מעצרו של פאחרי חטיב (49), תושב מזרח ירושלים שחשוד בדריסת הנער יוסף אייזנטל בן ה-14 בהפגנה בירושלים, הוארך היום (רביעי) בבית המשפט בתשעה ימים. תחילה ייחסה לו המשטרה חשד של רצח בנסיבות מחמירות, אך בהמשך חזרה בה וכעת טוענת כי היא מייחסת לו ״גרימת מוות באדישות" - שהיא למעשה עבירת רצח מאז הרפורמה שבוצעה בסולם עבירות ההמתה ב-2019. אז מה ההבדל בין גרימת מוות ברשלנות, המתה בקלות דעת, רצח ורצח בנסיבות מחמירות? ynet עושה סדר.
מותו של אדם הוא תוצאה מוחלטת ובלתי הפיכה, אבל לא כל מוות נתפס באותה חומרה בדין הפלילי. השאלה מה עבר בראשו של מי שגרם למוות - האם התרשל, האם ידע שהוא מסכן חיים או האם פעל מתוך כוונה או אדישות - היא זו שמכריעה את סעיף האישום, את רף הענישה ואת המסר הערכי שמשדרת המדינה. מאז רפורמת עבירות ההמתה שנכנסה לתוקף ביולי 2019, ההבחנות הללו הפכו חדות ומרכזיות יותר, והן עומדות בלב ההחלטה באיזה סעיף אישום להשתמש.
עד הרפורמה ב-2019, חוק העונשין כלל שלוש עבירות מרכזיות: רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. עבירת ההריגה שימשה לאורך שנים כקטגוריית ביניים רחבה מאוד שאליה הוכנסו מקרים שונים בתכלית - מאלימות ספונטנית ועד נהיגה מסוכנת. הסיבה לכך היא שעבירות ההמתה עברו לישראל בירושה מפקודת החוק הפלילי (1936) של המנדט הבריטי, וחלק מהעבירות בחוק היו בלתי מעודכנות. כתוצאה מכך, עבירת ההריגה הוחלה על מנעד רחב של עבירות, החל בעבירות כמו נהיגה בשכרות ועד עבירות כמו דקירה במועדון.
הביקורת נגד עבירת ההריגה הייתה שעבירה אחת לא יכולה להכיל קשת כה רחבה של התנהגויות בלי לפגוע בדיוק המשפטי, ושהיא הותירה בידי בתי המשפט שיקול דעת רחב אך לא תמיד מדויק. הרפורמה ביטלה את עבירת ההריגה ובנתה מדרג מפורט יותר, שמבוסס על היסוד הנפשי של מבצע העבירה, כשהוסיפה לחוק את עבירות המתה בקלות דעת, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת ורצח בנסיבות מחמירות - שהצטרפו לעבירות גרימת מוות ברשלנות ורצח.
תיעוד הדריסה בירושלים, אתמול
(צילום: מ"ר, כבאות והצלה, לפי סעיף 27א' לזכויות יוצרים)
כך נוצר רצף שמתחיל ברשלנות, עובר דרך קלות דעת ואחריות מופחתת, ומגיע עד רצח ורצח בנסיבות מחמירות. במקום חלוקה גסה לפי התוצאה בלבד, נבנה מדרג שמתבסס בעיקר על היסוד הנפשי: האם האדם רצה לגרום למוות, האם היה אדיש לאפשרות הזו, האם היה מודע לסיכון אך לקח אותו - או שלא היה מודע כלל.
גרימת מוות ברשלנות: מחדל קטלני, בלי מודעות
בתחתית המדרג נותרה עבירת גרימת מוות ברשלנות (סעיף 304 לחוק העונשין). מדובר במצבים שבהם אדם גרם למותו של אחר מבלי שהתכוון לכך ומבלי שהיה מודע בפועל לסיכון הקטלני ולאפשרות שמעשיו יובילו למוות, אך תוך הפרת חובת זהירות ברורה.
העבירה הזו מוכרת בעיקר מתאונות דרכים, תאונות עבודה ומחדלים אחרים כמו רשלנות רפואית ורשלנות בשימוש בנשק. עבירה זו נותרה כשהייתה בדין הקודם ועונשה שלוש שנות מאסר. היא משקפת תפיסה של אחריות פלילית מצומצמת יחסית, אך כזו שעדיין מטילה אשם ברור על התנהלות רשלנית שגבתה חיי אדם.
המתה בקלות דעת: היה מודע לסיכון – ובחר להמשיך
שלב אחד מעל רשלנות נמצאת המתה בקלות דעת (סעיף 301ג לחוק העונשין). כאן כבר מדובר באדם שהיה מודע לכך שמעשיו עלולים לגרום למוות, אך בחר להמשיך לפעול מתוך פזיזות, זלזול או אדישות לסיכון. זו עבירה שמחליפה בפועל את עבירת ההריגה הישנה, אך מחייבת הוכחה מדויקת יותר של מודעות לסיכון הקטלני.
4:30 דקות ללא שוטרים: תיעוד נוסף של הדריסה
(צילום: יהודה אהרוני, חדשות 14)
במקרים רבים מדובר בהתנהלות קיצונית במרחב הציבורי - נהיגה פרועה, מרדפים או אלימות חמורה - שבה גרימת המוות היא לא המטרה, אך היא תוצאה שנלקחה בחשבון. התביעה נדרשת להוכיח מודעות ממשית לסיכון הקטלני, ולא רק התנהגות מסוכנת בדיעבד - למעשה ההבדל בין "היה צריך לדעת" לבין "ידע והמשיך". עונשה המרבי הוא 12 שנות מאסר.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת: כוונה, אבל לא "רצח קלאסי"
בין המתה בקלות דעת לבין רצח, קבע המחוקק קטגוריה מורכבת במיוחד: המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (סעיף 301ב לחוק העונשין). סעיף זה, שבדומה לרצח דורש הוכחת יסוד נפשי בדמות "אדישות" או "כוונה", נועד לתת מענה למקרים שבהם מתקיימת כוונה לגרום למוות - אך לצד נסיבות חריגות שמפחיתות את מידת האשמה. בין הנסיבות המקלות ניתן למצוא המתה בעקבות התעללות (סעיף 300ב (א)) או המתה בעקבות קנטור (300ב (ב)).
במקרה זה, הכוונה עשויה להיוולד מתוך מצוקה נפשית עמוקה, סערת רגשות קיצונית או פגיעה משמעותית בכושר השיפוט של מבצע העבירה - מבלי להגיע לרף של אי-שפיות פלילית. המחוקק ביקש להכיר בכך שלא כל כוונה זהה לאחרת, ושיש מקרים שבהם הרצון לגרום למוות נולד מתוך נסיבות קיצוניות ומשבר, ולא מתוך קור רוח מחושב ועברייני.
זירת הדריסה בירושלים, והעדויות
(צילום: גיל יוחנן)
העבירה הזו משקפת איזון עדין: הכרה בחומרת המעשה ובכך שמדובר בגרימת מוות מכוונת - לצד הבנה שהנסיבות מצדיקות התייחסות עונשית מתונה יותר מזו של "רצח קלאסי". במקרה כזה, בניגוד לרצח, העונש יהיה מופחת ממאסר עולם (עד 15–20 שנה, תלוי בנסיבה המפחיתה).
רצח: כוונה או אדישות מוחלטת לחיי אדם
עבירת הרצח (סעיף 300 לחוק העונשין) כוללת בתוכה גרימת מוות מתוך כוונה תחילה, או מתוך אדישות מוחלטת לאפשרות שהתוצאה תהיה קטלנית. הכוונה אינה חייבת להיות מתוכננת זמן רב מראש - גם החלטה רגעית, אם היא משקפת נכונות לגרום למוות, עשויה להספיק.
לשון החוק הוא "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם", וזהו מדרג הרצח שהיה קיים גם בחוק הקודם. במדרג זה אין צורך כאמור בהתקיימות נסיבות מחמירות נוספות כמו תכנון מקדים, אכזריות מיוחדת וכו', ודי בהתגבשות היסוד העובדתי והיסוד הנפשי כי מעשה ההמתה נעשה בכוונה או באדישות. העונש הוא מאסר עולם, אך בפועל ניתן לקצוב אותו לתקופה קצרה יותר, בדרך כלל 20-30 שנה.
רצח בנסיבות מחמירות: הדרגה החמורה ביותר
מעל עבירת הרצח קבע המחוקק דרגה נוספת – רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א לחוק העונשין). זהו הסעיף שמגלם את החומרה המקסימלית בדין הפלילי הישראלי, והוא נועד למקרים שבהם הרצח אינו רק נטילת חיים, אלא גם פגיעה עמוקה במיוחד בערכים יסודיים של החברה. מדובר במקרים שבהם הרצח בוצע בנסיבות המצביעות על תכנון מוקדם, אכזריות יוצאת דופן או מניע נפשע חמור במיוחד.
תיעוד מעצרו של נהג האוטובוס פאחרי חטיב
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
בין הנסיבות המחמירות שמנויות בחוק: רצח של קטין; רצח מתוך מניע גזעני, אידיאולוגי או טרוריסטי; רצח תוך ביצוע עבירה אחרת (למשל אם הקורבן הוא עד או שופט בהליך פלילי וההמתה נועדה לשבש את ההליך); רצח לאחר התעללות מתמשכת בקורבן; או רצח שנעשה באכזריות מיוחדת. העונש על עבירה זו הוא מאסר עולם חובה. המסר של הסעיף חד: יש מעשי רצח שהחברה רואה בהם חציית קו אדום קיצונית במיוחד, כזו שמצדיקה את הענישה החמורה ביותר שהחוק מאפשר.
פרשת דריסת הנער בירושלים ממחישה עד כמה המדרג הזה אינו תיאורטי. בשלבים הראשונים של חקירה סעיפי החשד עשויים להשתנות, לעיתים באופן דרמטי, בהתאם להתפתחויות והראיות. שאלות כמו מודעות לסיכון, התנהלות לפני ואחרי האירוע, ניסיון הימלטות או זלזול מובהק בחיי אדם עשויות להזיז תיק שלם מדרגה אחת למעלה או למטה.
ההבחנה בין רשלנות, קלות דעת, אחריות מופחתת, רצח ורצח בנסיבות מחמירות היא לעיתים דקה מאוד, אך ההשלכות שלה מרחיקות לכת משפטית, ציבורית וערכית. עבירות ההמתה אינן עוסקות רק בשאלה מהו העונש הראוי, אלא גם בשאלה איזה גבול החברה מציבה להתנהגות מסכנת חיים.
