"הסיפור של החינוך המיוחד זה לא דבר קטן צדדי במערכת החינוך, רק אלו שמאובחנים כבעלי צרכים מיוחדים זה סדר גודל של כ-400 אלף תלמידים - שכמעט חצי מהם לא משולבים", כך אמר היום (שני) יו"ר אלוט לשעבר עמוס שפירא בוועידת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות". לדבריו, "האחוז של אלה שלא משולבים רק הולך וגדל - ויש לזה השלכות. מערכת החינוך נמצאת בקונספציה".
( צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)
עוד הוסיף שפירא כי "כל זמן שאנחנו לא נטפל בסימפטומים, קרי בבעיה של חוסר מסגרות חינוך מיוחד וחוסר פסיכולוגים וחוסר מטפלים בעיסוק ועוד ועוד - זה לא ייפתר". הוא הוסיף כי לפני המלחמה תקציב מערכת החינוך היה גדול יותר מזה שהוקצה לביטחון, ואמר: "כסף לא תמיד פותר את הבעיה - כי שיש תפיסה מוטעית".
עידן מטולה, מייסד ומנכ"ל עמותת "שווים", הוסיף כי "הסיכוי של ילדים עם מוגבלות כזאת או אחרת להשתלב במערכת החינוך הרגילה, בינתן מצב המערכת היום - נמוך מאוד". לדבריו, זה לא בגללם ולא בגלל שהמורים לא טובים, אלא מכל מיני סיבות, בהם הכיתות הגדולות ויחס המורים לתלמידים".
איה לב צוקרמן, יו"ר עמותת פראדר וילי שבנה בן ה-9 מתמודד עם התסמונת הזו, שיתפה על כך שכשחיפשו לו מסגרת לכיתה א' הבינו שבית ספר מכיל הוא מתאים ביותר עבורו. "האג'נדה של בי"ס מכיל זה בעצם התפיסה שכל ילד הוא מיוחד ויש לו צרכים ייחודיים, והם עובדים בסביבה אחת". היא סיפרה כי בכיתה של בנה יש 27 ילדים, שתי מורות ושני תומכי הוראה - "אבל באג'נדה אין תומך אישי, אין את הדבר הזה של המשלבת".
