"העיכוב המתמשך בגיבוש מדיניות ממשלתית לטיפול בתושבי הצפון בזמן המלחמה, הוא ליקוי יסודי בטיפול הממשלה, הליקוי הזה מונח לפתחם של משרד ראש הממשלה, והעומד בראשו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומנכ"ל המשרד לשעבר, יוסי שלי. הם לא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו על משרד ראש הממשלה בהחלטת ממשלה". אלו המילים המשמעותיות ביותר בדו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על הטיפול הממשלתי ביישובי הצפון בזמן המלחמה.
הדו"ח הקצר יחסית – 30 עמודים בלבד – מפרט את השתלשלות הטיפול הממשלתי ביישובי הצפון בזמן המלחמה. למעשה, בחודשים הראשונים של המלחמה מתקבלות הרבה החלטות ממשלה פרטניות בנוגע לצפון, כמו ההחלטה לפנות את היישובים ב-2 הק"מ הסמוכים לגבול, והחלטה על הקצאת סיוע לרשויות בצפון, כשברור לכולם בשלב מוקדם יחסית שיש צורך בהחלטת ממשלה כוללת. אבל בפועל ההחלטה הזו מתקבלת בממשלה רק אחרי 7.5 חודשים - במאי 2024.
אחרי ההחלטה הזו לוקח עוד חודשיים למינוי ראש מטה יישום להחלטת הממשלה הזו, אליעזר (צ'ייני) מרום, ובמהלך 5 החודשים של כהונתו, לטענת המבקר "הוא לא הצליח להשלים את המשימות העיקריות, שהם ביצוע מלא של מתווה הסיוע לצפון, וגיבוש מתווה ארוך טווח לשיקום הצפון ולחזרת התושבים למקומם".
למעשה, כשצוללים לפרטים בדו"ח, מבינים שהעיכוב נובע ממריבות פנימיות בממשלה. בהתחלה ביצוע ההחלטה הוטל על משרד הפנים, שהעביר את ההחלטה לאוצר בחודש פברואר 2024. האוצר לא לקח את ההחלטה ברצינות, וטענו במשרד שההחלטה לא בשלה ושיש לגבש הצעה אחרת. עם זאת, גם כשמשרד רה"מ החליט להעביר החלטה מטעמו, הרבה פרטים מאותה החלטה לא יושמו. כך למשל ועדת השרים לשיקום הצפון לא כונסה, וגם לא צוות מנכ"לים. האוצר לא הציג כיצד הוא מחלק 3 מיליארד שקלים למימון שיקום ופיתוח הצפון. אבל למרות זאת, המבקר בוחר, ובצדק, להטיל את האחריות המרכזית על הליקוי על ראש הממשלה נתניהו ועל מנכ"ל משרדו דאז שלי.
משפט הסיום של הביקורת בעצם משקף את תפיסת עולמו של המבקר לגבי תפקידו של ראש הממשלה נתניהו: "על ראש הממשלה להבטיל פעולה רצופה וסדירה של ועדת שרים שבראשותו לעניין שיקום ופיתוח צפון, לצורך קידום מדיניות כלל-ממשלתית, ולצורך הסרת חסמים ויישוב מחלוקות בינמשרדיות". במילים אחרות, המבקר לא מקבל את הטענה של ראש הממשלה כי ניתן להתחמק מאחריות באמצעות הטלת אחריות על המריבות שבין משרדי הממשלה.
הדו"ח מביא ממצאים שמלמדים על כך שמצבם של תושבי הצפון רחוק מלהיות מיטבי. קשה כמובן לקשור באופן סיבתי בין "כינוס ועדת השרים" לבין מה שהיה קורה בשטח, אך יש מקום להניח שאם הממשלה היתה מאורגנת יותר הנתונים היו חיוביים יותר.
אולי הנתון הדרמטי ביותר הוא שבספטמבר 2024 רק 24% מתושבי הצפון אמרו שחזרו לביתם או יחזרו בוודאות. זאת לעומת 54% ממפוני הדרום. 54% ממפוני הצפון השיבו כי יש סיכוי גבוה שהם יעזבו את מקום מגוריהם, לעומת 13% בלבד ממפוני הדרום. החלק הקשה אף יותר הוא ששיעור הסבורים שלא יחזרו לצפון גבוה בהרבה דווקא בקרב הצעירים והמשכילים. נתונים נוספים הם, שכ-54% מאלו שהתפנו באופן עצמאי מגלים תסמינים של פוסט טראומה. כחצי מההורים של תלמידי תיכון בצפון דיווח על פגיעה בציונים. כ-27.3% מהעסקים העצמאיים שוקלים שלא להמשיך לפעול בצפון.
ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, משה דוידוביץ, מסר בתגובה לדו"ח המבקר: "הדו"ח חמור מאוד, ואין ספק שתושבי קו העימות בפרט והצפון בכלל הופקרו. השר הממונה זאב אלקין, האחראי על מנהלת הצפון, חייב תושבות לתושבים שלנו ולנו ראשי הרשויות. ימי החסד נגמרו מזמן. אני מודע למאמציו, אבל לעסקים ולמשפחות שלנו נשבר. מבחינתי ראש הממשלה נתניהו הוא הכתובת, ואני מצפה מהשר אלקין לדרוש פגישה בהולה אצל ראש הממשלה שממנה נצא רק עם תוצאה אחת: החלטת ממשלה ליישום התוכנית של 15 מיליארד השקלים שכבר הובטחו לתושבי הצפון על ידי נתניהו, השר אלקין, והשר סמוטריץ' בהחלטת ממשלה מאוקטובר 2024".
ראש המועצה האזורית הגליל העליון, אסף לנגלבן, מסר: "היכשלון של הממשלה בשיקום הצפון ניכר לעין - הממשלה הבטיחה תוכניות גדולות, וגם את אלה שינתה והחליפה ללא הרף, אבל בסופו של דבר כמעט דבר לא מומש. לא כך מתנהלת מדינה שבאמת רוצה לשקם את הצפון ומבקשת להחזיר תושבים הביתה. אנחנו מודים למבקר המדינה על הדו"ח המעמיק והרציני שפרסם, לאחר עבודה רבה, ביקורים ושיחות עם ראשי הרשויות והתושבים".
