רס"ל במילואים נדב כהן וסמ"ר נחמן רפאל בן עמי, שנהרגו הלילה (בין רביעי לחמישי) באסון המנוף ברצועת עזה הובאו למנוחות. אדל, אחות של נחמן, ספדה לו: "היה לו אופי של מלאך, והוא הלך כמו מלאך". מג"ד 51 מחטיבת גולני סיפר על המפגש של נדב עם החטופה ששבה אגם ברגר: "הוא היה לוחם אמיץ, היה כל מה שיפה בעם הזה".
הלווייתו של סמ"ר נחמן רפאל בן עמי
"נשמה טהורה עם לב אוהב ועיניים טובות": נחמן הובא למנוחות
סמ"ר נחמן רפאל בן עמי (20), לוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני, הותיר אחריו הורים, אסף ואורית, וארבעה אחים, אשר, יעקב, אדל ושרה. הוא נולד בצפת ולמד בישיבה התיכונית "לבב שלם" בירוחם, בהמשך עבר עם משפחתו לערד ולפני כשלוש שנים עברו לאילת. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין אילת.
משפחתו של נחמן רפאל סיפרה כי הוא קרוי על שם סבו בן ה-90. "הוא היה בן ואח למופת, ירא שמיים, שגדל והתחנך על אמונה וערכי התורה, ובזכות הערכים שלו תמיד העריך הכול", סיפרו אחיותיו. "נחמן רפאל היה נשמה טהורה עם לב חם ואוהב ועיניים טובות". הן תיארו כי הוא מעולם לא התלונן או הקל על עצמו - אבל עשה הכול כדי שלכולם יהיה קל.
נחמן נלחם להתגייס לגולני, ולא סיפר על מגבלות רפואיות שהיו לו כדי שלא ימנעו ממנו לשרת בשירות קרבי. הוא גם לא השתמש בעובדה שאמו מחלימה ממחלת הסרטן - כל זאת כדי שיוכל להתגייס לשירות קרבי משמעותי. המשפחה סיפרה כי נחמן היה אהוב על כולם ותמיד מוקף חברים. "הוא לא היה רוצה שנבכה, כי הוא תמיד דאג שסביבו תהיה שמחה ורוח טובה", סיפרה אחותו אדל. "היה לנחמן רפאל אופי של מלאך, והוא הלך כמו מלאך".
ראש העיר אילת אלי לנקרי ספד לו, ואמר כי "נחמן רפאל, מטובי בנינו, שגדל על ערכי התורה לצד אהבת העם והארץ, אהב את כולם והיה אהוב על כולם, בן למשפחה ציונית דתית, צנועה וענווה שגידלה את ילדיהם לערכים של ציונות ואמונה. נחמן רפאל נלחם בגבורה אדירה על הזכות שלנו לחיות בביטחון בארץ שלנו. על אותה אדמה חרף את נפשו כשהוא מגן על עמו, עלינו". לדבריו, "הוא גיבור. סמל ומופת לגבורה ולמסירות נפש, שבחייו ובמותו ייצג את הטוב והיפה שבאדם ובעם שלנו. אנו נושאים תפילה שנהיה ראויים למסירות נפשו, לעוז רוחו ולקורבנו".
סגן מפקד חטיבת גולני, הוסיף: "הכאב גדול, הצער והעצב עצומים. נחמן, לאורך שירותך כלוחם המשכת להתמקצע ולהעמיק, היית לוחם מסור, מכל הלב, עם נכונות אמיתית לצאת לקרב ולהגן על המולדת". לדבריו, "תמיד חשבת קדימה. דיברת הרבה על התוכניות איפה לטייל וללמוד. היית איש מאמין ודרשת מעצמך המון. השקעת את כל כולך בעזרה לאחר. הלוחמים האחרים הפכו לאחים שלך".
הרב אלקנה ענקי מערד פנה ללוחמי חטיבת גולני, ואמר כי "אתם היכל של אומץ, לוחם אחרי לוחם, יש כבר ארמון שלם של כוכבים גולנצ'יקים. נחמן, אתה מצטרף אליהם היום". הוא הוסיף: "נחמן רפאל אני לא מאמין שאני אומר את זה, אתה מתאים להיכל העליון הזה של הלוחמים שלנו, אנחנו עם כל החטיבה לא מרכינים את הראש, אנחנו זוקפים את הראש והקומה מולך, זה מה שראוי ללוחמים היקרים שלנו, ללכת ברחובות עם ראש זקוף, עם קומה זקופה, כראוי ללוחמים".
"אמרת שזו זכות למות בעד הארץ שלנו": נדב הובא למנוחות
רס"ל במיל' נדב כהן (20), לוחם בגדוד 51, הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במושב בית חנן. הוא הותיר אחריו את הוריו, שי ואסנת, ושתי אחיות, רוני ומאיה. בקול חנוק בדמעות ספדה לו אמו: "לא פעם ולא פעמיים אמרת לי 'זו זכות למות בעד הארץ שלנו'. נדבי שלי, מה אני עושה כאן? לא מצליחה להבין, בן שלי בכורי.
הלווייתו של רס"ל (במיל') נדב כהן
"זו זכות גדולה להיות אמא שלך. הצחוקים, שיחות ברומו של עולם. נדבי, אני יודעת שהיית בדיוק איפה שרצית להיות", הוסיפה. "גאה בך ילד על הערכיות והחברות היפה שלך. מבטיחה לך להמשיך את דרכך המיוחדת".
הגר, דודה של נדב, הקריאה דברים שהוא כתב ביום ה-19 של התמרון ברצועת עזה. "מדי פעם עולה לי מחשבה על בני גילי בכל העולם. הם עכשיו בקולג' חוגגים, שותים, מעלים סרטוני טיקטוק מפגרים, ואני פה בעזה, עם קסדה על הראש ונשק, נושא את עול ביטחון המדינה לבד, עם עוד חבורה קטנה מאוד של אנשים שבחרו בטובת הכלל לפני טובתם האישית. וגם עולה לי המחשבה שהם לעולם לא ידעו מה זה חבר שנהרג לידך, מה זה להילחם על החיים שלך, מה זה שהבעיות שלך הם כמה אויב תפגוש היום, ולא איך השיער שלך יסתדר הבוקר. האם אני מקנא בהם? כן. האם הייתי מתחלף איתם? בחיים לא.
"כי הם לעולם לא יחבקו את אמא, וירגישו הכי ברי מזל בעולם. לא יכירו משפחה חדשה מחייהם, אחים לנשק. או בקיצור, הם לעולם לא יזכו לדעת מה זה אושר. רק אדם שלקחו לו את הכול, אוכל חם, מקום לישון, את האנשים שהוא אוהב, את הוודאות - ידע להעריך. ידע להעריך באמת את האוכל של אמא, את המיטה בחדר, את הזמן עם האישה שהוא אוהב, או רגע של שקט שבו צרות היום נעלמות לרגע. נדב כהן, זייתון, 17 בנובמבר 2023".
מג"ד 51 סיפר כי נדב השתחרר משירות סדיר לפני כמה חודשים, ומיד התייצב למילואים. הוא שחזר את לחיצת היד של נדב ואגם ברגר, כשהיה חלק מהכוח שקיבל אותה וליווה אותה מחוץ לרצועה. "נדב אמר לי 'יכול להיות שהפרצוף הראשון שאגם ברגר ראתה הוא הפרצוף שלי, איזה מסכנה'", סיפר המג"ד שתיאר את ההומור של נדב. "היו גאים בנדב וחבריו. בלחימה בשנה וחצי האחרונות בעזה ובלבנון למימוש מתווה להשבת החטופים ולעמוד במשימה להכרעת אויבנו".
המג"ד הוסיף: "הצער והעצב בלתי נתפסים. נדב הלוחם האמיץ, עשוי ללא חת, הלב מסרב להאמין. נדב היה כל מה שיפה בעם הזה, בדור הזה, בצניעותו, בהקרבתו ובאומץ ליבו שנבחן בקרבות רבים מספור ששמורים אולי רק לדור המכבים. הוא הטביע חותם אנושי ענק על כל מי שהכיר אותו, ולצערי השאיר חלל ענק וכואב של פרידה ממי שהיה בעבורי ובעבור כל לוחמי הגדוד סמל להתמדה, נחישות, מקצועיות וערכיות נדירים וחריגים לגילו".
