משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות האוכלוסין וההגירה ושירות בתי הסוהר נמנים על המשרדים שאליהם פנו ונענו בחיוב על בקשות לחופש המידע. כך עולה מדו"ח פעילות היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2020 המתפרסם הבוקר (שלישי).
מהדו"ח עולה כי הרשויות שדחו את האחוז הגבוה ביותר של בקשות חופש מידע הן המשרד לביטחון הפנים (62.1%), משרד הפנים (46.3%), משרד המשפטים (44%) ומשטרת ישראל (41.4%). סיבת הדחייה המרכזית: "המידע נמצא בידי רשות אחרת".
2 צפייה בגלריה
משרד התיירות משרד התחבורה משרד הכלכלה
משרד התיירות משרד התחבורה משרד הכלכלה
משרד התחבורה נענה בחיוב, אחרים לא טרחו להעביר את הנתונים
(צילום: אלכס גמבורג)
מהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה עולה כי במהלך שנת 2020 הוגשו לממשלה 13,390 בקשות חופש מידע, המשך למגמת עלייה משמעותית במספר הבקשות המוגשות לממשלה בחמש השנים האחרונות. הדו"ח מתבסס על דיווחי המשרדים ויחידות הסמך על אופן יישום החוק ברשות במהלך שנת 2020. יש לציין כי משרד ראש הממשלה, משרד הדיגיטל הלאומי, המשרד להשכלה הגבוהה, משרד ההתיישבות, משרד משאבי המים, משרד ראש הממשלה החליפי ומשרד המודיעין כלל לא הגישו את הדיווח כמתחייב ועל כן אין נתונים לגביהם בדו"ח השנתי.
בין הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,619), הרשות הארצית לכבאות והצלה (1,436), משטרת ישראל (1,347), רשות מקרקעי ישראל (1,147), משרד הבריאות (969) ומשרד המשפטים (828). משרד התחבורה נענה בחיוב על אחוז מרשים של בקשות - 84.4%, רשות האוכלוסין וההגירה מיד אחריו עם 76.5% ושב"ס שענה על 72% מבקשות חופש המידע שהוגשו אליהם. הרשות לכבאות והצלה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הכלכלה עמדו בראש באשר לרשויות והמשרדים שענו על הבקשות בזמן קצר.
2 צפייה בגלריה
דחו יותר מ-60% מהבקשות. המשרד לביטחון הפנים
דחו יותר מ-60% מהבקשות. המשרד לביטחון הפנים
דחו יותר מ-60% מהבקשות. המשרד לביטחון הפנים
(צילום: ליאור פז)
נגד חלק מהרשויות והמשרדים הוגשו עתירות חופש מידע לבתי המשפט. בראש עמד משרד ראש הממשלה עם 20 עתירות חופש המידע, משרד המשפט ומשטרת ישראל התמודדו עם 11 עתידרות כ"א ומשרד הבריאות בשנת הקורונה התמודד עם 11 עתירות.
הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (120 יום) היו המינהל האזרחי יהודה ושומרון (52.1% תשובות ניתנו מעל 120 יום), צבא ההגנה לישראל (50.7%) והמשרד להגנת הסביבה (25.2%).
רוב עילות הסירוב למתן מידע הן פגיעה בפרטיות (1,123 דחיות, 27.6% מכלל הדחיות), מידע שלא ניתן לאתר או שאינו נמצא ברשות (992 דחיות, 24.4%), או בשל כך שהמידע נוצר בידי רשות אחרת (792 דחיות, 19.5%).
ואיך יישמו את חוק חופש המידע ברשויות המקומיות? אל הערים הנכללות ב"פורום ה-15" (הערים הגדולות בישראל) הוגשן 2,870 בקשות למידע. בראש עמדה תל אביב עם כ-21% מהבקשות, אחריה ראשון לציון עם כ-20% מהבקשות, אשדוד קיבלה כ-15% מהבקשות. עוד עולה שהרשויות המקומיות שבלטו לטובה במענה בתוך זמן קצר - עד 14 יום - הן כפר סבא (54.9% מהבקשות), חיפה (51.9%), פתח תקווה (45%) וראשון לציון (40.8%). הרשויות המקומיות בהן נרשם שיעור חריג מסד הזמנים הקבוע בחוק למענה - מעל 120 יום - רחובות, חדרה ורמת גן.