שר הביטחון יואב גלנט יצא היום (רביעי) במתקפה חריפה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבה טען כי מאז אוקטובר הוא ניסה להעלות שוב ושוב את התוכנית של מערכת הביטחון ל"יום שאחרי" המלחמה - ללא הצלחה. נתניהו, מצידו, ככל הנראה הבין מבעוד מועד מה עתיד גלנט לומר, ועוד לפני שדיבר פרסם סרטון שבו הבהיר כי אין כל טעם לקיים דיון כל עוד חמאס אינו מוכרע. זמן קצר לאחר מכן התקיים דיון טעון במיוחד בקבינט המלחמה, שעסק ב"יום שאחרי" - והסתיים תוך זמן קצר.

2 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו, יואב גלנט
בנימין נתניהו, יואב גלנט
בנימין נתניהו, יואב גלנט
(צילום: מרים אלסטר, עידו ארז, AFP)
בישראל, כמו שאומר גלנט, היו מעט מאוד דיונים על היום שאחרי. "מאז אוקטובר אני מעלה את הדברים בקבינט ללא תשובה", קבע שר הביטחון. "סופה של המערכת הצבאית במעשה המדיני. היום שאחרי חמאס יושג רק על-ידי שליטה של גורמים פלסטינים בליווי בינלאומי, שיהוו חלופה שלטונית לחמאס. זה אינטרס לאומי ישראלי. אי החלטה משמעותה החלטה בפועל".
נתניהו ואנשיו התחמקו מהעניין הזה בנימוק שלפיו כל עוד חמאס לא מוכרע, אף גורם אחר לא יסכים להיכנס לרצועת עזה - שכן ארגון הטרור יפעל נגדו מיד ויתקוף אותו. במועצה לביטחון לאומי נעשתה עבודת מטה בנושא ונבחנו כמה תוכניות, שאחת מהן נתניהו גם הציג בקבינט וכינה אותה "מצע לדיון". עם זאת, אותו דיון לא התקיים מעולם, חרף הפצרות השרים.
2 צפייה בגלריה
אנתוני בלינקן
אנתוני בלינקן
בחר צד. בלינקן
(צילום: David Azagury, U.S. Embassy Jerusalem)
בארצות הברית מאשימים את נתניהו בכך שסירובו לדון ב"יום שאחרי" חמאס דוחה את סיום המלחמה, כשבפועל נראה שארגון הטרור העזתי עבר ללוחמת גרילה - שעשויה למשוך את הקרבות גם שנים קדימה. לטענת האמריקנים, הסיבה לסירוב של נתניהו אינה שאין גורם אחר שיכול להחליף את חמאס - אלא שקבלת החלטה שלפיה המלחמה תסתיים כשישראל לא תשלוט אזרחית ברצועת עזה, ולא תקים בה התנחלויות, תוביל לפירוק הקואליציה עם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. לכן גם הזהיר גלנט מ"מגמה מסוכנת" שבסיומה ישראל תשלוט בעזה צבאית ואזרחית, וקרא לנתניהו להצהיר באופן רשמי שפני הממשלה אינם לשם. ראש הממשלה, בהצהרה שפרסם מיד אחרי נאום גלנט, נמנע מלעשות זאת - על אף שבעבר, בימים שבהם ישראל נהנתה מתמיכה בינלאומית, דווקא אמר באופן מפורש שישראל לא מתכוונת להשתלט על הרצועה מחדש. עם זאת, בריאיון לרשת CNBC שהתקיים מוקדם יותר הוא דיבר על "ממשל אזרחי" לצד שליטה צבאית ישראלית.
מזכיר המדינה אנתוני בלינקן נדרש לנושא הערב, בהצהרה משותפת עם שר החוץ האוקראיני בקייב, ואמר כי "חמאס לא יכול לשלוט ברצועת עזה, וגם לא ישראל, ואי אפשר שייווצר שם חלל שיתמלא בכאוס ואנרכיה. לכן צריכה להיות תוכנית ברורה וקונקרטית, ואנחנו מצפים שישראל תעלה את הרעיונות שלה".
לדברי בלינקן, התוכנית ליום שאחרי המלחמה צריכה להיות ב"מונחים של ממשל, במונחים של ביטחון, במונחים של שיקום הרצועה עבור תושביה". הוא אמר כי "עשינו הרבה עבודה בנושא עם שותפים בעולם הערבי ומחוצה לו - אבל הכרחי שגם ישראלי תעשה את העבודה הזו ותתמקד במה שהעתיד יכול וחייב להיות. כי שוב, היא לא יכולה לקחת אחריות על הרצועה, וגם אומרת את זה".
ב"וול סטריט ג'ורנל" פורסמה היום כתבה נרחבת על לוחמת הגרילה של חמאס, שמעוררת לפי העיתון חשש מפני "מלחמה בלתי נגמרת" ברצועה. מתווך ערבי התייחס בכתבה ליחיא סינוואר, ואמר כי "הוא תמיד רצה להראות שחמאס עדיין בשליטה ולא זנח את הקרב, ושהוא יכול להמשיך ככה חודשים - אם לא שנים".

בפורומים אחרים, שאינם הקבינט, דווקא התקיימו דיונים על "היום שאחרי" - בעיקר עם האמריקנים, וגם בתוך מערכת הביטחון. אבל, הדיונים הללו לא היו באמת רציניים - וללא הדרג המדיני אין להם על מה להישען.
נתניהו למעשה חשף היום שכבר לפני יותר משלושה חודשים אישר לגורמי הביטחון לאפשר לעזתים מקומיים, שאינם מזוהים עם חמאס, להשתלב בניהול האזרחי של חלוקת המזון בעזה. "הניסיון הזה לא צלח, כיוון שהחמאס איים עליהם ואף פגע בכמה מהם כדי להרתיע אחרים", הסביר נתניהו.
בישראל הציעו למשל לגורמים ברשות הפלסטינית לקבל אחריות על מעבר רפיח כדי לאפשר את פתיחתו, אך ללא הצלחה. "עד שלא יהיה ברור שהחמאס לא שולט צבאית בעזה, שום גורם לא יהיה מוכן לקבל על עצמו את הניהול האזרחי על עזה מחשש לשלומו", טען נתניהו. "לכן הדיבורים בעניין 'היום שאחרי', כשחמאס נשאר על כנו, יישארו רק דיבורים - ריקים מתוכן".
נתניהו אמר כי "בניגוד לנטען, מזה חודשים אנחנו עוסקים בניסיונות שונים להביא פתרון לבעיה המורכבת הזו. חלק מהניסיונות סמויים מן העין וטוב שכך. זה חלק ממטרות המלחמה שהגדרנו, אנחנו נחושים להשיג גם אותו".
לפחות לפי גלנט, כאמור, הניסיונות האלה אינם מספיקים - ולכן הוא גם בחר לצאת בפומבי נגד ראש הממשלה, לראשונה זה חודשים ארוכים. כצפוי, מיד לאחר מכן תקפו אותו שרי עוצמה יהודית והציונות הדתית, וגם כמה משרי הליכוד, שמחו על הכוונה להעביר את הרצועה לידיים פלסטיניות; חלקם אף קראו לפטרו.