האלימות מתפשטת, חבל על כל הקדמה מיותרת. מי שמגדל את ילדיו בישראל של היום, מתקשה לזהות את המדינה לעיתים אבל הרוב, כמוני, מנסים לומר לעצמם עדיין "זה קומץ". אבל היום אני לא רוצה להתייחס לאלימות ככלל, יש הרי כל כך הרבה סוגים.
יש משהו מצמית במיוחד באלימות השרירותית, זאת של שנאת הזרים - תקיפת נהגי אוטובוס ערבים ובכלל חיפוש אחר הזר התורן שיחטוף. האחרון בתור היה עובד תברואה ערבי שנתפס לא בטובתו בטלפיים של חיות בדמות אדם.
אגיע עוד למקומן של מערכות אכיפת החוק, אבל לפני כל דבר אחר - איפה ומי ההורים של הנערים האלה? אני לא מצליחה להבין איך זה יכול להיות שניתנת לדבר הזה כזאת לגיטימציה חברתית במדינת ישראל. "הם קומץ" אנסה ללחוש לעצמי שוב גם במקרה הזה.
אני מתעקשת לצפות מבית הגידול של הנערים האלה - מההורים והמחנכים כאחד, לא לשתוק ולפעול בעקשנות ובנמרצות כנגד התופעות האלה. אין דבר כזה אלימות בחברה או במגזר מסוים - כמו סיר עם מים רותחים כשהם גולשים מעבר לסף הם מגיעים לכל מקום
איזה קשקוש. אנחנו מאבדים את עצמנו לדעת כשהחברה מאפשרת ואולי אפילו מתמרצת במילים מעודדות - ברשתות החברתיות וכנראה גם במשפחה הקרובה , את פראי האדם האלה להכות מישהו רק בשל כך שהוא ערבי או זר.
אני עוקבת כבר כמה שנים, עוד לפני אסון 7/10 אחר שנאת הזרים שמתפשטת כאן. גם נוצרים - אנשי דת או תיירים, לא נהנים עוד מבטחון מלא בארץ שיחודה היה שהיא אבן שואבת לבני כל הדתות. זה לא חייב להיות אלימות במובן של מכות - זה יכול להיות ביזוי כמו צעקות או יריקות. בעיר העתיקה בירושלים נרשמים אינספור תיעודים של ילדים קטנים, למצער רובם עם סממנים יהודיים, שמביישים ומלבינים פניהם של נוצרים. התייחסות של משרד הדתות ? הצחקתם. הם משרד הדת בלבד.
נראה לי מיותר להעלות את המושג דרך ארץ, אם כבר קשה לזהות את הארץ.
האשמים
כן אפשר להאשים את המשטרה שהיא לא פועלת די באסרטיביות לעצור את העבריינים האלימים אבל זה קל. אפשר להאשים - וכן יש הרבה מה לומר לגבי מערכת המשפט בהקשר הזה (לא הכל צריך להיות מפוזיציה) אם שופטת בבית משפט ישראלי כמעט משחררת את העבריינים שהיכו את עובד התברואה הערבי, זאת אחרי שהיא התעניינה בתנאי המעצר ולא בשלומו. באופן כללי השופטים חייבים להתעשת בנושא עבירות אלימות בכלל ומהסוג של שנאת זרים בפרט. אנחנו נחרדים כל כך -ובצדק, מתקיפה של כל יהודי בעולם, איך אנחנו מעזים לשבת בשקט כשהשנאה הזאת מתרחשת תחת אפנו כאן מדי יום ביומו?
אבל שוב, קל לבוא בטענות למערכות אכיפת החוק. ובכל מקרה, כל מי שחי כאן יודע שאין מה לצפות מהשר מעודד הכאוס, שר האין-משילות.
אבל אני מתעקשת לצפות מבית הגידול של הנערים האלה - מההורים והמחנכים כאחד, לא לשתוק ולפעול בעקשנות ובנמרצות כנגד התופעות האלה. אין דבר כזה אלימות בחברה או במגזר מסוים - כמו סיר עם מים רותחים כשהם גולשים מעבר לסף הם מגיעים לכל מקום.
איילת נחמיאס-ורביןבאוקטובר 2022 נרצח נער יפה עיניים בשם יואל לנגנהל בקרית שמונה. כל חטאו היה שהוא היה מבני המנשה ועם המראה האופייני לו. מעבר לעובדה שבפועל למעט נאשם אחד, לא משלם אף אחד אחר את מחיר הרצח הנתעב, אני מנסה לחשוב מדוע לא דיברו על זה אז במערכת החינוך ומדוע גם היום לא עוסקים בזה.
אין טעם להתנהג בהקשר זה כאילו 7/10 הוא טיעון או תירוץ לנהוג באלימות איומה כזאת כנגד ערבים. להיפך, היא אסון בכל מובן.
אבל העובדה שהיא עוברת תחת הרדאר הוא המסוכנת באמת ואסור, פשוט אסור לעבור עליה לסדר היום.
דברו עם הילדים בבית ודירשו מבתי הספר לעסוק בזה. בשנת 2025 אני בונה עלינו האזרחים יותר מאשר על המנהיגים. בואו ננהיג אנחנו, ודאי במובן האזרחי, ונסיט את ההגאים לכיוון הראוי למדינה הזאת ולאנשיה.
