במשך תקופה ארוכה מימי השבי שלהן, התצפיתניות דניאלה גלבוע, קרינה ארייב, נעמה לוי, אגם ברגר ולירי אלבג הוחזקו בדירה בעיר עזה שבה היה בכיר בזרוע הצבאית של חמאס. הוא השתמש בהן כמגן אנושי, והיה "דמות דומיננטית" בדירת המסתור.
על-פי דיווח בכאן, הבכיר חילק הוראות למחבלים והפעיל על התצפיתניות מניפולציות. הוא ניסה לדובב אותן ולדלות מהן מידע על פעילות צה"ל סמוך לגבול בימים שלפני מתקפת 7 באוקטובר.
חלק מהתצפיתניות גילו שאותו בכיר הוא למעשה בכיר בחמאס רק לאחר השבי.
זו לא הייתה שיטה ייחודית עבורן, ומספר בכירים בחמאס נהגו לשהות עם חטופים על מנת להגן על עצמם. היחס של המחבלים לתצפיתניות לא היה שונה בהכרח מהחטופים האחרים שהיו עימן, מלבד כאמור הניסיון לדלות מהן מידע.
מחבלי החמאס צילמו את החטופים שאצלם פעמים רבות לסרטונים שונים - שחלקם פורסמו בישראל - כשהם מכתיבים להם את המסרים בסרטון. מרבית החטופים לא ידעו איזה סרטון ותיעוד הופצו. חלק מהשבים לא צפו בטלוויזיה וברדיו כמעט שכלל, ולא ידעו על גורל בני משפחותיהם עד לחזרתם עכשיו. חלקם אף שהו את מרבית הזמן במנהרות מתחת לאדמה, וטרם ברור האם היו מודעים לתקופת הזמן שעברה.
עדויות נוספות של התצפיתניות העלו שנעמה לוי הוחזקה במשך תקופה ארוכה לבד, עד שאיחדו אותה עם חברותיה. כשפגשה אותן היא שאלה אם זאת המציאות ואם הן בחיים. חמש התצפיתניות שהו במהלך השבי גם מעל וגם מתחת לקרקע. במקרים רבים היו אצל משפחות שעבורן בישלו, ניקו וטיפלו בילדים.
ארבע התצפיתניות ששוחררו תחילה - לירי, דניאלה, קרינה ונעמה ניסו להעביר את הזמן בכושר ובפעילות גופנית, למרות התנאים הקשים והאוכל המועט. המחבלים שהחזיקו אותן בשבי לא אפשרו להן להחזיק ידיים או לבכות - אבל הן מצאו דרכים להיתמך זו בזו. דניאלה גלבוע וקרינה ארייב הוחזקו יחד רוב הזמן, והקשר בין השתיים - שהכירו כוותיקות בבסיס עוד לפני החטיפה - התחזק עוד יותר.
לירי, דניאלה, נעמה וקרינה מגיעות לבית החולים לאחר השחרור
(צילום: לע"מ, דובר צה"ל)
אחת החטופות ששוחררו בפעימות הקודמות סיפרה ששומריה בעזה זלזלו בדיווחים על חיסולו של מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף - שרק בימים האחרונים, אחרי חצי שנה, אישר חמאס שהוא אכן חוסל. לדבריה, המחבלים ששמרו עליה אף צחקו אז, בזמן שהיא וחברותיה אמרו להם שאל-ג'זירה משדרת "תעמולה שקרית".
על בסיס שיחותיה עם השובים היא העריכה כי יחיא סינוואר דווקא לא נתפס כמנהיג דגול, ותחושת אבל רבה יותר ניכרה כאשר חוסל איסמעיל הנייה בטהרן. התאריך לא היה תמיד ידוע לחטופות, שהורשו לראות טלוויזיה לפרקים. "בפסח לא ידענו מה התאריך אבל ביום כיפור כן, וצמנו", סיפרה החטופה ששוחררה.
עם חזרתה של אגם התגלו פרטים חדשים גם על השבי שלה יחד עם יתר התצפיתניות. במשך תקופה ארוכה היא שהתה עם לירי אלבג. התצפיתניות הקפידו שלא לאכול חמץ בפסח. אגם גם שמרה שבת במהלך שהותה בשבי, והעידה על האמונה שחיזקה אותה בשבי כבר במסוק שהביא אותה לבית החולים בילינסון, כשכתבה במסר על לוח שניתן לה: "בדרך אמונה בחרתי, ובדרך אמונה שבתי".
