נראה שאין חולק שמעורבות כמו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעבודת המשטרה היא אירוע חסר תקדים שלא זכור משרי ביטחון פנים קודמים. אלא שהשאלה היא האם אותה התערבות היא לגיטימית וחוקית. ככל שאינה, אז באיזו עצמה ומה יש וניתן לעשות מבחינה משפטית בנוגע למצב.
ב"בג"ץ פקודת המשטרה" קבע בג"ץ את גבולות ההתערבות של שר בעבודת המשטרה, גם אם שופטי בג"ץ יקבלו את הטענה כי בן גביר מפר את פסק הדין, האם יש בכך כדי לחולל תקדים קיצוני ולהורות לראש הממשלה להדיחו? זו הסוגייה שבה יעסוק היום (רביעי) בג"ץ בדיון הטעון כאשר מחוץ לאולם תתקיים הפגנת מחאה נגד הדחת השר על-ידי בית המשפט.
בשנות ה-90 קבע בג"ץ כי על ראש הממשלה דאז יצחק רבין לפטר את מי שהיה שר הפנים אריה דרעי וסגן השר רפאל פנחסי בשל כתב אישום שהוגש נגדם. פסק הדין נשען על עילת הסבירות, וקבע שיש להתערב בשיקול דעתו של רה"מ, שבאותה עת סבר שאין לפטר אותם, כיוון שבלתי סביר ששר יכהן תחת כתב אישום, בין היתר כי תהיה לכך "השלכה מרחיקת לכת על דמות השלטון בישראל, על תום ליבו ועל הגינותו".
בשנת 2001 החליט המחוקק להתגבר על פסק דין דרעי-פנחסי וחוקק בחוק יסוד הממשלה באופן מפורש כי שר יעבור מכהונתו רק אחרי הרשעה בפסק דין חלוט ובעבירה שיש עמה קלון. עם זאת, בג"ץ קבע מאוחר יותר, כי למרות חוק היסוד הברור, הלכת דרעי-פנחסי אינה בטלה. בפסק דין מאוחר יותר בעניינו של השר דאז צח הנגבי ב-1997 נכתבה הערה מרחיקת לכת עוד הרבה יותר: "אין לשלול את האפשרות שהתנהגות של שר או סגן שר במקרה מסוים, אף אם אינה מגיעה כדי עבירה פלילית, תהיה חמורה במידה קיצונית כל כך, עד שיהיה זה בלתי סביר באופן קיצוני לאפשר לו להמשיך בכהונה" - אך הערה זו לא נקבעה ולא יושמה מעולם.
הלכת דרעי פנחסי והערת האגב בפסק דין הנגבי זכו לביקורת רבה, גם בקרב משפטנים בכירים. פרופ' יואב דותן מהאוניברסיטה העברית, מגדולי המשפטנים בישראל העוסקים במשפט חוקתי ומנהלי, ביקר את ההלכה וכתב כי "הלכת דרעי מהווה סוג של גידול פרא במשפט הציבורי שלנו".
בבג"ץ בן גביר, העותרים והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה מבקשים להפוך את ההערה לתקדים קבוע ומחייב. לטענתם, התנהלותו של בן גביר והתערבותו בעבודת המשטרה לא מאפשרת לרה"מ להותירו בתפקיד. בהרב-מיארה טוענת ל"השתלטות" על המשטרה, והפיכתו של בן גביר למעין "מפכ"ל-על".
מלבד הסוגיה העקרונית של פיטורי שר שלא הוגש נגדו כתב אישום, הרי שכשאלה מקדימה יהיה על השופטים לדון במידת ההתערבות של בן גביר בעבודת המשטרה ובעוצמתה. בבג"ץ פקודת המשטרה, שבו נפסל על חודו של קול הסעיף שהתכוון להקנות לשר סמכות לקבוע מדיניות בתחום החקירות, הגדיר בית המשפט את מידת ההתערבות האמורה של שר בעבודת המשטרה: התוויית מדיניות כללית ופיקוח עליה. בה בעת נקבע, כי אסור לשר להתערב בעבודה האופרטיבית של המשטרה כחלק מהעיקרון המשטרי החשוב בשמירת עצמאותו של הארגון. לטענת היועמ"שית, בן גביר הפר זאת ובמסמך פירטה עשרות מקרים שבהם נרשמו חריגות כאלה לטענתה. כלומר, גם עצם ההתערבות בעבודת המשטרה, וגם הפרה של פסק דין.
צ'ק הפיקדון של הנשיא עמית
במקרה של בן גביר המצב המשפטי מורכב יותר, שכן עם מינויו לתפקיד השר לביטחןו לאומי הוגשה עתירה לבג"ץ נגד המינוי בשל צבר הרשעות פליליות של האדם שאמור להיות אחראי על הארגון האמון על השמירה על החוק. בג"ץ דחה את העתירה אך השופט עמית הותיר צ'ק פיקדון אותו מבקשת היועמ"שית לפרוע כעת: הוא כתב שלוש פעמים והדגיש כי פסק הדין בעניין בן גביר נכון למציאות אז, ואינו כתב חסינות לעתיד. הוא כתב בפסק הדין כי "הגם שמינויו של בן גביר לשר לביטחון לאומי אינו חף מקשיים ואולי אף עשוי לפגוע במידת מה באמון הציבור, לא מצאתי כי המינוי הינו חסר סבירות באופן קיצוני" והוסיף כי "ההנחה כי תישמר עצמאות המשטרה יש בה כדי להקהות את החשש ואת הפגיעה באמון הציבור". כלומר לפחות לפי נשיא העליון, אם ההנחה מוכחת כשגויה, לשיטתו יהיה להדיח את בן גביר.
לעומת נשיא העליון, המשנה לנשיא השופט סולברג, שמתנגד להלכת דרעי פנחסי ומטבע הדברים גם להרחבתה כתב בפסק הדין ההוא נגד התערבות בשיקול הדעת של ראש הממשלה בנוגע לפיטורי שרים וכתב "משהונחה לפִתחנו עתירה המבקשת להפעיל את עילת הסבירות כדי להורות לראש הממשלה לפטר שר משרי הממשלה, הריהי ראויה לשמש כתקדים מרענן. עלינו לתחוֹם את גבולותיה של עילת הסבירות, ולהכריז: עד כאן!".
מלבד הבעיות המשטריות-משפטיות של התערבות בית המשפט בפיטורי שרים, הרי שבעוד המבחן של דרעי פנחסי האם הוגש כתב אישום הוא עניין מדיד, עובדתי ופשוט - הוגש או לא הוגש - הרי שהמבחן התקדימי שמבקשת היועמ"שית והעותרים לחולל - צבר הפרות מנהליות וחוקיות הפוגעות באמון הציבור - הוא כבר מופשט הרבה יותר, נתון לפרשנות, בלתי ניתן לכימות או להגדרה ברורה, ולכן עלול להביא להתערבות יתר של בג"ץ. מנגד, אין חולק בסכנה של משטרה העלולה להיות פוליטית. זו הסוגיה בה בג"ץ יידרש להכריע.
לקראת הדיון, אמר בן גביר: "בבוקר בג"ץ ידון בבקשה ההזויה והאנטי דמוקרטית להדיח אותי. היועצת המפוטרת גלי בהרב מיארה אומרת שאני קובע מדיניות, משנה את המשטרה, מתערב במינויים, מגבה לוחמים, תומך בכוח 100, ועומד מאחורי נציב שב"ס קובי יעקובי. האמת - היא צודקת. בשביל זה נבחרתי. לא להיות עציץ, לא לגזור סרטים, ולא להיות דוגמן של הפרקליטות. נבחרתי למשול. העם בחר ימין כדי לקבל ימין. לא יועמ״שית תקבע מדיניות, לא פרקליטות תמנה קצינים, ולא שליחים שלהם יבטלו את רצון הבוחר. נבחרנו למשול, ובעזרת השם אנחנו נמשול".
פורסם לראשונה: 22:09, 14.04.26
