בשנים האחרונות המושג "מכונת הרעל" הפך להיות שכיח בשיח הציבורי הישראלי: כל צד מאשים את יריבו בהפצת שקרים, בהנדסת תודעה והדהוד דפי מסרים. אבל בתוך הרעש הזה אנחנו שוכחים דבר חשוב הרבה יותר: מכונת הרעל האמיתית, הגדולה והמשומנת כלל לא פועלת בתוך ישראל, היא פועלת נגד ישראל.
זו מכונה גלובלית, עתירת משאבים ויכולות, שפועלת כבר יותר מעשור בזירה הבינלאומית. מכונה שמצליחה יום אחר יום להוציא המונים לרחובות להפגנות, להצית שנאה נגד ישראל, להבעיר גלי אנטישמיות בקמפוסים ולהשפיע על דעת קהל במדינות המערב הליברליות. זו המכונה שהפכה את ישראל לסמל של רוע בקרב דור צעיר שמעולם לא פגש ישראלי. זו המכונה שבסופו של דבר הביאה לבחירת אחד מנציגיה, זוהרן ממדאני, לראשות עיריית ניו-יורק. והיא גם זו שעמדה מאחורי הפיגוע האכזרי במסיבת החנוכה בסידני השבוע.
וזו אינה תופעה חברתית פוליטית מקומית - זו מערכת השפעה אימפריאליסטית, ממומנת במיליארדים, מתוזמרת היטב, שפועלת על כל מרכיבי התודעה המערבית: חינוך, תרבות, אקדמיה, משפט, תקשורת, פוליטיקה ורשתות חברתיות הפועלת על בסיס ההבנה כי את ישראל, ארה"ב והעולם המערבי לא ניתן לנצח בכוח צבאי ולכן בעורמה, בתחבולות ובסבלנות רבה עשו להם מלחמה.
1 צפייה בגלריה
תיעוד: ירי המוני במסיבת חנוכה בסידני שבאוסטרליה
(צילום: לפי סעיף 27א' לזכויות יוצרים )
חשוב להבין: המכונה הזו לא צצה ביום אחד. היא נבנתה במשך שנים מתחת לרדאר, בדוחא, בטהרן ובמוסקבה, התעצבה בקמפוסים מובילים, קיבלה לגיטימציה במכוני מחקר, וצמחה דרך קואליציות חברתיות שמציגות עצמן כלוחמות צדק. זו מערכה חוצת יבשות שזיהתה את נקודות התורפה של המערב, כגון רגשות אשמה קולוניאליים, פערי דורות, חוסר אמון בממסד וישראל. לתוך הסדקים האלה היא חדרה והפכה אותם לכלי נשק.
במשך למעלה מעשור המכונה הזו החדירה כסף לארגוני סטודנטים, בנתה תשתיות אקטיביזם, יצרה רשתות של משפיענים צעירים, השתלטה על שיח זכויות האדם, וחיברה לתוכו אג’נדות אנטי -ישראליות ואנטי מערביות מובהקות. את התוצאות כולנו רואים: סטודנטים שלא יודעים להצביע על ישראל במפה אבל בטוחים שהיא מדינת אפרטהייד, קהילות יהודיות שמסתירות את זהותן, פוליטיקאים מערביים שנכנעים ללחץ ציבורי והמוני מפגינים שיוצאים לרחובות מבלי להבין שהם הפכו לחיילים בצבאות של משטרים קיצוניים.
וכאן מגיעה השאלה: איך ייתכן שמדינה שמסוגלת להשמיד את תשתיות הגרעין של איראן, להוציא לפועל מבצע ביפרים ואת חיסול נסראללה, לבצע מבצעי עומק חסרי תקדים ולהפעיל מודיעין מהטובים בעולם- עומדת חסרת אונים מול מה שמתרחש ברשתות חברתיות ובקמפוסים? התשובה פשוטה: מה שלא מוגדר כאיום בטחוני ממשי - לא מטופל.
צה"ל יודע לנצח מלחמה וחזית שהוכרזה, המוסד מכריע מערכות שמוגדרות לו מטרות, השב"כ מסכל איומים שהוגדרו ככאלה. אבל את החזית השמינית מדינת ישראל מעולם לא הגדירה
צה"ל יודע לנצח מלחמה וחזית שהוכרזה, המוסד מכריע מערכות שמוגדרות לו מטרות, השב"כ מסכל איומים שהוגדרו ככאלה. אבל את החזית השמינית מדינת ישראל מעולם לא הגדירה. והיכן שאין הגדרת איום - יש הפקרות.
אחרי שמבינים שהמכונה שפועלת נגד ישראל היא חזית לחימה אסטרטגית ולא "שיח עוין" או "בעיה הסברתית", הצעד הראשון הוא הוצאת פקודת הקמה. היא מתחילה ביישור קו, הכרה בכך שיש קו מקשר בין 11 בספטמבר, הפעילות של קטאר ואיראן, דרך 7 באוקטובר, ועד המתרחש ברשתות החברתיות, ברחובות אירופה, בקמפוסים בארה"ב, בעלייתו של ממדאני ובהחרפת האיום על יהדות התפוצות. זו לא סדרה של אירועים - זו אותה חזית.
השלב הבא הוא קריאה מדויקת של הזירה: לא הסברה, לא דיפלומטיה ציבורית ולא מאבק באנטישמיות. אלה מושגים שמטשטשים את גודל האיום - זהו מאבק על האמת, מאבק על שרידות ישראל, התפוצות היהודיות והעולם המערבי. ובשתי מילים: החזית השמינית. מכאן נובעת ההכרזה הנדרשת: החזית השמינית היא איום אסטרטגי-קיומי על ישראל. הגדרה כזו פותחת מנדט, תקציבים ויכולות, מניעה שרשרת ערך מבצעית- מודיעינית שבסופה מנצחים ומכריעים את האויב - בדיוק כפי שקרה בחזיתות אחרות.
לאחר מכן נדרש צעד אופרטיבי ראשון: כינוס הקבינט והכרזה רשמית על פתיחת החזית. ברגע שזו מוגדרת כחזית מלחמה, כל המערכת מתחילה לזוז. השלב הבא הוא הקמת מפקדת החזית השמינית: גוף מתכלל ומנהל תחת ראש הממשלה ובמקביל הקמת מערכות יעודיות לאיסוף מודיעין וביצוע בצה"ל, במוסד, בשב"כ ובקהילת המודיעין. שלב נוסף הוא שינוי ייעוד תפקידי משרד החוץ, תפוצות, הסברה, מוסדות לאומיים ציוניים ויוזמות שונות ללוחמה באנטישמיות לצד ביטול מוחלט של מושג ההסברה (מאבות הקונספציה של 8 באוקטובר)
החזית השמינית מורכבת מאין כמוה ולכן חייבים לשלב בה את החברה האזרחית בישראל, את יהדות התפוצות ובעיקר את הקהילות הלא יהודיות
החזית השמינית מורכבת מאין כמוה ולכן חייבים לשלב בה את החברה האזרחית בישראל, את יהדות התפוצות ובעיקר את הקהילות הלא יהודיות, בדגש על הנוצרים האוונגליסטים וקהילות פרו ערכים מערביים - אלה שעתידם נמצא בסכנה אף יותר משלנו. צעד נוסף הוא הבנה וניתוח של שדה הקרב – רשתות חברתיות, תקשורת, משפטי, כלכלי, מדיני ופוליטי. מיקוד בדור הצעיר ובזירה החשובה מכל - ארצות-הברית. ולבסוף, יש להבין שמדובר במערכה ארוכת טווח. לא מבצע קצר, לא מהלך של ימים. מאבק של שנים, שדורש סבלנות, התמדה ויכולת לטווח ארוך.
מרקו מורנו
שגיב אסוליןישראל ניצחה לאורך השנים בכל חזית שבה הגדירה את האיום, בנתה מפקדה, יצרה דוקטרינה ופעלה בעוצמה. החזית השמינית היא החזית היחידה שנותרה ללא הגדרה. הגיע הזמן להכריז עליה ולנוע לקראת ניצחון מוחלט אמיתי.
מרקו מורנו הוא סא"ל (במיל'), מפקד בכיר ביחידה 504 ומומחה מודיעין ומבצעיים חשאיים. שגיב אסולין הוא מפקד בכיר לשעבר במערכת הביטחון ומומחה לעולמות התודעה והשפעה
