הסיפור של תיאוריות הבגידה פשוט מאוד והוא לא מתחיל ב-7 באוקטובר. הוא מתחיל בעובדה שפוליטיקה היא מאבק על כוח. אם לוקחים את הרציונל הזה עד הקצה, אין שום סיבה עקרונית שמאבק על כוח לא יגלוש לאלימות, וישנו מעין נס בעובדה שמדינות מצליחות, כבר לא מעט שנים, להעביר שלטון ולהתנהל פוליטית בלי להידרדר לשפיכות דמים. אבל גם בתוך המסגרת הדמוקרטית הזו, הדילמה נשארת בעינה: בכל רגע נתון במאבק הפוליטי אפשר לשלוף כלי שיקדם אותך, אך יקרב את החברה עוד צעד אל עבר התהום.
שרה נתניהו, יאיר גולן
(צילום: Oliver Contreras / AFP, דנה קופל)
השאלה הגדולה היא למה לא להשתמש בו? הרי כולם נאבקים על כוח, כוח הוא עניין רציני, ובראייה אידיאולוגית הוא מה שמונע מהיריב להחריב את המדינה. אז מדוע לא להיאבק ללא מעצורים? התשובה, בפשטות (אולי אפילו פשטנות), היא שקיום המדינה והחברה חשוב יותר מניצחון פוליטי רגעי, גם מתוך הבנה ברורה שלמחיר ההפסד יש השלכות כבדות. לכן, הסיפור של תיאוריית הבגידה הוא בסך הכול סיפור על קבוצה שמוכנה לשלוף עוד כלי הרסני מארגז הכלים, פשוט כי היא חשה שבלעדיו אינה מסוגלת להתמודד עם אשמה פוליטית כבדה.
כשצוללים למרוץ החימוש הזה, אין שום סיבה שקבוצה אחת שמהדהדת תיאוריות בגידה כדי לחמוק מאחריות לא תגרור את הקבוצה היריבה לטעון שהבוגדים האמיתיים יושבים בצד השני
7 באוקטובר הטיל על נתניהו אחריות כבדה מנשוא. הוא והסובבים אותו אינם מסוגלים לשאת אותה, להתעמת איתה או להסביר אותה. מה שאנחנו רואים כעת הוא שרשרת מהלכים שמטרתם להתמודד עם האתגר הפוליטי הזה באמצעות כלים שאינם רק שקריים, אלא כאלה שמקדמים ניצחון פוליטי במחיר של קירוב המדינה לקריסה. את מפיצי הקונספירציות האמת פשוט לא מעניינת, ואין שום סיבה להניח שהיא מה שמניע אותם. המוטיבציה היא פוליטית לחלוטין, וחוסר הגבולות הוא פשוט חוסר גבולות.
כשצוללים למרוץ החימוש הזה, אין שום סיבה שקבוצה אחת שמהדהדת תיאוריות בגידה כדי לחמוק מאחריות לא תגרור את הקבוצה היריבה לטעון שהבוגדים האמיתיים יושבים בצד השני. אין גם שום סיבה לעצור רק ב-7 באוקטובר. את אותו המנגנון בדיוק אפשר לגלגל, וכבר מתחילים לגלגל, לעבר טענות על זיוף בחירות. לכל צד יהיה תמריץ ברור לערער על תוצאות שבהן הפסיד, להוציא המונים לרחובות, לפשוט על מוסדות המדינה, ובקצה להידרדר למאבק חמוש. זה נשמע לכם מופרך? רחוק מכם? הדמוקרטיה, החיים התקינים, שלטון החוק והמדינה המתפקדת, כולם שבריריים בהרבה ממה שנדמה לכם. מי שחושב שהוא יכול להדליק ענף קטן בלב היער בעיצומו של יובש קיצי רק כדי להתחמם מעט, יגלה מהר מאוד שכל היער עולה בלהבות ושכבר לא נשאר את מי להאשים.
עוז בן נוןתיאוריות קונספירציה הן אפקטיביות, מידבקות וממכרות להפליא, שדים שברגע שמשחררים מהבקבוק כמעט בלתי אפשרי להחזיר פנימה. הפרויקט לניקוי שמו של נתניהו, לא רק מאשמה אלא אפילו מאחריות, הפך למרוץ חימוש פוליטי חסר גבולות. כששר כמו שלמה קרעי מהדהד את התיאוריה הזו, כשאשת ראש הממשלה מפיצה אותה, וכשבליכוד, לפי פרסומו של אבישי גרינצייג, צופים בחומרים ובוחרים במודע לאשר לשידור את הקטע הזה מריאיון של שרה נתניהו בערוץ 14, מדובר בהחלטה מודעת לפרק את התשתית הבסיסית ביותר שעליה כולנו יושבים, רק כדי לגרוף רווח פוליטי. זו אולי אינה הפעלת אלימות פיזית ישירה, אך זהו בהחלט צעד ענק לקראת פירוק המדינה והידרדרות לשפיכות דמים. לזה, כל מי שהמדינה יקרה לו חייב לשים סוף.
