היזם החרדי עזרא אונגר, שמנהל מגעים לרכישת השליטה בארקיע בעסקה המוערכת בכ-150 מיליון שקל, טען בפני הרשויות בניו יורק כי אין לו כסף לשלם קנס של 500 אלף דולר. בתצהיר שעליו חתם בשבועה אמר כי אינו מחזיק בנדל"ן וכי אין ברשותו די נכסים, מזומנים או אפשרות לקבל אשראי כדי לעמוד בתשלום.
גם תפקידו בעסקת ארקיע, כך דווח, שונה מכפי שהוצג עד כה. מקור המעורה בפרטים אמר לאתר הנדל"ן האמריקני The Real Deal כי אונגר אינו מביא לעסקה כסף משלו, אלא משמש מתווך עבור משקיעים אחרים מהקהילה החרדית. כלומר, האיש שהוצג כרוכש העתידי של חברת התעופה הוא, לפי אותו מקור, בעיקר הצינור שדרכו אמור לעבור כספם של אחרים.
עזרא אונגר והבניין בוויליאמסבורג
(צילום: NYC Real Estate Finance Bureau )
הצהרתו של אונגר נחשפה כעת בעקבות הסדר חדש שעליו חתם עם התובעת הכללית של ניו יורק, לטישיה ג'יימס. חקירת משרדה העלתה כי אונגר מכר דירות בפרויקט בוויליאמסבורג לפני שקיבל את האישורים הדרושים, וגבה מרוכשי 17 דירות מקדמות בסכום כולל של כ-6.7 מיליון דולר.
במקום להפקיד את הכסף בחשבון נאמנות, כפי שדורש החוק, השתמש אונגר במקדמות למימון הבנייה ולהוצאות אחרות. הרוכשים נשארו במשך שנים ללא הדירות וללא כספם. במסגרת ההסדר הם יוכלו לקבל את המקדמות בחזרה בתוספת ריבית מהיזם החדש אברהם בראך, או להשתמש בהן לרכישת הדירות ממנו. החברה של בראך, יהודי חרדי בעצמו, מוגדרת בהסדר כצד שמצטרף במיוחד כדי לספק את המימון הדרוש לכל ההתחייבויות הכספיות, לרבות הפיצוי לרוכשים.
"כאשר תושבי ניו יורק מוסרים את חסכונותיהם כמקדמה על בית, הכסף הזה אינו קופה פרטית שיזמים יכולים לבזוז", אמרה ג'יימס.
בהודעה שפרסם משרדה נמסר כי אונגר ישלם קנסות בסך 824 אלף דולר. אלא שמסמך ההסדר מגלה שכמעט כל הסכום הוקפא לאחר שאונגר טען כי אינו מסוגל לשלם אותו. בפועל הוא נדרש לשלם כעת 50 אלף דולר בלבד. אם יתברר שמסר מידע כוזב על מצבו הכלכלי, הרשויות יוכלו לדרוש ממנו את מלוא הקנס ולפתוח נגדו בהליכים נוספים. כמו כן נאסר עליו לשווק דירות וניירות ערך בניו יורק במשך שש שנים.
אונגר לא הכריז על פשיטת רגל אישית. הליך פשיטת הרגל שנזכר בפרשה נפתח נגד החברה שהחזיקה בפרויקט. עם זאת, התצהיר על מצבו הכלכלי נחתם על ידיו באופן אישי. הפרויקט עצמו הסתבך במשך שנים בסכסוכי בעלות, חובות והליכי עיקול, ובסופו של דבר איבד אונגר את השליטה בבניין.
הפרטים החדשים בולטים במיוחד על רקע הדיווחים שבהם הוצג אונגר בן ה-36 כיזם נדל"ן מצליח ש"מגלגל מיליונים בכל חודש". אונגר נולד וגדל במונסי שבניו יורק, עבר לירושלים לאחר נישואיו והתגורר בארץ כמה שנים. הוא חזר לארה"ב לפני כשמונה שנים וכיום מתגורר בבורו פארק. הוא החל את דרכו בעסקים במכירת מאפים לאברכים בעת שלמד בכולל בירושלים, עבר לעסוק בתיווך וגייס כסף ממשקיעים שסייעו לו להיכנס לעסקי הנדל"ן בניו יורק.
לפי הפרסומים, הוא ביקש לרכוש את חלקם של האחים נקש בארקיע ולהפסיק את טיסות החברה בשבתות ובחגים. הכוונה עוררה התנגדות מצד העובדים, שמחזיקים בכ-22% ממניות החברה. לדבריהם, המהלך יגרום לחברה הפסדים. ארקיע מפעילה מדי שנה כ-2,500 טיסות בשבתות ובחגים, המתפרסות על פני כ-70 ימי פעילות. ועד העובדים כבר הודיע כי ייאבק במכירה אם הפסקת הטיסות תהיה חלק מהעסקה.
האחים נקש מחזיקים ב-72% ממניות ארקיע, והעובדים מחזיקים ברוב המניות הנותרות. ניסיון קודם למכור את השליטה לאיש העסקים היהודי-אמריקני אליוט זמל, תמורת כ-140 עד 146 מיליון שקל, התפוצץ מוקדם יותר השנה. זמל טען כי כבר נחתם עמו הסכם מחייב ודרש מהאחים פיצוי של 20 מיליון שקל. האחים נקש דחו את טענותיו והמשיכו לחפש רוכשים.
סכום הצעתו של אונגר לא פורסם רשמית ועד כה לא נחתם הסכם מחייב. אונגר ועורך דינו לא השיבו לפניות לתגובה בארה"ב. משרד התובעת הכללית מסר כי עורך דינו הבטיח שהצהרותיו בנוגע למצבו הכלכלי עדיין נכונות.
