חיל האוויר פרוס בימים אלו של מבצע "שאגת הארי" עד הקצה. המלחמה מייצרת עבור החיל תקיפות עצימות בגלים בכל כמה שעות בלב איראן. לעיתים עשרות ומאות מטוסים לוקחים חלק בכל תקיפה כאשר השמירה על רציפות התקיפות ועמידה במשימות היא ערך עליון.
הרמטכ״ל עם לוחמי ההגנה אווירית
(צילום: דובר צה"ל )
רס"ן ב הוא נווט קרב בטייסת אף 16 והוא מספר היום על התחושות: "המלחמה הזו מיוחדת. היא מביאה את חיל אוויר לקצה. כל איש צוות שמגיע צריך למלא מקום כי כולם טסים בקצב גבוה, ומקבלים המון משימות. עד כה יצא לי לקחת חלק בכמה גיחות לאיראן ועוד כמה גיחות סיכול בגבולות הקרובים. הטייסת שלנו לקחה חלק בגיחה הראשונה עם פרוץ המלחמה. זו תחושת שליחות להיות בנקודה זו המשפיעה על ביטחון ישראל".
לגבי הקושי לשמור את הסוד על שעת התקיפה אמר: "אותי בדרך כלל מוביל בתהליך הזה, הידיעה שאם הסוד יתגלה אני אהיה בסיכון גבוה ויכולת לפגוע במדינת ישראל תגדל ולכן אני נמנע מלספר כמובן. לצד זאת יש תחושות קשות. האם מישהו קרוב יהיה באזור מוגן ויספיק להתכונן. אבל אנחנו ישראלים וכולם ידעו שזה בדרך לקרות".
בתור אחד שהיה גם במבצע עם כלביא הוא מסביר את ההבדלים מנקודת מבטו: "אנחנו בכמות גיחות וכמויות מטוסים הרבה יותר גדולים מ'עם כלביא'. עוד לא סיימנו 4 יממות וכבר עברנו את כמות הטיסות שהיו לנו בעם כלביא. כל איש צוות עובד שעות רבות במהלך היום. סופרים לכל אחד שעות שינה שהם לא מה שהורגלנו, הכל כדי להוציא את המתקפה הכי אגרסיבית שאפשר להוציא. אנחנו נלחמים נגד מדינה ולא נגד ארגון טרור".
הטיסות הארוכות והדריכות שלא נגמרת גורמת לטייסים לסגל לעצמם שגרה עם דריכות שיא "מדובר על טיסות ארוכות. ההלוך יותר מורכב כי יש המון פעולות לבצע בין היתר לוודא שהמטוס מוכן שסגורים על המטרות אין הרבה מקומות שבהן אפשר להוריד עומס ולהירגע. אולי קצת מהרגע שחוצים קו לאזורים יותר בטוחים. בגלל שזו טיסה ארוכה אנחנו לוקחים איתנו דברים קטנים כדי לשמור על עצמנו כמו חטיפי אנרגיה, פירות יבשים ובקבוקי מים".
"בתור מי ששירת הרבה זמן בקבע והיה בשירות ב-7 באוקטובר, אני חלק מצה"ל, אותו צה"ל שלא הצליח לבצע את המשימה שלו אני רואה את עצמי חלק מזה, וזה נצרב לי בראש"
רבות דובר על הפעילות של חיל האוויר בהיבט של תקיפת המטרות סיכול הבכירים וכמובן גריעת יכולות הטילאות של המשטר. אך כמעט לא מדובר על חיל האוויר האיראני שכמעט לא קיים למול חיל האוויר הישראלי "מצד אחד אנחנו לא מרגישים כאילו זו עזה, כל משימה דורשת את הדגשים שלה. כל איש צוות מגיע לאיראן לא רוצה להיות זה שיופתע. וברוב הגיחות לא היו אירועים חריגים. אין קרבות אוויר. הם מנסים להיות פעילים אבל נתקלנו באיומים מיוחדים באוויר עד כה".
תחושת הכישלון של צה"ל ב-7 באוקטובר מלווה אותו מאז ולא עוזבת. "בתור מי ששירת הרבה זמן בקבע והיה בשירות ב-7 באוקטובר, אני חלק מצה"ל, אותו צה"ל שלא הצליח לבצע את המשימה שלו אני רואה את עצמי חלק מזה, וזה נצרב לי בראש. אין טיסה שאני עולה עליה ולא חושב על ה7 באוקטובר. ואני עושה הכל כדי שזה לא יקרה שוב. זו זכות בשבילי להיות במקום שמשפיעים בו באופן כזה על ביטחון ישראל. אני רוצה לאחל לאזרחים במדינה חג פורים שמח ורמדאן כרים".
