מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין חמישי לשישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מספר 29 והוראת שעה), שלפיה שירות החובה לגברים לא יקוצר ויישאר 32 חודשים. בהצעה תמכו 43 חברי כנסת, 12 התנגדו ואחד נמנע. חלק מחברי הכנסת בש"ס ובדגל התורה הצביעו בעד החוק.
משמעות החוק היא שהקיצור המתוכנן של שירות החובה מ-32 ל-30 חודשים לא ייכנס לתוקף בינואר 2027. החיילים שהתגייסו החל מיולי 2024 היו אמורים לשרת 30 חודשים בלבד, והמחזור הראשון מתוכם היה צפוי להשתחרר בינואר הקרוב. בעקבות אישור החוק, שירותם יתארך בחודשיים והם ישתחררו לאחר 32 חודשים.
לפי הוראת השעה שאושרה, דחיית הקיצור תחול על מחזורי הגיוס עד יוני 2029. לאחר מכן אמור משך השירות לשוב ל-30 חודשים, אלא אם הכנסת תשנה שוב את החוק. השינוי נוגע לשירות החובה של גברים, וכן לנשים שהתנדבו לתפקידים שבהם משך השירות שלהן זהה לזה של הגברים.
בצה"ל הבהירו לאורך הדיונים כי גם השארת השירות על 32 חודשים אינה נותנת מענה מלא למצוקת כוח האדם, וכי הצבא זקוק להארכת השירות ל-36 חודשים. ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם, תא"ל שי טייב, הזהיר באחד הדיונים: "מערך הסדיר מגיע לקצה היכולת שלו, וגם מערך המילואים עלול להגיע לכך, ואף להגיע לקריסה".
במערכת הביטחון התריעו כי מעבר לשירות של 30 חודשים היה יוצר בתוך זמן קצר מחסור של אלפי חיילים, ובהם לוחמים, ומחייב להגדיל עוד יותר את היקף גיוס המילואים. מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר בדיונים כי יש להפריד בין המחלוקת הפוליטית סביב גיוס החרדים לבין הצורך המיידי בכוח אדם בצה"ל, וטען כי אי-אישור החוק יפגע באופן מיידי בצבא.
גם חברי כנסת חרדים תמכו
(צילום: אלכס קולומויסקי )
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי השארת השירות על 32 חודשים נדרשת באופן מיידי כדי לאפשר לצה"ל לעמוד ביעדיו ולתת מענה לצורכי הביטחון. עם זאת, בצבא ממשיכים לדרוש שירות של שלוש שנים, בשל ריבוי המשימות והעומס החריג שמוטל מאז המלחמה על מערכי הסדיר והמילואים.
לצד הארכת השירות סוכם על מתווה פיצוי לחיילי "דור המעבר" - מי שהתגייסו כשהחוק קבע כי ישרתו 30 חודשים, אך יידרשו כעת להישאר חודשיים נוספים. לפי המתווה, דמי הקיום שלהם בחודשים ה-31 וה-32 יוגדלו עד כדי הכפלתם, באופן דיפרנציאלי: לוחמים יקבלו את התגמול הגבוה ביותר, ואחריהם תומכי לחימה וחיילים בתפקידים אחרים. לכך יתווספו גם מענק השחרור והפיקדון עבור שני חודשי השירות הנוספים.
ההחלטה להסתפק ב-32 חודשים התקבלה לאחר שהכוונה המקורית להאריך את השירות ל-36 חודשים עוררה ביקורת ציבורית ופוליטית חריפה, בין היתר על רקע קידום החקיקה להקפאת ההליכים נגד תלמידי ישיבות שאינם מתגייסים. בעקבות הביקורת בוטל הנוסח שקבע שירות של שלוש שנים, והקואליציה קידמה במקומו את הוראת השעה שמונעת את הקיצור ל-30 חודשים.
משך שירות החובה השתנה כמה פעמים בשנים האחרונות. ביולי 2020 נכנס לתוקף קיצור השירות מ-32 ל-30 חודשים, אך שנה לאחר מכן הוחלט להחזירו ל-32 חודשים ולדחות את הקיצור. הקיצור חל לבסוף על מי שהתגייסו מיולי 2024, אולם החוק שאושר הלילה מבטל אותו למעשה עבור החיילים שנמצאים כעת בשירות ועבור מחזורי הגיוס הקרובים.
