הממשלה צפויה לאשר את העברת הסמכויות בעניין מימוש החוק לגירוש משפחות מחבלים, לידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. צעד זה מגיע בהמשך לחשיפת ידיעות אחרונות ו-ynet על בלימת יישום החוק - ואי מימושו כמעט שנתיים לאחר שעבר בכנסת.
גלריה
הסמכויות על חוק גירוש משפחות מחבלים יעברו אליו. ראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)
המהלך נעשה ברקע החשיפה על כך שהחוק לא מומש, בין היתר בגלל התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה, אך לצד זה - סמכויות החוק טרם הועברו ממשרד הפנים, שם אין שר אחראי שיכול לממש את החוק מאז אוקטובר האחרון. לאחר אישור הממשלה, העברת הסמכויות תדרוש גם את אישור מליאת הכנסת. כינוס המליאה יכול להיעשות גם בלי הסכמת האופוזיציה, אך מקובל לעשות דברים בסכמה רחבה במהלך פגרת הבחירות.
החשיפה עוררה תגובות רבות בקואליציה, שהעבירה ביקורת על ההתנגדות של נציגי היועמ"שית. ח"כ חנוך מילבצקי וח"כ אלמוג כהן, שהיו מיוזמי החוק, יצאו בחריפות על הייעוץ המשפטי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף: "כך נראית השליטה המוחלטת של מערכת המשפט במדינת ישראל. היועמ"שית ובג"ץ, מצפים מאיתנו, המחוקקים, להיות שחקנים בהצגה שלהם. זו מציאות בלתי נסבלת, שתופסק באמצעות העברת רפורמה משפטית. בסוף ננצח את ההשתלטות חסרת הרסן של מערכת המשפט".
יש לציין כי החוק ספג ביקורת משפטית עוד בזמן הליך חקיקתו בכנסת. במסגרת זו, יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק אמרה כי מדובר בחוק מחורר, שיש בו קשיים משפטיים רבים - אך הוא בכל זאת עבר, ומאז כאמור לא יושם.
השר בן גביר הגיב: "כפי שהודעתי, בכנסת הבאה, תנאי סף שלי לכניסה לממשלה יהיה לסיים מיידית את כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה ולהחזיר את המשילות ואת ההרתעה למדינת ישראל". יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הוסיף: "בהרב מיארה הובילה תרבות של התעלמות מחוקי הכנסת, בזכות חוק היועץ המשפטי שהעברתי, הטרלול המסוכן הזה ייפסק עם השבעת הממשלה הבאה".
העבירו ביקורת על הקשיים שהערים הייעוץ המשפטי. שמחה רוטמן, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר
(צילום: קובי קואנקס)
ח"כ אביחי בוארון אמר: "החשיפה היא עדות לפגיעה חסרת תקדים בדמוקרטיה הישראלית. כאשר פקידות משפטית פועלת בניגוד לחוק כדי למנוע את יישומו של חוק שנחקק בכנסת, אף שבית המשפט לא הוציא צו המונע זאת - מדובר ברמיסת שלטון החוק, הכנסת ורצון הציבור".
הקשיים ביישום החוק
כאמור, אתמול נחשפו מסמכים פנימיים, תכתובות מייל ופרוטוקולים של ישיבות בהשתתפות בכירי משטרת ישראל, הייעוץ המשפטי לממשלה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים בנוגע ליישום החוק - שנותר בינתיים על הנייר. לפי החוק, שאושר בנובמבר 2024 ברוב של 61 ח"כים, שר הפנים רשאי להורות בכפוף לשימוע על גירוש בן משפחה של מחבל אם זה ידע מראש על תוכניתו של בן משפחתו לבצע מעשה טרור, אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או אם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור. אבל מאז חקיקתו הוא לא יושם אפילו פעם אחת – בעיקר בגלל התנגדותם של גורמי הייעוץ המשפטי.
באחד המקרים, הגיש שר הפנים לשעבר משה ארבל, הודעת שימוע לבני משפחות של שלושה מחבלים שהסיתו לטרור. אך בישיבות שנועדו לקדם את המהלך הגירוש, הדרג המשפטי הציף לא מעט בעיות הכרוכות לשיטתו ביישומו. נציגת הייעוץ המשפטי של רשות האוכלוסין וההגירה טענה כי השר ארבל כלל לא נועץ בה לפני שהוציא את מכתבי השימוע.
פרש מתפקידו - וכבר שנה שאין מי שיאשר את בקשות הגירוש. שר הפנים לשעבר משה ארבל
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בנוסף, הבקשה לאשר את גירושם של השלושה הגיעה ממחוז ירושלים, אך מי שהעבירה אותה ללשכת שר הפנים הייתה תת-ניצב שלומית לנדס, ראש חטיבת החקירות במשטרה. התברר שהיא עשתה זאת בניגוד לחוות דעת של יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי, עו"ד אריאל סיזל, שלפיה "החוק אינו בעל תחולה רטרואקטיבית, ועל כן הוא חל רק על מקרים שבהם אירוע ההסתה התרחש לאחר כניסת החוק לתוקף".
אל הביקורת הצטרף גם נציג שב"כ, שאמר: "לא הכרנו את הפניות הללו בכלל עד לזימוננו לישיבה הזאת", טען איש השב"כ בדיון. "לא הבנו למה נבחרו דווקא השלושה האלה. אנחנו מבקשים שאם יהיה מהלך נוסף בעתיד, הוא ייעשה בשיתוף איתנו כפי שמקובל עד היום. החוק לא התקבל בהתאם לעמדה שהצגנו בכנסת וסעיפים רבים התקבלו על אף עמדתנו הייתה שונה".
נציג השב"כ אף התרעם: "ככה לא מודיעים לנו. מישהו פה התבלבל לגמרי. שב"כ אחראי לביטחון, ולא תקין לעשות את זה בלי לתאם איתנו. מי שרוצה להיכנס לנעלינו ולהקים שב"כ ב' – שיודיע. יכולתם לגרש בטעות מישהו רגיש שאנחנו מתעדפים אחרים על פניו. זה לא מכבד מצד המשטרה. לא ידענו על השימועים וזה יכול לפגוע בעסקאות חטופים ובעניינים אחרים".
בקשות הגירוש של המשטרה החלו לזרום אל משרד הפנים דרך יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי, אלא שבסוף יולי 2025 החמיר משבר חוק הגיוס, ונציגי המפלגות החרדיות – בהם שר הפנים ארבל – פרשו מהממשלה. לפי חוק הגירוש, מאותו רגע אין מי שמוסמך לאשר את בקשות הגירוש של המשטרה, ואלה המשיכו להיערם במשרד הפנים ללא טיפול.
