ראש הממשלה בנימין נתניהו איבד אתמול (שני) שליטה על הקואליציה שלו, כשספג הפסד בהצבעה על אישור הצו שפוטר ממע"מ חבילות מחו"ל עד שווי של 150 דולר. ההכרזה על חופש הצבעה נועדה רק למזער את הנזק התדמיתי ולייצר מצג כאילו לא מדובר בכשל במשמעת הקואליציונית, זאת לאחר שעות ארוכות שבהן נתניהו ואנשיו ניסו לשכנע את המתנגדים לתמוך במהלך.
גם אם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יממש את הצהרתו ויאשר את הצו מחדש, המשמעות של ההצבעה כבר ברורה: לא רק הצו נפל, אלא גם נחשף עומק הסדקים בתוך הקואליציה - ובעיקר בתוך הליכוד.
מבוכה לנתניהו: צו המע"מ נופל במליאה
(ערוץ כנסת)

ספק אם מרד בהיקף כזה בליכוד היה מצליח בשלב מוקדם יותר של הקדנציה. כעת, כשהקואליציה נמצאת בדמדומיה והפריימריז במפלגה צפויים תוך חודשיים עד ארבעה חודשים - תלוי במועד הבחירות - משמעת קואליציונית נמצאת בתחתית סדר העדיפויות של לא מעט חברי כנסת. בוודאי כשמדובר במהלך שמקדם סמוטריץ'.
הנימוק הרשמי של מובילי המרד בליכוד התמקד בפגיעה בעסקים הקטנים ובדאגה להם, אך מאחורי הקלעים היה שילוב מורכב יותר של לפחות ארבעה מניעים משמעותיים: יחסים אישיים, יריבויות פוליטיות, שיקולי פריימריז וגם תחושת חופש של מי שמרגישים שכבר אין להם הרבה מה להפסיד.
את קבוצת המורדים בליכוד הוביל בין היתר ח"כ דוד ביטן, שמנהל יריבות פוליטית עם נתניהו לאורך כל הקדנציה. המתיחות בין השניים החלה כבר בפריימריז הקודמים, והחריפה לאחרונה סביב המאבק על כינוס ועידת הליכוד. ביטן הצליח בבחירות האחרונה לוועידה להכניס למרכז הליכוד הרבה חברים חדשים מטעמו. בשל כך, נתניהו בין היתר מנסה לעכב את פרסום התוצאות ואת כינוס מרכז המפלגה החדש עד לאחר הבחירות.
על הרקע הזה מצליח ביטן פעם אחר פעם לרתום חברי כנסת למהלכים שמאתגרים את הצעות הקואליציה. אותה קבוצה ניצבת גם בחזית ההתנגדות לרפורמת החלב שמוביל סמוטריץ'. ביטן נהנה להכאיב לסמוטריץ', אך המניע המרכזי שלו הוא העברת מסר לנתניהו שהוא לא בשלטון יחיד בליכוד.
1 צפייה בגלריה
רה"מ בנימין נתניהו ושלמה קרעי במליאה - דיון 40 חתימות
רה"מ בנימין נתניהו ושלמה קרעי במליאה - דיון 40 חתימות
דמדומי הקדנציה. נתניהו
(צילום: אלכס קולומויסקי )
מי שעוד הוביל את ההתנגדות לצו הוא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי - גם הוא מהליכוד. מילביצקי מחזיק בתפיסה כלכלית שונה מזו של סמוטריץ' ומתעמת איתו כמעט בכל שינוי משמעותי שחשוב לו. ניתן להניח כי גם היריבות האישית - העובדה שסמוטריץ' דרש להדיח את מילביצקי מתפקידו במסגרת מאבק קודם - דחפה את השני לנקום בהצבעה במליאה. גם שר הכלכלה ניר ברקת, שלו מערכת יחסים עכורה עם סמוטריץ', נמנה עם המתנגדים בהצבעה.
מעבר ליריבויות אישיות ופוליטיות, מה ששיחק תפקיד מרכזי אמש הוא העתיד הפוליטי של חברי הכנסת. מי שרוצה להיבחר מחדש, לוקח כבר כעת בחשבון את שיקולי הפריימריז - באופן מלא. הדילים עם קבלני הקולות החזקים בליכוד כבר נרקמים מאחורי הקלעים, כך שאם חבר כנסת רוצה דיל עם המתנגדים לרפורמת החלב הוא יידרש ליישר קו גם במליאה.
מן העבר השני ניצבים חברי כנסת שמעריכים כי סיכוייהם להיבחר מחדש נמוכים. עבורם, דמדומי הקדנציה הם גם חלון הזדמנויות לפעול לפי צו מצפונם או אינטרסים עצמאיים, כשהם משוחררים מלחצי נתניהו והליכוד. מגמה זו עשויה לבוא לידי ביטוי ביתר שאת גם בהצבעות הרגישות שעוד צפויות, בראשן סוגיית חוק הפטור מגיוס.
נתניהו נאבק אתמול במשך שעות כדי למנוע מצב של סדק גלוי במשמעת הקואליציונית ובשליטתו בליכוד. הוא מבין היטב כי אווירה כזו עלולה להתגלגל במהירות לכדור שלג פוליטי, שסופו פירוק הקואליציה. תרחיש כזה, לפחות לעת עתה, הוא עדיין מנסה למנוע.