הממשל של דונלד טראמפ שוקל פעולה קרקעית באי שנמצא בצפון המפרץ הפרסי, במטרה ללחוץ על איראן לפתוח את מצר הורמוז – המצר האסטרטגי שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית. בדיווח של CNN צוין שבכירים אמריקנים ומומחים צבאיים מזהירים כי מבצע קרקעי שכזה כרוך בסיכונים משמעותיים - כולל מספר רב של נפגעים לכוחות האמריקניים.
"אי הנפט" של איראן הותקף
לפי CNN, באי חארג יש הגנות רב שכבתיות, ובשבועות האחרונים איראן העבירה לאי מערכות טילי קרקע-אוויר נוספות (טילי כתף המכונים MANPADSׂׂׂ). בנוסף הטמינה איראן מוקשים סביב האי, כולל על קו החוף שממנו עשויים הכוחות האמריקניים להסתער במסגרת נחיתה ימית.
הסיכוי של איראן להתמודד מול צבא ארה"ב בחארג
אחרי הדיווח כי משרד המלחמה האמריקני נתן את ההוראה לכ-2,000 חיילי צנחנים מהדיוויזיה המוטסת ה-82 לצאת למזרח התיכון, על מנת להעניק לטראמפ "אופציות צבאיות נוספות" - כלומר פלישה קרקעית לאיראן או לאיים שלה, עולה השאלה עד כמה איראן מסוגלת להתמודד עם תרחיש כזה. לדברי בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, יש לאיראן איך להילחם מול האמריקנים - אבל זו תהיה תבוסה קשה מבחינתה.
"האיראנים מפחידם ומאיימים: ׳אל תבואו, אל תיכנסו, אל תכבשו, אנחנו נשמיד אתכם׳. זו הרתעה מילולית כדי להימנע בכלל מעימות. במקרה של לחימה הם יבואו עם כמה יחידות, אבל אין להם סיכוי. גם בנוגע ללוגיסטיקה, דווקא לאיראנים, למרות שהם קרובים לחוף של איי חארג, יהיה קשה לקחת את האי בחזרה כי אין שם כבר יחידות צבאיות. זה כבר קרה להם עשרות שנים קודם עם בריטים, רוסים, וגם אמריקנים".
סבטי מתייחס גם לאפשרות של השתלטות אמריקנית על חארג, ומעריך כי לארה"ב לא יהיה קשה לכבוש אותו, אך האתגר יהיה להחזיק בו לאורך זמן: ״היכולות הצבאיות של איראן כבר לא קיימות שם. הבעיה היא להחזיק את זה שם כי האיראנים, כמו חיזבאללה, יתחילו להציק ולהתיש, להרוג חיילים אמריקנים, לשלוח טילים ועוד פעולות גרילה. זה בדיוק הבעיה עם גורמים זרים שבאים למזרח התיכון וכובשים מקום מסוים כמו עיראק ולבנון, והקבוצה הטרוריסטית המקומית עושה פיגועים נגדה ואז הם טובעים בבוץ הזה״.
במקביל, באיראן מאיימים להרחיב את העימות. ״הם איימו היום שאם מישהו ינסה לכבוש אותם, הם ינסו לכבוש את בחריין ודובאי״, אומר סבטי. ״הם יכולים לכבוש אם ישאירו את בחריין או דובאי ללא הגנה כי למדינות האלה אין באמת צבא, אבל אני מאמין שהאמריקנים נמצאים שם כדי להגן על אותן מדינות והם לא יתנו להן לכבוש״.
לדבריו, למרות גודלו של הצבא האיראני הכולל מאות אלפי חיילים, מדובר בכוח מיושן ולא מקצועי: ״יש כוחות קרקעיים, אבל חוץ מכמה פעולות גרילה בסגנון חמאס של פיגוע או פגיעה בחיילים, טילי חוף ים, טילי נ״ט, מערבים או מטעני צד, הם לא יכולים לעמוד במתקפה אמריקנית או ישראלית. יש להם כנראה מאות אלפי חיילי יבשה, אבל הם מאוד לא מקצועיים וצורת הלחימה שלהם מאוד מעורבבת בין כל מיני סוגים. השיריון והארטילריה מאוד מיושנים, כמו שנות ה-60״.
סבטי מדגיש כי חלוקת האחריות באיראן מחלישה את היעילות הצבאית: הצבא הסדיר אחראי על רוב השטח, אך האזורים הרגישים כמו חופי המפרץ הפרסי, מצר הורמוז והאיים, נמצאים בידי משמרות המהפכה. "הם לא יודעים לנהל מלחמה קלאסית, ולכן נוטים לברוח לגרילה. בנוסף, הצבא הסדיר סובל מתקציבים נמוכים ויכולות מוגבלות, כולל הגנה אווירית חלשה".
עוד מציין סבטי כי גבולותיה של איראן עצמם אינם מאובטחים היטב: במזרח, סמוך לאפגניסטן ופקיסטן, ובמערב מול האזורים הכורדיים, מוצבים כוחות חלשים יחסית. "משמרות המהפכה לא מייחסים חשיבות להגנה קלאסית על גבולות, ולכן מי שמוצב שם הוא הצבא הרגיל עם מעט משאבים ויכולות מוגבלות. בסופו של דבר, השיטה שלהם היא להישחק בתחילה ואז לעבור להתשה עד שהכוח הכובש מתייאש ונסוג אחרי כמה שנים".
