תוכנית חדשה של הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי, בשיתוף מקצועי של המכון להכשרת שופטים, תעביר סדנאות עומק מבוססות סימולציה בנושא עבירות מין כחלק מהכשרות שופטי בתי משפט השלום בשנת 2023.
השופטים שישתתפו בסדנאות יתנסו בתרחישים מגוונים המדמים מצבי אמת מחייהם המקצועיים ואשר עוסקים באינטראקציות מעוררות קונפליקטים באולם בית המשפט ומול ממשקי העבודה השונים בתחום עבירות מין. שחקנים מקצועיים יגלמו דמויות באולם, כמתאמנים וכמתבוננים, ובמהלך היום ישתתפו בשיחות תחקור ומשוב.
התוכנית מיישמת את המלצות הוועדה הבינמשרדית (ועדת ברלינר) לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי. "עבירות המין הוכרו בדין, הן בדברי חקיקה שונים והן בפסיקת בתי המשפט, כקבוצת עבירות נפרדת, בין היתר בשל קשיים ניכרים וייחודיים שחווים נפגעי העבירה במהלך ההליך הפלילי", נכתב בדוח, "להליך הפלילי בעבירת מין מאפיינים שונים, אשר כל אחד מהם עלול להקשות על נפגע העבירה לצלוח אותו ללא פגיעה נפשית נוספת. מאפייני הפגיעה כוללים לעיתים נזקים קשים וארוכי טווח: בתחושת השליטה של נפגע העבירה בחייו ובגופו, בערעור האמון בחופש הבחירה".
עוד נכתב כי "נפגעי עבירות מין רבים ובני משפחותיהם חווים קשיים רגשיים ממועד הגשת התלונה במשטרה, או גילוי החשד בדרך אחרת, דרך בחינת התביעה את התיק וניהול ההליך השיפוטי בבית המשפט. נפגעי אלימות מינית הסבירו במסגרת מחאת MeToo כי נמנעו מלספר, מלדווח או מלהגיש תלונה ולהתחיל הליך פלילי בשל הבושה, ההאשמה העצמית, ההדחקה, החשש שלא יאמינו להם, יחסי הכוחות הנוטים לרעתם, ואף בשל הקושי להתמודד עם רשויות האכיפה ובתי המשפט ובשל עוגמת הנפש הקשה הכרוכה בהתמודדות עם ההליך".
איילת רזין בית-אורצילום: GIT Photographyאיילת רזין בית-אור, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי, מסבירה כי ההכשרות נועדו בראש ובראשונה לאפשר לנפגעים ולנפגעות למסור את העדות שלהם באקלים משפטי דיסקרטי, מוגן ופרטי.
"זה חלק מתהליך עשיית הצדק, חלק מהיכולת לרדת לחקר האמת, וזה חלק מהתפקיד של בית המשפט", אמרה בית-אור. "אם נפגעת או נפגע לא מרגישים מוגנים ובטוחים לספר את הסיפור שלהם במלואו, ההליך המשפטי נפגם. החשיבות של ההכשרות היא בהעשרת ארגז הכלים של השופטים כדי ליצור את האקלים הזה".
