"הזמן עוד לא מתאים לתחילת המשא ומתן בין לבנון לישראל כי חיזבאללה רוצה לראות מה יקרה עם המלחמה באיראן", כך טוען מקור דיפלומטי צרפתי, שמוסיף כי "גם בתוך ממשלת לבנון ממתינים לראות כמה חיזבאללה ייחלש. הלבנונים מפחדים ממלחמת אזרחים ועימות ישיר עם ארגון הטרור.
"בצד הישראלי אין רצון להיראות טיפשים ולהיכנס לשיחות עם לבנון לאחר שהתברר שהלבנונים לא סיפקו את הסחורה ופירקו את חיזבאללה בהסכם הפסקת האש בנובמבר 2024. מעבר לכך, המלחמה טרם נגמרה ואי אפשר לדעת כמה ייפגע חיזבאללה, כך שעדיף להמשיך ולכתוש אותם".
לדבריו, "חיזבאללה נושא באחריות המרכזית להסלמה הנוכחית וצרפת מכירה בזכות ההגנה העצמית של ישראל כי ישראל תחת אש של חיזבאללה. באופן בסיסי, הנושא עבור לבנון הוא להחזיר את השליטה הריבונית הבטחונית על מדינתם ולהתרחק ממצב של מלחמה קבועה – שקיימת עם ישראל מאז 1948. זה אומר להגיע לסוף המלחמה ולא רק להפסקת אש. מוקדם מדי לדבר על הסכם שלום עם ישראל, אבל זה לא בלתי אפשרי להשגה, אם לבנון תיישם מונופול על הכוח. הלבנונים אישרו שהם מוכנים להיכנס לשיחות ישירות עם ישראל. בצד הישראלי מבהירים שלבנון קודם תתחיל לעשות את מה שהתחייבה, ואז הם יוכלו לדבר. אין חוסר הסכמות משמעותיות בין ישראל ללבנון. יש סוגיות שנוגעות לגבול אך הם מוגבלות וברות פתרון".
כוחות צה"ל בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל )
מקור מערבי המעורה בפרטים מציין כי סוריה הצליחה לסכל כמה הברחות נשק לחיזבאללה מסוריה, אך לפחות במספר מקרים ידועים נכשלה. לדבריו, ממשלת לבנון לא רוצה ולא מסוגלת לפרק את חיזבאללה מנשקו וחוששת ממלחמת אזרחים; ארה"ב עסוקה יותר מדי במלחמה באיראן ואין תשומת לב ללבנון.
עוד הוא הוסיף: "יש על ישראל לחץ גדול מצד תושבי הצפון שלא פונו. זה מגיע בשנת בחירות וזה משפיע על הפוליטיקאים להביע עמדה ניצית – בקמפיין שבמרכזו יהיה העניין הביטחוני. האמריקנים יותר מדי עסוקים עם איראן ואין תשומת לב ללבנון, ועדיין לא ברור מי אחראי: השגריר האמריקני בביירות מישל עיסא, שהוא דומיננטי; טום ברק כבר לא נמצא בחזית, אך יש לו אמירה; ד"ר מסעד בולוס, איש העסקים האמריקני-לבנוני הנוצרי ומחותנו של דונלד טראמפ מעורב גם כן; ויש את מזכיר המדינה מרקו רוביו' שמאוד זהיר בעניין לבנון.
"אנו לא מצפים שהמו"מ יתחיל בקרוב. צרפת העבירה לישראל מסרים להימנע מפגיעה בתשתיות אזרחיות. ישראל פגעה בגשרים על הליטני וזה יוצר בעיה קשה, כי זה יהפוך את חזרתם של המפונים מדרום לבנון לבלתי אפשרית. אין הסכמה בינינו על הפגיעה בגשרים. אבל ישראל לא פגעה בנמל הימי או בנמל התעופה, מתקני מים ואנרגיה. אם הייתה עושה את זה, המדינה הייתה קורסת".
אותו מקור הוסיף: "סוריה חשובה מאוד באזור הזה. הם מודאגים מהברחות הנשק של חיזבאללה, במיוחד הנשק שמדאיג את ישראל, טילי נ"ט. הסורים סיכלו הברחות. היו מבצעים של ישראל בסוריה בהסכמה עם א-שרע. הסורים, בהסכמה עם ממשלת לבנון, לא רוצים שאספקת אמל"ח מסוריה ללבנון תתחדש. אבל בצפון מרחב הבקעא יש הרים ויש מעברים רבים ודרכים משניות. זה מחייב מאבק מתואם. הסורים יכולים לקטוע את אספקת הנשק של חיזבאללה ולעזור להפוך את חיזבאללה מארגון טרור בראשות איראן לתנועה לבנונית כפי שהיה תמיד, אבל היום הם רק פרוקסי. הסורים מסכלים, אבל זה גם אומר שיש דברים שהם לא מסכלים".
האם הופתעת ממצבו של חיזבאללה בתחילת העימות הזה, בהתחשב בכך שישראל אמרה שהוא מוחלש ומורתע?
"אני התרשמתי ממה שהם עושים, לא ציפיתי לזה. הם הצליחו להחזיר נשק מצפון לבנון לדרום המדינה. הם העבירו הרבה דברים מצפון לליטני ועכשיו החזירו. הם שמרו על יכולות. שלא כמו החות'ים, ששמרו על המנהיגות שלהם שעושה החלטות פוליטיות – התחושה שלי שהנהגת החיזבאללה נערכה הרבה יותר לעומק ויש פחות שליטה בדרגי השטח מצד הנהגת הארגון. ויש יותר קצינים צעירים, שהם יותר מונעים פוליטית ודתית ויש להם יותר ידע צבאי. אם אתה מסתכל אחרי 7 באוקטובר, חיזבאללה נכנס למלחמה בזהירות. נסראללה רצה לשמור על הישרדות הארגון. כאן חיזבאללה פוגע באוכלוסייה הישראלית במכוון כי הם יותר צעירים ויותר אידיאולוגים. כך אני גם מבין את ההתנהגות של המנהיגות הנוכחית באיראן. הם יותר נחושים להפעיל את התוכנית שלהם ולא לוקחים בחשבון הישרדות לטווח רחוק. ההקרבה יותר חשובה".
ממשלת ישראל מאוכזבת מאי היישום של הסכם הפסקת האש.
"ישראל טענה באוזננו, שכאשר צה"ל נכנס לחפש בבתים בדרום לבנון שצבא לבנון סירב להיכנס אליהם כי זה שטח פרטי – נמצאו שם מצבורי נשק. ההבנה שלי שהפיתרון לבעיה הוא לשלב את חיזבאללה באוכלוסייה האזרחית, או בצבא או במשטרה. אני לא מאמין שחיסול או השמדה של חיזבאללה יקרה, הם חזקים מדי כתנועה ונמצאים בתוך קהילה שמייצגת חצי מתושבי לבנון. תהיה חובה לשלב אותם, זה בדיוק כמו חמאס - אחרי שנתיים וחצי של מלחמה הם עדיין שולטים על חצי מהשטח וגם שולטים על העם. נצטרך למצוא דרך לחזק את צבא לבנון. נצטרך למצוא דרך לתת לאוכלוסייה השיעית חיים טובים יותר, כי חיזבאללה מספק להם עבודות, בריאות ומקומות דיור וממשלת לבנון לא עוזרת להם. צריכים לפתח את הכלכלה ולבנות אלטרנטיבה. לא את פוסל האפשרות שברגע מסוים הלבנונים, אפילו השיעים, ירצו לסיים את המלחמה הזאת. ייקח עוד כמה שבועות או חודשים עד שנדע.
"ממשלת לבנון אמרה את האמת בנובמבר, כשטענה שחובה לפרק את חיזבאללה - הם ראו שאם זה לא יקרה, חיזבאללה ימחץ את המדינה. והם אומרים את האמת היום שהם לא יכולים ולא רוצים לעשות את זה, ועכשיו פשוט מחכים שחיזבאללה ייחלש. הם חוששים שזה יביא לעימות וצבא לבנון יפסיד, והם חוששים ממלחמת אזרחים, כי יש מליון שיעים בתוך האוכלוסייה הסונית והנוצרית".
"איראן לא תיעלם, יש שלוש אופציות למה יכול לקרות שם"
אותו גורם מסביר כי במזה"ת כולו, מהמפרץ ועד ישראל, מנסים כעת להבין איך תסתיים המלחמה עם איראן ומה יהיו ההשלכות האזוריות. לדבריו, גם במדינות המפרץ שוררת דריכות רבה, כשאיחוד האמירויות ספגה עד כה את הפגיעה הקשה ביותר, סעודיה נוקטת זהירות רבה ומנסה למנוע הסלמה נוספת, ובמקביל גוברת אי-הוודאות גם סביב השאלה מה יקרה בתוך איראן עצמה ביום שאחרי.
"כולם באזור ממתינים לראות מה תהיה התוצאה של המלחמה עם איראן", הוא אומר. "הסעודים הכי זהירים, אבל לא אוהבים שהאיראנים יורים לעברם. הם מעבירים מסרים לחות'ים לשבת בשקט כי לא רוצים עוד בלגן. לגבי איראן, היא לא תיעלם. זו מדינה של 90 מליון איש, גדולה פי 80 מישראל ופי 2 מצרפת. מדינה ענקית ששונאת אי-סדר. זה משפיע על המנטליות שלהם. העם באיראן לא אוהב את השלטון, אבל משלים איתו כי יש סדר. אנשים היום יותר מקוטבים - אלו שמעדיפים לאומנות לעומת אלו שהיו רוצים להיפטר מהמשטר.
"יש שלוש אופציות בסוף המלחמה: ממשלה יותר טובה באיראן, אני לא שם את הכסף שלי על זה. האופציה השנייה שאין ממשלה בכלל והיא תיפול לכאוס. זאת אופציה, זה קרה בלוב. רבים בישראל אוהבים את הכאוס ומלחמה מתמשכת ברמה נמוכה. אני לא בטוח שזה מה שיקרה. יותר סביר גרסה חדשה של השלטונות והם יהיו מאוד רדיקליים. אם זה מה שיקרה, הנושא יהיה היכולת שלהם לשאת ולתת משהו שמבטיח את ההישרדות שלהם מול האמריקנים. ומה חשוב לארה"ב? פירוק תוכנית הגרעין, התוכנית הבליסטית או פתיחת מצר הורמוז? היא מדברת על הקפאה של ייצור טילים למשך חמש שנים - אם משווים את זה להסכם הגרעין, שם סעיף השקיעה היה יותר ארוך".
האם צרפת עזרה לישראל ביירוט של כטב"מים וטילים?
"כל המודיעין שאנו מקבלים מהלוויינים, הכטב"מים, מטוסי הביון והספינות במזרח התיכון – הכול משותף עם סנטקום ולישראל יש גישה לזה. אני יודע ששיתוף מודיעין נותר מאוד אקטיבי, אבל לא בטוח שהיינו מעורבים ביירוט, כי בגלל מצב המלחמה לצרפת יש הסכמים להשתתף בהגנה של איחוד האמירויות, קטאר וכווית. אתה תראה הרבה מטוסים צרפתיים שמשייטים מעל כווית סיטי, דוחא ואבו דאבי, כי הם עוזרים בהגנה עליהם".
האם יש עדיין משבר אמון בין ישראל לצרפת?
"זה נותר קשוח – הישראלים קשוחים. ביקשנו קשר. היו מחוות שלנו שהישראלים שמו לב אליהם, אבל זה לא שינה את הכעס הישראלי על צרפת. כי זה המצב אחרי 7 באוקטובר ושלוש שנות מלחמה. זה נורמלי שישראל כועסת והממשלה הנוכחית שלכם כועסת מטיבה ומתמקדת בביטחון. הישראלים נותרו קשוחים וכועסים, אבל אנו צריכים לקרב את הצדדים. לגבי סוגיית פירוק חיזבאללה – לא נשלח חיילים, אבל אנחנו יכולים לעזור במודיעין, לעזור לשני הצדדים של הגבול הסורי, להביא קצת ביטחון ולסייע בסיכול הברחות. אני מאמין שהיחסים יחזרו למסלולם אחרי הבחירות בישראל והבחירות בצרפת.
