1 צפייה בגלריה
ארכיון
ארכיון
ארכיון
(צילום: מוטי קמחי)
הפוליטיקאים החרדים לא מאמינים שזה קורה להם. הם בנו אסטרטגיה שלמה שנועדה לפטור אחת ולתמיד את תלמידי הישיבות מעולו של השירות הצבאי, אבל הם מביטים על הארץ מראש ההר ומתקשים להיכנס אליה. שוב חוק הגיוס תקוע. הפעם, המחאה נגד המהפכה המשפטית מרתיעה את המחוקקים והחרדים חרדים שיחמיצו את שעת החסד ולא תהייה אחרת.
לפני ארבעה חודשים, בעת ש"מלא מלא" הוקמה, היה ברור שלסיעות החרדיות בקואליציה החדשה, ש"ס ויהדות התורה, יש מטרת על: להסיר סופית מעל סדר היום את האיום הקבוע של גיוס חובה לגברים (נשים פטורות בלאו הכי) ואת חלופת השירות האזרחי. יותר מ-20 שנה הוא מתגלגל בין ישיבות ממשלה, דיונים בכנסת ובמסדרונות בית המשפט העליון, כל רשות מכדררת אותו לרעותה, וההחלטה לא נופלת. הפעם היו אלה שכרון הכוח, שמחת המנצחים והתיאבון שהביאו את החרדים להציג את חוק יסוד "לימוד תורה", שלפיו לא רק שהם ישוחררו באופן רשמי וגורף מעולה של החובה הזו, שאותה ממילא מעולם לא מילאו, אלא גם ישוו את ערך השירות לערך הלימוד.
לפני שנתיים, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, הגיש שר הביטחון בני גנץ הצעה לחוק גיוס חדש. מבלי להיכנס לפרטים, היה בו כיוון נכון, אם כי נדרש זמן רב, יותר מ-20 שנה, כדי להגיע באמצעותו לשוויון בנטל. אישרנו אותו בוועדת השרים לחקיקה, בתקווה שאולי נחלץ את ישראל מן המחלוקת הזאת. באווירת הפשרה ששררה אז בממשלה, זה נראה היה אפשרי. אבל זמן לא היה, כידוע. הממשלה נפלה ועימה גם הצעת החוק. אז עכשיו שוב מנסים למצוא פתרון שיאפשר לחרדים הצעירים להצטרף לשוק העבודה, אולם במקביל משאירים להם את הפיתוי הגדול להמשיך להישען על ההקצבות הנדיבות של המדינה.
ההצעה הזאת מגיעה בעיתוי הגרוע ביותר. טיימינג הוא הכול בחיים. המחאה, שהצליחה לבלום לעת עתה את המהפכה המשפטית, מרחיבה את זרועותיה לנושאים אחרים. ערך השוויון מניע אצל המוחים גל עצום. הדבר האחרון שראש הממשלה רוצה לראות הוא סרבנות של שמיניסטים שיצהירו שלא יתייצבו בבקו"ם עד שיוחל שירות חובה על כולם.
ההצעה האחרונה שהגישו צה"ל ומשרד הביטחון מציבה אתגר גדול: האם להשאיר את צה"ל כצבא עם המבוסס של שירות חובה (אף שבמונחים מעשיים מתגייסים בקושי מחצית מהמחזור השנתי), או להכיר בכך שהוא הפך לצבא מקצועי-טכני, מבוסס על מיומנויות נרכשות, שירות ארוך ושכר מתגמל. זאת החלטה משמעותית בקנה מידה היסטורי. השירות הצבאי היה דבק שאיחד את הציבור וליכד אותו, בסיס מוצק לחברה אחת וכור היתוך ייחודי.
ד"ר נחמן שיד"ר נחמן שיצילום: ג'ורג' גינסברג
המחשבה שאפשר ליצור שירות דיפרנציאלי – במשך הזמן ובתגמול - היא מסוכנת. נכון, התהליך מתקיים כבר היום, אבל על קצות האצבעות ובזהירות גדולה. המחשבה להבדיל בין חייל לחייל היא בלתי מתקבלת על הדעת. באשר לשירות המילואים, עוד אדן שעליו עומד צבא העם, הוא כבר התערער. המדינה החליטה לצמצמו למינימום ואחוזים בודדים בלבד מהישראלים והישראליות משרתים במילואים. וגם כאן מדובר בעיקר בבעלי מקצועות מיוחדים, כפי שלמדנו לאחרונה, שעבור חלקם מדובר בהתנדבות ונכונות להשקיע.
מבלי משים החרדים דוחפים את ישראל להכרעה גורלית: האם הגיעה העת לפטור מוחלט משירות חובה, שמשמעותו שינוי דמותו של צה"ל כמי שמשקף את פניה של החברה הישראלית? תרבות החיים שלנו בנויה כבר 75 שנה על פשרות ועל גמישות. טרם הבהרנו לעצמנו שורה של שאלות בסיסיות, והעיקרית שבהן היא איך לתמרן בין יהודית לדמוקרטית. מנסים, לא תמיד מצליחים. אז עכשיו מנסים לעשות את הבלתי אפשרי ולעגל את הריבוע הזה באמצעות פטור סופי לחרדים. אין לישראל את העוצמה, את הכוחות החברתיים ואת היכולת לקבל ההכרעה. ש"ס ויהדות התורה יצטרכו לחכות.
  • ד"ר נחמן שי היה שר התפוצות. לשעבר דובר צה"ל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il