משפחתה של לירי אלבג, החטופה כבר 171 יום ברצועת עזה, חשפה בריאיון ל"דיילי מייל" הבריטי תמונה של חדר ברצועת עזה, שבו הוחזקה לירי. לדברי המשפחה, צה"ל זיהה את המיקום שבו הוחזקה לירי עם חטופות נוספות בימים הראשונים בעזה - באמצעות DNA משאריות הדם שנותרו בחדר.
"כשראיתי את זה שמחתי - כי היא הייתה בחדר ילדים", אמרה אמה שירה ל"דיילי מייל". "היו בגדי ילדים בארון, וזה נתן לי הקלה שהיא לא במקום מפחיד. אבל אחר כך הבנתי שהיא עם משפחה - הם חטפו אותה, לא חמאס. זה שווה ערך לזה שאחזיק ילדים סגורים בבית שלי".
חטופים ששוחררו, לפי ה"דיילי מייל", סיפרו איך לירי נאלצה לנקות את השירותים של המשפחה, לבשל לה - בזמן שלה לא הרשו לאכול. היא התקלחה לראשונה אחרי 37 ימים.
שירה, אמה של לירי, ציינה כי בהמשך הועברה למנהרה. "40 מטר מתחת לאדמה, בלי אוויר, אור שמש, הרבה לחות, בלי שירותים או מים. היא שתתה מים מלוחים מהים ולא אכלה יותר מדי. זה היה לפני 112 יום. מאז, לא שמענו דבר".
על רקע חג הפורים, משפחתה של לירי שיתפה בריאיון תמונות של לירי מהחגיגות לאורך השנים, מחופשת. "קשה להסתכל על זה, זה מרגיש כמו חיים אחרים", אמרה לעיתון הבריטי האחות שי (22) כשדפדפה באלבום התמונות. "זה לא חג שמח. אנחנו לא הולכים לשתות וגם לא לחגוג, כי היא יושבת שם במנהרות בעזה. מאוד קשה לנו". רוני (25) הוסיפה: "כשאני מסתכלת בתמונות, היא כל כך צעירה וכה שמחה. קשה מאוד לחשוב על זה - קשה מאוד לחשוב עליה".
"לפני אלפי שנים אדם רשע בשם המן רצה להרוג את כל העם היהודי בעולם", אמר שי. "זה אותו הדבר היום. חמאס רצה להרוג את כולנו ב-7 באוקטובר". רוני סיפרה על הגעגועים העזים לאחותה. "אנחנו החברות הכי טובות, עושות הכול ביחד. עכשיו בכל פעם שאני עושה משהו אני רוצה להגיד ולספר על זה - אבל היא לא שם". אמה של לירי סיכמה: "יש לי חלום שלירי חוזרת הביתה. כשהיא תחזור הביתה היא תגיד, 'אמא, זה לא היה כל כך נורא, התייחסו אליי יפה'. אני מקווה שהחלום הזה יתגשם".
לירי נחטפה מנחל עוז עם קרינה ארייב, דניאלה גלבוע ואגם ברגר. אות החיים הראשון אחרי החטיפה הגיע כשחמאס פרסם סרטון קצר של החטופות בעזה, בסרטון אחר הן נראו מועלות למשאיות באיומי נשק. אחר כך הגיעו העדויות על מעשי אונס מזעזעים ביום הטבח, והעדויות על הנעשה בשבי.
"בשבת ההיא, אמא דיברה עם לירי בשש וחצי בבוקר, והיא סיפרה לה שהן הוקפצו מהמיטה כשהן שמעו בומים. שלושה ימים לפני זה היא סיימה קורס תצפיתניות, וכבר היא הייתה בנחל עוז, בהתחלה של חפיפה. היא צילמה לנו את עצמה במיגונית, אבל היא נראתה רגועה, רגילה. היינו אמורים לנסוע לבקר אותה, ואמרנו לה שאנחנו מבינים שהפגישה היום מבוטלת. בכלל לא הבנו את גודל האירוע, עוד לא היה אז כלום בטלוויזיה אפילו", סיפרה משפחתה של לירי באוקטובר.
"רק אחרי 45 דקות היא התקשרה שוב, כבר שמענו יריות, והיא אמרה שיש חשש לחדירת מחבלים. אמא הציעה שאולי הן ילכו לממ"ד, כי המיגונית פתוחה, והיא אמרה שהיא אפילו לא יודעת איפה זה. אחרי 10 דקות בערך היא שלחה הודעה בקבוצה המשפחתית: 'ירו עלינו, לא נפגעתי'. ניסינו להשיג אותה שוב ולא הצלחנו. בשבת בלילה חברים שלנו ראו סרטון שבו רואים את לירי יושבת בהאמר צבאי, מבוהלת מאוד, עם עוד שלוש בנות - כשהן מובלות בעזה. הציגו אותן כמו שלל. כמה ימים אחרי זה ראינו עוד סרטון שבו רואים איך מעלים אותן לג'יפ".
בתוך כך, מלכי שם טוב, אביו של החטוף עומר שם טוב, אמר ל-ynet: "השגרה חזקה יותר מהכול. זה שיש שמחות, מקווה שהן מאופקות יותר. אלו החיים. אני לא חושב שיש ירידה באהדה הציבורית כלפינו. יכול להיות שיש יותר לפעמים או פחות, אבל כן יש אהדה כלפי החטופים והמשפחות. זה חלק מהקמפיינים והפרסומים שעושים כדי למשוך יותר ויותר ציבור אלינו".
הוא הוסיף: "תזכרו שיש 134 משפחות. יש משפחות עם דעות פוליטיות כאלה ואחרות. יש דבר שמאחד בין כולן, וזה להחזיר את החטופים הביתה. אם יש כאלה שמבעירים את איילון - בסדר, אם יש כאלה שרוצים רק לחבק, זה בסדר. זה מה שמניע אותנו. זה הכוח העצום שאנחנו כמשפחות עושים. מנסים כל הזמן לחבר את הציבור ודעת הקהל אלינו".
שחר מור, אחיינו של אברהם מונדר, סיכם: "היום ה-171. כל דיל שיכולתם להגיע - יכולתם להגיע מזמן. אמרתם שהתמרון הצבאי עוזר. למה הוא עזר? הוא עזר? באמת? התמרון הצבאי היה הכרחי? אין ספק שההתנהלות של מדינת ישראל מתחת לכל ביקורת. לא מספרים כלום, לא מדווחים, לא משאירים אותנו בלופ - הם ממסמסים כל דבר. עם כל הכבוד לדיבורי העסקה ששומעים כבר שבוע - החטופים לא כאן. הממשלה מקבלת ציון אפס". לדבריו, "יש שחיקה. יש מכונת רעל שנלחמת במשפחות ומנסה לפורר אותן מבפנים ומצליחה. משרד ראש הממשלה מצליח לפורר את המטה מבפנים".