נציב תלונות הציבור על פרקליטים ותובעים, דוד רוזן, כפה על המשטרה להרחיק שוטר שבדה חקירה והעמיד אזרח בסכנת הרשעה, אך המשיך בתפקידו. מקרה חמור זה ואירועים דומים הותרו לפרסום היום (ב'), במסגרת פרסום הדו"ח השנתי של הנציב.
הדו"ח השנתי של הנציב, שהוגש לשר המשפטים גדעון סער וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מעלה שגם לאחר שהתברר כי שוטר בדה חקירה והעמיד אזרח בסכנת הרשעה, הוא המשיך לשמש בתפקידו כשוטר. בתגובה, הנציב קבע שהיה ראוי להרחיקו מתפקידו הרגיש כטוען מעצרים בבית המשפט, ובד בבד להרחיקו מתפקידו כחוקר במשטרה, ולו עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו. בעקבות זאת הודיעה מחלקת המשמעת במשטרה כי השוטר לא ישמש עוד כטוען מעצרים, ולצד הגשת כתב אישום על ידי מח"ש הוא הוצא לחופשה כפויה. השוטר אף זומן לשימוע לשקילת המשך שירותו במשטרה.
הנציב מחה בדו"ח על כך שעל אף המלצתו, המשטרה ממשיכה שלא להרחיק שוטרים שסרחו במעשים נגד אזרחים. כך לדוגמה, בירור של תלונה אחרת העלה כי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) סגרה תלונה נגד חוקר משטרה שתיעד באופן שגוי חקירה של חשוד בעבירות מין, ואף כלל בפרוטוקול החקירה משפטים שלא נמסרו מפיו של החשוד, ובכללם הודאה בשליחת מסרונים לצרכים מיניים. הנציב הדגיש את חשיבות התיעוד המדויק של דברי החשודים, וציין כי במקרה המדובר הדברים קיבלו נופך חמור במיוחד, נוכח העובדה שמדובר בהודאה לכאורה שהוגשה לבית המשפט על ידי המדינה, ושהייתה עלולה לשמש עוגן להרשעת החשוד ולהארכת מעצר.
הדו"ח מתייחס גם למקרה שבמהלכו תובע משטרתי השתמש בכוחו כקצין משטרה על מנת "להשקיט" או "ליישר" עורך דין שהופיע מולו בבית המשפט בדיבור שאינו משתמע לשני פנים, כאשר אמר לו "בוא איתי לתחנה לאחר הדיון" ובמקביל נטל אזיקים בידיו כדי לחדד את הדברים. הנציב קבע כי מדובר בהתנהלות פסולה ואסורה בתכלית, והמליץ על נקיטת צעדים בעניינו. בתגובה, התובע הועמד לדין משמעתי וננקטו צעדים בעניינו.
במקרה אחר שבדק הנציב, אזרח שהתייצב והתלונן בתחנת משטרה על תקיפתו על ידי שוטר, מצא עצמו מובא לחדר חקירות ומואשם בתקיפתו של אותו שוטר - למרות הפנייתו למח"ש, כנדרש על פי חוק. הנציב ציין שישנה דעה רווחת לפיה כמעט בכל אירוע בו מואשם אזרח בתקיפת שוטר, נחבא אירוע מקביל של תקיפת אזרח על ידי אותו שוטר, והוסיף שהעובדה שהשוטרים בתחנת המשטרה פתחו נגד האזרח בחקירה משמשת כלי ניגוח בידי "חורשי הרעה" נגד המשטרה.
במקרה נוסף, במהלך ניהול הליך פלילי ביקשה התביעה המשטרתית להציג לבית המשפט מידע שהינו בבחינת "תרשומת פנימית", במסגרת הצגת ראיות חסויות לבית המשפט. הנציב קבע בהחלטתו, כי הגשת חומר חסוי צריכה להתקיים תוך פתיחת ערוץ תקשורת נוסף וחסוי בין התובע לבית המשפט, וקבע שעל התובע היה להביא הדברים לפני בית המשפט בדיון פתוח, כך שתהיה לסנגור אפשרות להגיב ולומר את דברו בנושא. בתגובה, ראש מדור חקירות במשטרה הודיע על הפנמת הנוהל בנושא.
באחד המקרים, המשטרה ביקשה להאריך מעצרו של אדם שהוכה על ידי שוטרים באופן קשה, וזאת מבלי שהציגה לבית המשפט סרטונים ממצלמות הגוף של השוטרים, ותוך התנגדותה להצגת סרטון שהיה בידי ההגנה ושתיעד את האירוע. הנציב קבע כי המשטרה נמנעה מלהציג תמונה עובדתית אובייקטיבית הנובעת מכליה ומאנשיה, וכי מדובר בהתנהלות שעלולה להטעות ולעוות דין, עד הובלת אדם למעצר שווא. חטיבת החקירות הודיעה על קבלת ההמלצה ועל הצעדים שננקטו ליישומה.
"מצב תמוה שלא ניתן להשלים עמו"
תלונה חמורה במיוחד הנסקרת בדו"ח נוגעת לשוטרים ביחידת העילית 433 וביניהם תובעים משטרתיים. במוקד התלונה קצין משטרה שעל פי הטענה הורה לשוטר לרשום פרט כוזב בדו"ח פעולה בנוכחות המתלונן ושוטרים נוספים שהיו במקום, וכתוצאה מכך, נאלצה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב אישום ונאשמים שוחררו ממעצרם כאנשים חפים מפשע. גם לאחר המקרה, קצין המשטרה המשיך וממשיך לשרת ביחידה עילית בארגון מזה למעלה מארבע שנים, מבלי שננקטו כלפיו צעדים כלשהם - וזאת על פי הנטען בתלונה בשל טיוח וכיסוי של מפקדים בכירים במשטרה. לא רק זאת, מאז הקצין נתפס לכאורה שוב במעשיו, כאשר על פי הנטען כתב פרט כוזב בתחקיר של אירוע אחר. עוד נטען בתלונה, כי גורמים בלהב התנכלו למתלונן מאז שחשף את שם הקצין, ומנעו ממנו קידום במשטרה. משהובאה הפרשה לידיעת מח"ש, החליטה זו, לאחר חקירה ראשונית, שלא להמשיך ולחקור בפרשה, אלא להעביר הטיפול בה למחלקת משמעת במשטרה.
הנציב כתב על האירוע הזה כי "אין מנוס מלומר כי מדובר במצב תמוה, שבוודאי לא ניתן להשלים עמו. פרשה שהוגדרה על ידי גורמי התביעה בלהב כחריגה ודרמטית, ואשר הוחלט באופן ברור להביאה לידיעת מח"ש לצורך חקירתה, ולצורך כך אף נשלחו מספר תזכורות בתוך משטרת ישראל, עד שנחה הדעת שהחומר אכן הועבר למח"ש – נמוגה בקול ענות חלושה למשך מספר שנים, נטולות טיפול פלילי, וכל זאת, כביכול, בשל קצר בהעברת דואר, אשר ניתן היה למנעו באמצעות פעולת בירור פשוטה, ולוודא שהחומר שנשלח למח"ש – הגיע ליעדו". הנציב הוסיף כי מח"ש הותירה במהלך החקירה טענות וסימני שאלה רבים במקומם מבלי לחתור לתשובה, והמליץ ליועץ המשפטי לממשלה לשקול להורות על מיצוי חקירת מח"ש בנושא.
במסגרת אירוע נוסף שנסקר בדו"ח, טוען משטרתי ביקש להאריך מעצרו של חשוד בחמישה ימים, מבלי שידע להצביע על הגורמים הקושרים את החשוד לחשדות נגדו, ומבלי שהדו"ח הסודי שהגיש לבית המשפט ושעל בסיסו התבקש המעצר היה ברור לו. לאחר בדיקה, הנציב קבע כי מדובר בהתנהלות שאינה מתקבלת על הדעת.
בנוסף, הדו"ח עוסק גם באירוע שכבר נחשף בתקשורת, במסגרתו יחידת התביעות במשרד התחבורה מנהלת הליך פלילי נגד נהג מונית מזה מספר שנים, בגין חיוב יתר בסך 3.8 שקלים. הנציב ציין כי העמדת אזרח נורמטיבי לדין פלילי בנסיבות אלה אינה מתיישבת עם תכלית המשפט הפלילי או עם השכל הישר וכי מדובר בבזבוז של משאבי ציבור. רוזן המליץ לתקן את החקיקה הקיימת באופן שיאפשר אכיפה אפקטיבית ומהירה, באמצעות הטלת קנסות על נהגי מוניות, במקום הגשת כתבי אישום פליליים נגדם לבית המשפט. הלשכה המשפטית במשרד התחבורה הודיעה שהמלצת הנציב התקבלה ובעבירות אשר אופן בירורן פשוט ויעיל, יבוצע הליך של הטלת קנס מנהלי במקום צעדים פליליים.
הודעה על סגירת תיק - בתוך שבועיים מרגע ההחלטה
הנציב אף העלה דרישה לעדכן חשודים בדבר סגירת התיק בעניינם בסמוך לקבלת ההחלטה, בתוך שבועיים - ועל ידי הגוף שיקבל את ההחלטה. לדבריו, כל התנהלות אחרת מנוגדת להנחיות פרקליט מדינה, שתוקנו בעקבות המלצות הנציב בעבר. בתגובה הודיע ראש חטיבת התביעות במשטרה כי הגורמים הרלוונטיים במשטרה הונחו לעמוד בחובתם לשליחת מכתבי היידוע לחשודים בדבר סגירת התיק בעניינם, בפרק הזמן שצוין. כמו כן, הנציב קבע כי לעילת סגירת תיק נגד חשוד עלולות להיות השלכות דרמטיות ולהשפיע על שמו הטוב, פרנסתו, והמשך חייו כאזרח. על כן הוא המליץ על הצעדים הראויים להינקט על מנת להביא לגבש לוחות זמנים לטיפול בבקשות ובעררים מטעם חשודים בנושא. פרקליטות המדינה הודיעה על נקיטת צעדים ליישום ההמלצה.
מבדיקת הנציב אף עולה כי על פי מדיניות הפרקליטות, התביעה לרוב אינה מבקשת לקבל לידיה את תיקי העבודה של מעבדות פורנזיות, וכי הדבר מאפשר בין השאר שתיקים אלה לא יועברו לסנגוריה, למרות שהם יכולים לכלול חומרי חקירה רלוונטיים להגנת הנאשם. הנציב קבע בהחלטתו כי מדיניות זו לוקה בחסר, וכי הימנעות התביעה מקבלת תיק העבודה עלולה להוביל לניהול משפט, מבלי שהפרקליט המטפל נחשף לכלל הראיות בתיק ומבלי שחומר חקירה רלוונטי הועבר לעיון ההגנה. הנציב המליץ על נוהלי העברת תיק העבודה לתביעה, שתקבע מהם החומרים מתוך התיק שיש להעביר להגנה.
אחד הסעיפים בדו"ח הוקדש לתלונה שעסקה בבירור נסיבות סגירת תיק החקירה כנגד היועץ המשפטי לממשלה בפרשת הרפז על ידי הפרקליטות ולאחר זמן ממושך. בסוגיה זו קבע הנציב כי הותרת תיק המשטרה פתוח היא בבחינת התנהלות בלתי ראויה של הפרקליטות. עוד בדו"ח, המבקר בדק תלונה שהוגשה נגד סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לפעול כמ"מ פרקליט המדינה, ושבה נטען כי כראש התביעה בישראל הוא נושא הלכה למעשה בסמכויותיו של פרקליט המדינה. הנציב ציין בהחלטתו כי קושי עקרוני זה עשוי לבוא לידי ביטוי במספר היבטים, ובכלל זה כאשר על פרקליט המדינה להידרש לחומר חקירה בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה ולהיפך. בתגובה, הנציב המליץ להביא מצב קשה זה לידי פתרון שיורה כי משנה לפרקליט המדינה שיקבע מראש, ישמש כממלא מקום פרקליט המדינה.
במהלך שנת 2020 הוגשו לנציבות 898 פניות - עלייה של 26 אחוזים ממספר התלונות שהוגשו במהלך שנת הפעילות הקודמת. 136 תלונות, כ-25 אחוזים מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה - נמצאו מוצדקות, ו-62 מהן לוו בהמלצות אופרטיביות. בשנה שלפני כן, 2019, נמצאו מוצדקות 96 תלונות, שהיוו כ-23 מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה באותה שנה. מבין 136 התלונות שנמצאו מוצדקות השנה, 93 תלונות (כ-68 אחוזים) התייחסו לפרקליטות ו-23 תלונות (כ-17 אחוזים) התייחסו למשטרה, ובכלל זה התביעה המשטרתית ויחידת ההסדר המותנה. שש תלונות (כארבעה אחוזים) התייחסו ליועץ המשפטי לממשלה.
שר המשפטים, גדעון סער, מסר בתגובה לדו"ח: "כגודל הכוח והסמכות המופקדים בידי עובדת או עובד ציבור, כן גודל אחריותם וחובתם לעמוד לביקורת מול הציבור, שאותו הם משרתים, ולתת בפניו דין וחשבון, בשקיפות ובניקיון כפיים". היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מסר: "עבודת מערך הביקורת על מיצגי המדינה בערכאות משמעותית מאוד לתפקוד התביעה הכללית ומערך מייצגי המדינה בערכאות, ולביצור שלטון החוק במדינת ישראל. מערך התביעה הכללית וייצוג המדינה בערכאות הם חלק מהמערכת השלטונית הנותנת שרות ייחודי וחשוב לאזרחי מדינת ישראל, ומתוך כך קיימת חשיבות רבה לשיפור עבודתנו, לאיתור ליקויים ותיקונם".
