"השגנו ניצחון היסטורי והניצחון הזה יעמוד לדורות", קבע ראש הממשלה בתום מבצע "עם כלביא", והוסיף מיד כי "הסרנו שני איומים קיומיים מידיים". ה"דורות" החזיק מעמד פחות מ-250 יום – אפילו הסבבים בעזה היו יותר עמידים - והנה שוב בנימין נתניהו מודיע כי ישראל נדרשת ל"מבצע להסרת האיום הקיומי".
נשיא ארה"ב חוזר וטוען גם הבוקר שפרויקט הגרעין "הושמד" ביוני 2025, ומצהיר כי גם הפעם הוא "יושמד". להסיר את המוסר ולהשמיד את המושמד: כשהשפה מאבדת כל היגיון, אין פלא שמיליונים מוצאים את עצמם רצים עם שחר למרחבים המוגנים רק משום שהוחלט שצריך "לדרוך את הציבור". ברור, הרי בחודשיים האחרונים הוא התפנק בחופשת בטן-גב בקופקבנה של המזרח-התיכון.
נתניהו בהצהרה הבוקר
אבל בישראל אלה הרגעים שבהם "אין קואליציה ואופוזיציה" (אפשר לחשוב מה מתרחש בשאר הזמן) וכל השאלות שהיו אמורות להישאל עד הנה (ולא נשאלו גם בתקשורת, שזאת פחות או יותר ההצדקה לקיומה) נדחקות עוד יותר למעמקי התודעה המבוהלת. האווירה ההיסטורית מעניקה תחושה מלכדת ומנחמת – שלא לדבר על חגיגות המלחמה בשבת שבה קוראים את "זכור את אשר עשה לך עמלק" – שבכוחה לטשטש לא רק את פחד המוות, אלא את עצם הלגיטימיות של הטלת הספק כבר מהרגע הראשון: בשלטון שכבר הוכיח שאין לו עכבות בתחום המניפולציה ולא נקף אצבע כדי לשכנע ביושר כוונותיו, במערכת ביטחון שהתגאתה בהישגים שלא באמת היו עד שנתפסה עם המכנסיים למטה, ובשופרות שדיקלמו את המסרים הפוליטיים והצבאיים.
אפשר בהחלט להבין את הסנטימנט שמביט על הרגע הזה ולא רואה עוד חוליה בתהליך קריסת הנורמליות, לצד ההשלכות העצומות שבאות בעקבותיה
אפשר בהחלט להבין את הסנטימנט שמביט על הרגע הזה ולא רואה עוד חוליה בתהליך קריסת הנורמליות, לצד ההשלכות העצומות שבאות בעקבותיה. מן הסתם גם העובדה שבצד השני של המתרס נמצא משטר של רשע שמייצר ומפיץ טרור וטובח בעמו – אגב, תופעה מעניינת בישראל: בעזה "אין חפים מפשע", אבל בטהרן כן – ממלאת את מצברי המוטיבציה וכושר הספיגה. בסוף, אם נותר משהו משותף בין יריבים פוליטיים הגיוניים זאת התקווה שדיקטטורות קיצוניות וקטלניות יעברו מן העולם.
עינב שיףאבל מי שמרגישים היום שוב כלא יותר מאשר כלי משחק בידיים לא אחראיות, שלא מבינים איך אלה שלא נתנו דין וחשבון על מחדלים קודמים רק מגדילים את סכום ההימור על חיים של אחרים, לא צריכים להתבייש. להיפך: הסירוב להתרגל לטירוף והדרישה לקבל כבר מההתחלה את כל התשובות שאמורות להצדיק אותו, הן זכויות בסיסיות והשימוש בהן הוא קריטי. בלעדיהן, אזרחים ואזרחיות הם אפילו לא נתינים אלא עדר כבשים - ואלה נוטות לסיים את דרכן על פני האדמה בפה של מישהו. הקטע הוא שהן אף פעם לא יודעות של מי.
