יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר מכריז על עצמו כמגן שומרי הסף. התכתבויות פנימיות של שומרי הסף בלשכה הנחשפות כאן לראשונה, אשר נאספו על ידי מבקר המדינה, מעניקים לכך זווית נוספת.
עו"ד מירית שלו מכהנת זה ארבע שנים כיועמ"שית לשכת עורכי הדין. מבקר המדינה אסף הודעות ששלחה לגורם בלשכה, שאותו שיתפה בתחושתה לגבי הקדנציה של היו"ר בכר: "אני נתקלתי בקדנציה הזו בכל כך הרבה דילמות שבשלוש קדנציות עם אפי נווה, אבי חימי וליאור שפירא לא היו".
עו"ד בכר נושא דברים בפני הלשכה בתחילת החודש
(צילום: לשכת עורכי הדין)
שלו שותפה במשרד עורכי הדין "קאסוטו", שזכה בתפקיד במכרז. "כמה שיחות היו לי עם קסוטו על זה. גם ברור לי שאנחנו לא נמשיך אחרי השנה הזו" כתבה לגורם, והוסיפה: "הרבה דברים אושרו לבקשתו (של בכר - נ"ב): העברת המחלקה הבינלאומית להוצאה לאור, יועץ לענייני חרדים, יועץ פרסומי 'גיתם', יועץ קשרי קהילה, מנהל רשתות חברתיות. ראה כמה דברים ובעלות אסטרונומית. המהלכים חוקיים, אבל אין ספק שהם פוגעים בניהול של הלשכה, פוגעים בתקציב, ופוגעים בהתייעלות".
שלו לא פירטה מהן אותן "הדילמות" הרבות. בתגובתה לכתבה היא טענה כי התכוונה בכלל אל המהפכה המשפטית וחוק לשכת עורכי הדין, אלא שהתכתבותה עם הגורם בלשכה עסקה בהתמודדות עם בכר עצמו, ופעולות הממשלה כלל לא הוזכרו.
שלו מסרה בתגובה לפרסום: "המיוחס אליי הוא שגוי לחלוטין וכולל סילופים והקשרים לא נכונים. יש להצר שיש מי שמוסר תכתובות פנימיות כדי להכפיש את הלשכה. מעולם לא הבעתי כי אני שוקלת לעזוב את תפקידי. בתכתובת אישית ציינתי שמדובר בקדנציה יותר מורכבת לעומת קדנציות קודמות, וזאת כמובן בשים לב למצב הפוליטי בארץ, ליוזמות החקיקה של הממשלה והחקיקה הספציפית איתה התמודדה הלשכה. מדובר באמירה מובנת לחלוטין ובעניין עובדתי ואובייקטיבי".
אירוע אחד שקומם את שלו התרחש כשהיו"ר בכר מינה לכאורה ראשי וועדות בלשכה בחוסר סמכות, כיוון שהחוק מורה על המועצה למנות או להסמיך את היו"ר לכך. שלו הורתה לאשרר את המינויים במליאת המועצה. בהתכתבות שאסף המבקר האשימה אותה העוזרת של בכר, עו"ד ורד זייטמן, שמונתה לאחרונה למנכ"לית הלשכה, כי שלו היא שאחראית לכך.
"מדוע לא בוצעה בדיקה מסודרת?" כתבה זייטמן לשלו. "מתפקידך להעיר. זאת חובתך כיועצת משפטית ולשם כך את מגיעה לישיבות". שלו הגיבה לזייטמן כי "לא ברור איך הובן שאין צורך בכלל באישור המועצה", וכי "אין זה מתפקידי לבדוק אקטיבית אם מינויים נעשים בסמכות, במיוחד כאשר הדברים אינם מובאים לידיעתי". היא הוסיפה: "אני דוחה את הטענה כלפיי ואת הניסיון להצדיק בדיעבד את ההתנהלות באמצעותי".
שלו מסרה בתגובה כי "לא קבעתי שההחלטה למינוי ראשי וועדות היא 'לא חוקית'. הדבר עלה למועצה הארצית והיא הסמיכה את היו"ר למנות יו"רים. הטענות בכתבה עלו על-ידי מנכ"לית הלשכה הקודמת והיא חזרה בה מהן במסגרת הסכם". נעיר לשכת עורכי הדין שילמה למנכ"לית מאות אלפי שקלים מכספי ציבור כדי שזו תוותר על טענותיה נגד יו"ר הלשכה.
"אני לא צריך לפחד לומר את דעתי"
המבקר אסף גם התכתבויות של רואה החשבון תומר יזדי, המשמש כחשב הלשכה וסמנכ"ל הכספים, שבהם כתב לגורם בלשכה: "קיבלתי שיחה ממש לא נעימה ולא מקובלת מעמית (בכר). אני לא צריך לפחד להגיד את דעתי באף מקום גם אם זה לא נשמע טוב למישהו. השאלות והבקשות שלי גם שומרות ומגנות עליו". יזדי אף הודיע שלא ימשיך בתפקידו ללא "הסכם הגנה", שלפיו אם יפוטר או יתפטר יקבל כמה משכורות.
עמית בכר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בהודעה נוספת כתב יזדי כי "הסברתי באילו תנאים אהיה מוכן להישאר בקדנציה הבעייתית והפוליטית מאוד מבחינתי. ממש לא קל והצלחת הלשכה חשובה לי. אם יהיה נספח (הגנה - נ"ב) להסכם אשאר, ואם לא אמשיך לדרכי. המקום חולה, חלק מהדרישות, באמירה עדינה, הזויות. לפעמים צריך לעמוד על הרגליים האחוריות, ואת זה אני אוכל לעשות רק עם הסכם בתיק האישי. לטובת הלשכה והחברים בה".
יזדי לא קיבל לבסוף הסכם הגנה, וכתב לבן שיחו: "אני מסרב להצביע כל הצבעה שלא תהיה בוועדת המכרזים עד שיהיה לי הסכם הגנה".
בתגובתו לכתבה טען יזדי כי דרש הסכם ההגנה בגלל מתקפות הממשלה וחוק לשכת עורכי הדין, אלא שבהתכתבות נימק את הדרישה: "צריך לעמוד על הרגליים האחוריות, ואת זה אוכל לעשות רק עם הסכם".
יזדי מסר בנוגע להתכתבות: ״הטענות העולות בכתבה מלאות בסילופים, המצאות וקישורים לא נכונים. לא סברתי ולא אמרתי שהתנהלות יו״ר הלשכה בעייתית ולא קיבלתי דרישות בעייתיות מבכר וממנכ״לית הלשכה בהיבט של חוקיות".
בנוגע לדרישתו להסכם הגנה מסר יזדי: "לעניין תנאי העסקתי, הלשכה במתקפה פוליטית מצד גורמי ממשלה, כבר בדיונים בכנסת על החוק להחלשת הלשכה הצהרתי שכאשר החוק יעבור איאלץ להתפטר, ביחד עם עבודה על בניית תקציב בלתי אפשרי, ובשילוב הסכסוך בין היו"ר למנכ"לית הרגשתי שזמני להתפטר. משהתבקשתי להישאר ביקשתי שיפור בתנאי הפרישה העתידית. עד היום לא קיבלתי דבר ובכל זאת החלטתי להישאר. המיקוד בעניין ההגנה היא סילוף״.
החלטה אחת שקוממה את יזדי נרשמה כשבכר החליט כי הלשכה, גוף ממלכתי, תצא בקמפיין נגד הממשלה, עם פרסום מודעות בכל העיתונים בהשתתפות משרדי עורכי דין, בסכום עתק של 300 אלף שקלים. אלא שבכר לא דאג לאסוף מהמשרדים את המימון למודעות. לטענתו, השתתפות המשרדים במימון היא באופן וולנטרי בלבד.
לאחר שהגיעה דרישת התשלום, דרשה זייטמן כי יזדי יקושש בעצמו את הכסף , 5,000 שקלים מכל משרד. יזדי כתב לה: "מצ"ב דרישות התשלום אל המשרדים הגדולים בהתאם לרשימה שהעברת אלי, שימי לב שהן מסתכמות ב-85 אלף שקלים בלבד". כלומר, רק 85 אלף מתוך 300 אלף. זייטמן השיבה: "זה חלק מהסכום, יש משרדים קטנים שצריך לדבר איתם בפרטנית".
מנכ"לית לשכת עורכי הדין הקודמת שלחה לזייטמן מייל שבו כתבה: "אם יש פער בין המשרדים - בואי נחשוב איך נערכים". זייטמן נזפה ביזדי "הפער היחיד שיש כרגע זה ניהול הנהלת חשבונות אפקטיבית ושכל אחד ידע את תפקידו". המשרדים השתתפו בסוף רק ב-85 אלף מהתשלום, כש-215 האלף הנותרים מומנו מכספי הציבור.
יזדי מסר בתגובה לכך כי "המשימה לאסוף את הכספים ממשרדי עורכי הדין הייתה בעייתית טכנית, וכן מבחינת היכולת שלי לבצע אותה, אבל לא מבחינה חוקית. הלשכה בדקה איתי כמה כסף נותר בסעיף התקציבי הרלוונטי והיתרה היית גבוהה יותר מכלל עלות המודעות".
לעניין המודעות מסרה לשכת עורכי הדין בתגובה: ״המודעות שפורסמו ב-2025 היו חלק ממהלך אסטרטגי וחשוב לבלימת הניסיון להדחת היועמ״שית וההסתה האישית כנגדה. סמנכ״ל הכספים יזדי לא התנגד בשום שלב לביצוע הקמפיין. השתתפות המשרדים לא הייתה תנאי לביצועו, משום שהתקציב בגינו היה מאושר וזמין בסעיף רלוונטי בתקציב הלשכה, וכי נוסח הקמפיין אושר במועצה הארצית של הלשכה. ההשתתפות במימון המודעות הושגה בזכות פועלה של עו״ד זייטמן לשיתוף המשרדים המובילים בישראל".
תגובת לשכת עורכי הדין: "מדובר בתכתובות שמקורן במנכ"לית הלשכה לשעבר, אשר הגישה תלונה בדויה וכוזבת למבקר המדינה כדי למנוע את סיום העסקתה בלשכת עורכי הדין על רקע אי-שביעות הרצון מתפקודה בלשון המעטה. תגובות היועצת המשפטית וסמנכ״ל הכספים, שמפריכות את השקרים הנטענים לכאורה, מדברות בעד עצמן.
"גם לאחר לחץ פסול של יריב לוין, התלונה הכוזבת הסתיימה בסיום העסקתה המיידי, כשהיא חוזרת בה מכל טענותיה, בגיבוי מבקר המדינה. מכונת הרעל והממשלה שעטפו, הפעילו וניצלו אותה, ממשיכות גם עתה במאמץ להכפיש ולפגוע בלשכה בשל העמידה הנחושה נגד הנסיון לחסל את מערכת המשפט ושלטון החוק בישראל. לא נירתע מכך ונמשיך עד להבטחת עצמאות שלטון החוק והדמוקרטיה״.
