בשיא הדרמה באוויר ביום רביעי האחרון, אחרי שהכה שוב ושוב את הקברניט ההודי סמית מאצ'צ'אר שהצליח בכוחותיו האחרונים להסיט את הלחצן שמאפשר את פתיחת דלת הקוקפיט, הטייס-מחבל העומאני המאם אל-המאמי הבין שתוכניתו לרסק את מטוס פליי-דובאי לא תצליח. ואז הוא החליט לרסק את המטוס באמצע המדבר, בסעודיה. לפי תחקיר חדש שערך העיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה", הטייס-מחבל ניתק את הטייס האוטומטי, לקח את השליטה - ודחף את ההגאים קדימה בכל הכוח. כך איבד המטוס 16 אלף רגל בפחות מדקה.
אבל לפי התחקיר שפורסם היום (ראשון), היבט נוסף שלא פורסם עד כה הוא האפשרות שהטייס-מחבל אף כיבה את הזרמת הדלק למנועים - ובכך כיבה אותם הלכה למעשה. למסקנה הזו הגיעו שני קברניטים ששוחחו עם "קוריירה דלה סרה". הם ציינו כי באחד הסרטונים שבהם מתועד הניסיון לעצור את הטייס-מחבל, דולקים לפתע אורות חירום בתא הנוסעים - דבר שנועד לסייע לנוסעים להתפנות מהמטוס במקרה חירום, או כשהמטוס עומד על הקרקע. בגובה רב הם לא אמורים להידלק.
לפי הקברניטים שצוטטו בעיתון, אורות החירום מופעלים כשמטוס הבואינג 737 מאבד את מקור ההזנה הראשי שלו ועובר לסוללה. כדי שזה יקרה, יש לכבות את הגנרטורים - או את המנועים. החקירה תידרש לבדוק בין השאר אם טייס המשנה המחבל הזיז את המתגים שמזרימים דלק למנועים ממצב "Run" למצב "Cutoff".
בתוך כך, ב-CBS דווח כי מהחקירה הראשונית של ישראל עולה כי טייס המשנה פעל ככל הנראה לבדו. כך לפי מקורות המעורים בנושא, שציינו כי החקירה עדיין בעיצומה וכל הדרכים עדיין נבדקות.
התחקיר של ה"קוריירה" מבוסס על עדויות הנוסעים, דיווחים שנמסרו לרשויות הביטחון על ידי צוות האוויר בטיסה, סיפורים של אנשים בעלי ידע על ההתרחשויות, עובדי נמל התעופה, פקחי הטיסה ונתונים מתוך פלטפורמות שונות. את הסרטונים שצולמו ניתחו קברניטי בואינג 737 ששוחחו עם העיתון.
פרט נוסף שנחשף בדיווח של העיתון הוא שאת הקוד שמתריע על מה שהתרחש במטוס רגעים לפני כן, שידר אחד מהטייסים שהוזעקו אל תוך הקוקפיט. הקוד 7700 מציין חירום כללי במטוסים מסחריים, מבלי לציין את אופי הבעיה. הבקרה האווירית לא הבינה מה קורה שם, ורק כעבור 7 דקות - קוד החירום השתנה והפך ל-7500, חשד לחטיפה. בנקודה הזו התקרב המטוס למרחב האווירי של ירדן, ופקחי הטיסה ביקשו שיפנה לאחור. שבע דקות לאחר מכן הורתה הבקרה האווירית למטוס להמשיך לטאבוק, לנחיתת חירום. זה לוח הזמנים המלא, כפי שמתואר בתחקיר:
שגרה: מהתדריך על הקרקע לארוחת הבוקר
בתחקיר של העיתון האיטלקי מתואר לוח הזמנים המלא של הדרמה - החל מהשעות שלפניה ועד לנחיתת החירום סעודיה. לפי ה"קוריירה", בסביבות השעה 5:00 לפנות בוקר התרכזו כבר רוב הנוסעים בשער C15 של טרמינל 3 השדה התעופה בדובאי, לקראת העלייה לטיסת פליי דובאי לתל אביב. עוד צוין כי הטיסה הייתה מלאה - 174 נוסעים ב-174 מושבים, וכי בעקבות כך צוות הקרקע הודיע כי בתאי המטען שמעל המושבים לא יהיה מקום לכל כבודת היד, וחלק מהנוסעים יאלצו לשלוח את המזוודות לבטן המטוס.
תיעוד הנוסעים - ורגעי האימה במטוס
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
באותם רגעים, כך מתואר, במרחק מאות מטרים ספורים, הטייס ההודי סמית מאצ'צ'אר מגיע בזמן ועובר את בדיקות הביטחון. המאם אל-המאמי מגיע כמה דקות לאחר מכן. בסביבות השעה 5:30 בבוקר הם מקיימים את התדריך לפני הטיסה באחד החדרים המיועדים לצוות האוויר של פליי דובאי.
לפי התחקיר, אל-המאמי מתואר כמי ש"מזגזג בין רגעי הומור לרגעים של שתיקה. האווירה מקצועית, שגרתית. אף אחד לא מבחין בשום דבר חריג, למעט כמה פיהוקים יתר על המידה בשל ההשכמה המוקדמת". בשעה 6:00, הצוות מגיע למטוס הבואינג 737 מקס שהוקצה לטיסה FZ1073. מאצ'צ'אר יושב במושב הקברניט משמאל, ואל-המאמי מימינו. מתחילה פרוצדורת ההכנה לטיסה, כולל בדיקת ציוד הבטיחות, ובו גם הגרזן המיועד לניפוץ החלונות במקרה חירום - ובסופו של דבר שימש לניסיון הפיגוע של טייס המשנה.
לקראת השעה 6:40 כל הנוסעים ישובים במקומותיהם וחגורים. ביניהם, כאמור, במקרה לחלוטין, נמצאים גם שני טייסים הנוסעים כ"צוות שלא בתפקיד", שאמורים שבהמשך להחזיר את אותו מטוס מתל אביב לדובאי. בשעה 6:50 מטוס הבואינג 737 נדחף מאזור החנייה, ומתחיל לנוע לעבר מסלול ההמראה. בשעה 7:04 המטוס מתיישר בראש מסלול 30 ימין. מגדל הפיקוח אישר את ההמראה, וכך היה כעבור דקה.
בשעה 7:27, ללא אירועים חריגים וכשהוא מעל המפרץ הפרסי, המטוס מתיישר בגובה של 32 אלף רגל, שהם 9,754 מטרים, ושלב ההמראה הסתיים רשמית. בעיתון הדגישו: שום דבר שונה ממאות טיסות אחרות שחוצות באותו רגע את המרחב האווירי של המפרץ. התחקיר ממשיך לגולל את האופי השגרתי של הטיסה: בשעה 7:50 מתחילה חלוקת ארוחות הבוקר בתא הנוסעים, כולל קפה, חביתות, טוסטים, פירות ויוגורט. הדיילת מקבלת אישור להיכנס לקוקפיט ומקבלת את ההנחיות לגבי הארוחות המבוקשות. הקברניט וטייס המשנה אוכלים מאכלים שונים, כדי להפחית את הסיכון שהרעלת מזון פוטנציאלית תפגע בשניהם בו זמנית.
בשעה 8:09 כלי הטיס מטפס עוד ומגיע ל-34 אלף רגל. מנקודה זו ואילך מופעל הטייס האוטומטי. מאצ'צ'אר ואל-המאמי עוקבים אחר המכשירים, שומרים על קשר עם מרכזי הפיקוח, ואימות תנאי מזג האוויר לאורך הנתיב. הדיילת מגישה להם את ארוחת הבוקר ויוצאת, ובאותו רגע נדמה כי נותרו עוד שעתיים של שקט עד הנחיתה.
קם להתפלל - ותוקף את הקברניט
התחקיר מציין כי קשה לקבוע מתי בדיוק "משהו נדלק" במוחו של טייס המשנה - באותו בוקר, ברגע שהיה על המטוס, או הרבה קודם לכן - כשצילם מטוסים ישראליים מתוך נמל התעופה בדובאי ב-2023, ואולי כשחברת עומאן אייר פיטרה אותו עקב חששות מדעותיו הקיצוניות. בסביבות השעה 9:15, כשהמטוס נמצא בגובה 34 אלף רגל ומתקדם במסלול המאושר עם טייס אוטומטי, אל-המאמי מודיע כי ברצונו להתפלל. ב"קוריירה" נכתב כי הבקשה לא מפתיעה את הקברניט - שכמי שאינו מוסלמי לא הבחין שכבר מאוחר מדי לתפילת השחר ומוקדם מדי לתפילת הצהריים.
תיעוד הטייסים - והנוסעים הישראלים שהשתלטו על האירוע
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
טייס המשנה קם, תוך שהוא מזיז את המושב לאחור. כעבור כחמש דקות הוא מנתק את גרזן החירום מאחורי גבו של מאצ'צ'אר - ומכה אותו בחלק האחורי של צווארו. בעיתון נכתב כי בתחילה הוא המום וחושב שחלק התנתק מגוף המטוס, אך אז הוא מבחין שהמכות נמשכות ומבין כי אל-המאמי הוא שתוקף אותו. הוא מנסה להגיב, ידו כמעט קטועה לחלוטין והוא מאבד דם רב. מחשבתו היחידה - כיצד לאפשר למי שנמצא בחוץ להיכנס.
בתחקיר מסבירים את המנגנון המתוחכם של דלת הקוקפיט, שמשאיר בחוץ מחבלים - אבל גם מחלצים. אם הטייס מאבד את הכרתו, אף אחד לא יכול להיכנס מבחוץ אם אינו יודע את הקוד, וגם אז מי שבפנים יכול לחסום את הגישה. ההודי נגרר לעבר הדלת ומנסה לפתוח אותה, אך אל-המאמי סוגר.
הקולות ליד השירותים, גבורת הישראלים - וסוף הסיוט
התפנית מגיעה בסביבות השעה 9:20, כל מתאר התחקיר. נינה מנס בת ה-5 מבקשת מאמה טלי ללכת לשירותים. הן יושבות במחלקת העסקים. בדיוק ברגע זה האישה, כשהיא ממתינה לבתה שתצא מהשירותים, שומעת קולות קטטה וחשדה מתעורר. נדמה לה שהיא שומעת מישהו דופק מבפנים, אך אלו קולות המאבק. היא ממהרת לעבר הטייס שלא בתפקיד, שישב במחלקת העסקים. היא תופסת אותו בידו ומקרבת אותו אל דלת הקוקפיט. הוא מסובב את הידית החיצונית ומיד לאחר מכן מבין את הזוועה. "הוא הורג את הטייס!", צועקת טלי.
כמה נוסעים קמים ומתערבים. בעיתון האיטלקי הדגישו כי כמעט כולם ישראלים, ולפיכך כמעט לכולם יש מאחוריהם לפחות שלוש שנים של הכשרה צבאית. הם מבינים את המצב תוך שניות. בשעה 9:21 אל-המאמי מבין כי תוכניתו המקורית לא ניתנת עוד לביצוע. לכן הוא מחליט להפיל את המטוס באמצע המדבר. הוא מנתק את הטייס האוטומטי, לוקח את השליטה על המטוס ודוחף את הגה הטיסה קדימה בכל כוחו. חרטום המטוס פונה בחדות כלפי מטה. עשרות נוסעים מושלכים לעבר זנב הבואינג. בתוך קצת יותר מ-30 שניות, המטוס מאבד 16 אלף רגל מגובהו, כ-4,900 מטרים.
בשעה 9:22, בטרם הורחק ונחסם, אל-המאמי מנסה להרוס את מכשירי הלוח. המטוס מיוצב על ידי יניב חיון. בשעה 9:25 המטוס בכל זאת מאבד גובה נוסף, אולי דווקא בשל היעדר דחף מהמנועים - דבר שחיון לא יכול היה להבחין בו. בנקודה זו מתערבים שני הטייסים שלא בתפקיד ומחזירים את המצב למצב רגיל. אז מתואר כי הנוסעים הישראלים מנסים להבין אם ישנם משתפי פעולה פוטנציאליים המסתתרים בין הנוסעים וצוות פליי דובאי. הם מאלצים את הדיילים להסתגר במתחם שבו הם נשמרים תחת השגחה צמודה.
בשעה 9:31 משדר אחד הטייסים את הקוד 7700. בשעה 9:35 טייס המשנה מנוטרל. המטוס ממשיך מעל החצי האי הערבי. בשעה 9:38 קוד החירום משתנה ל-7500, כאמור, גישה בלתי מורשית לתא הטייס. הוא מתקרב למרחב האווירי של ירדן, אך פקחי הטיסה של סעודיה מבקשים לפנות ולחזור לשמי מדינתם כדי לנהל את האירוע. שבע דקות לאחר מכן מורה מרכז הפיקוח האזורי להמשיך לעבר טאבוק לנחיתת חירום.
בשעה 10:57 נכנס המטוס לשדה התעופה של טאבוק, נוחת - והסיוט הסתיים.








