבו שליטה בטכנולוגיה והבנת הבינה המלאכותית הופכות להכרח מקצועי:
"מי שממשיך להישען על מתכונת העבודה הישנה מסתכן בכך שהמשרד שלו לא ישרוד את התחרות. הלקוחות מצפים שנדע לנצל את הכלים האלה בתבונה, לא שנתעלם מהם או נשתמש בהם ללא ביקורת."
לדבריו, רבים אינם מבינים את המהירות שבה הטכנולוגיה מוטמעת אצל הלקוחות עצמם. חברות הייטק, סטארטאפים וארגונים גדולים כבר משתמשים במערכות AI עוצמתיות, ומי שמשמש להם כיועץ משפטי חייב להכיר את העולם שבו הם פועלים – אחרת ייתפס כמי שאינו מעודכן.
מעבר לפן המקצועי, מדובר גם בהזדמנות: משרדי עריכת דין יכולים לייעל תהליכים, להיכנס לשווקים חדשים, ולנצל טכנולוגיות שמקצרות זמנים בניסוח חוזים, איתור פגמים והכנת תיקים.
"המשרדים שאני עובד איתם מופתעים לגלות שעורכי הדין כבר לא טובעים בניירת אינסופית," הוא מסביר. "זה מאפשר להתמקד באסטרטגיה, במשא ומתן יצירתי, ובהבנת הסיכון האמיתי עבור הלקוח. הבינה המלאכותית אינה אויב – היא כלי עוצמתי שמצריך למידה והטמעה חכמה, תוך בקרה אנושית הדוקה כדי למנוע תקלות מביכות בבית המשפט."
אם נסכם את כל הצמתים שתוארו כאן, אפשר לדמיין תמונה רחבה: מערכות AI כבר כאן, הן מציעות קיצורי דרך מלהיבים לעוסקים במשפט, וחברות פרטיות מעידות שהן מוכנות להעדיף אנשי מקצוע שיודעים להשתמש בהן. מנגד, שימוש פזיז ורשלני עלול לעלות ביוקר, גם ללקוח וגם לעו"ד עצמו שיימצא מגיש מסמכים שגויים או מסתמך על פסיקות בדויות.
הארסנל הדיגיטלי של עורך הדין המודרני: כלים פורצי דרך לשיפור יעילות ואיכות העבודה
העולם החדש הזה, של כלים דיגיטליים המשתלבים בידיו של עורך הדין, אינו פנטזיה או חלום רחוק. הוא קיים כאן, נושם, מתפתח. והוא לא מבטל את המשפטן האנושי, אלא הופך אותו ליותר - ליותר מדויק, ליותר יעיל, ליותר פנוי למחשבה: בעוד ChatGPT מושך תשומת לב רבה, חשוב לציין שהכלים המתקדמים בתחום המשפט אינם מתחילים ומסתיימים בו. ישנם כלים נוספים המשלבים בינה מלאכותית לשיפור וייעול תהליכים משפטיים:
Perplexity: מנוע חיפוש המבוסס על AI, המספק מענה לשאלות משפטיות מורכבות ומאפשר איסוף מידע רלוונטי במהירות וביעילות.
LawGeex: פלטפורמה ישראלית מתקדמת לניתוח חוזים, המסמנת סעיפים בעייתיים באמצעות AI
Spellbook: תוסף ל-Word המבוסס על מודלי שפה גדולים, המאפשר עריכה יעילה של חוזים, זיהוי בעיות וייצור הערות מתוחכמות. כלי זה מתמקד באנגלית, ולכן מתאים במיוחד לעבודה עם לקוחות ומסמכים בינלאומיים.
טקדין :מאפשרת כעת לשאול את החוק שאלות, כאילו היה שותף אנושי, ולהפיק תובנות שהיו דורשות שעות של קריאה.
התובנה האישית: שיחה שמשנה תפיסה
אחד מעורכי הדין, איש שגדל והתחנך בעולם הישן, אמר לי רגע לפני שסגרתי את המחשב: "קרן, את יודעת, הבעיה היא שבינתיים אי אפשר ממש לסמוך על בינה מלאכותית שתעשה בשבילנו את כל החיפושים המשפטיים ותסביר לנו את החוק. אבל בואי נודה באמת – זה רק עניין של זמן, ואולי אפילו פחות זמן ממה שנדמה לנו..."
התבוננתי בעיניו העייפות, ששיקפו את החשש והסקרנות, ושאלתי את עצמי: עד כמה זה באמת קרוב שמכונה תחליף אותנו, ותעשה עבודה טובה יותר?
צעדים לעתיד
האם העולם המשפטי בישראל מוכן לשינויים? אולי השאלה הנכונה היא האם יש לו ברירה.
קרן שחרלקוראים המסתמכים על שירותים משפטיים, כדאי לשאול את עורכי הדין שלהם כיצד הם משלבים טכנולוגיות בינה מלאכותית בעבודתם ומה היתרונות עבור הלקוח. עורכי דין צריכים לבחון את מוכנותם לעידן החדש - האם יש להם את הכלים והידע הדרושים? סטודנטים למשפטים יעשו טוב אם יוסיפו לתוכנית הלימודים שלהם לפחות קורס אחד בנושאי טכנולוגיה ומשפט.
במבט צופה-עתיד, אנו עומדים על סף תקופה חדשה במשפט. תקופה בה הטכנולוגיה תחליף חלק מהפונקציות המסורתיות, אך גם תאפשר לעורכי הדין להתמקד בהיבטים האנושיים והיצירתיים יותר של המקצוע.
קרן שחר, חוקרת ומרצה בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית (Gen AI)
