הדיון בוועדת החוץ והביטחון (צילום: ערוץ כנסת)
על אף "פגישת חוק הגיוס" בין נתניהו, דרעי ואדלשטיין שהסתכמה אתמול (רביעי) ב"אווירה חיובית" - ביהדות התורה מתכוונים להמשיך עם חרם ההצבעות ואומרים כי ככל הנראה לא יצביעו עם הקואליציה גם בשבוע הבא.
כיממה אחרי שהרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הנחה את אכ"א להרחיב את הוצאת צווי הגיוס לחרדים, ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים אמש לפי לשכתו פגישה בנושא חוק הגיוס: "בפגישה נרשמה התקדמות, וסוכם שתימשך ההתדיינות בניסיון לגשר על הפערים".
פגישה נוספת צפויה כבר בימים הקרובים, כשיו"ר ש"ס אריה דרעי - שכאמור נכח גם בפגישה - הוא זה שיגשר על הפערים בין הליכוד ליהדות התורה. גורם בסיעות החרדיות אמר כי על פי הרושם שהתקבל אצלם, יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין ב"אווירה חיובית". "הוא מוכן להתרכך בכמה מהסוגיות החשובות לציבור החרדי", הוסיף הגורם.
הצעקות בדיון בוועדת החוץ והביטחון
(צילום: ערוץ הכנסת)
בפגישה הושגו הסכמות בין הנוכחים לגבי עקרונות שיהיו בחוק - יעדי גיוס של 4,800 חרדים בשנה הראשונה, שילכו ויגדלו משנה שנה; סנקציות קהיליות וכן אישיות; לכלול ביעדי הגיוס גם משרתים במשטרה ובגופי חירום נוספים.
גם בעיתונות החרדית ממשיך הבוקר הקו הנוקשה. בשער "יתד נאמן" הובאו דבריו של יו"ר דגל התורה משה גפני, שאמר כי "אין קיום לעם היהודי בלי לומדי תורה, אבל אם היינו הולכים עם האופוזיציה לא הייתה לכם שום בעיה כי התקשורת הייתה משבחת את לומדי התורה".
בביטאון ש"ס, עיתון "הדרך", הובאו בשער מכתביהם של רבני מועצת חכמי התורה של המפלגה. זקן חברי המועצה, הרב משה מאיה, צוטט ואמר כי "כל הרדיפות הן מבחן לכמה אנחנו אוהבים את התורה", והרב אברהם סאלים טען ש"אנשים בחוץ אינם מבינים שבני התורה מגינים על העולם".
ועדת החוץ והביטחון מתכנסת לפני תחילת גיבוש הנוסח לחוק הגיוס
על רקע הלחץ מצד החרדים, ועדת החוץ והביטחון בראשות אדלשטיין מקיימת הבוקר דיון נוסף בחוק הגיוס. מדובר ככל הנראה באחד מהדיונים האחרונים שתקיים הוועדה לפני שיחל היו"ר לגבש את נוסח הצעת החוק העדכני עם צוות הוועדה.
במהלך הדיון התלקח ויכוח סוער בין חברי הכנסת באשר לגיוס חרדים לצה"ל, אל מול ההתנגשות עם הרצון להמשיך לשלב נשים ביחידות הלוחמות. תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, אמר: "לא לקחנו את כל פקודת השירות המשותף והתאמנו אותה לפקודת שירות בני הציבור החרדי, והפכנו עכשיו את כל הצבא למרחב שמתאים לציבור החרדי. אם מישהו רוצה שנעשה את זה אני חושב שהוא חוטא למטרה. יש לי הרבה מפגשים עם ישיבות ההסדר, מלינים הרבה על ההתנהלויות שלנו והשיבוצים. לא הכול מושלם".
ח"כ ינון אזולאי מש"ס אמר לטייב: "באים אליי מהציבור הדתי-לאומי ואומרים לי שיש בעיות כאלה וכאלה, שהן מחרידות בעניינו, ושיש פגיעות (באורח החיים שלהם, ס"ח). אנחנו יכולים פה לפתור את הבעיה". ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית הוסיף: "כשאתה יוצר פער גדול יותר, אתה עלול לפגוע". ח"כ שרון ניר מישראל ביתנו השיבה: "במקום לגייס חרדים לצה"ל רוצים לשנות את אופיו של צה"ל? תגייסו כבר חרדים, תניחו לצבא. זו הבעיה עכשיו? השירות המשותף?".
בהמשך זעקה ח"כ אפרת רייטן מהדמוקרטים כי "נשים במערך הלוחם הן רק 20%, לפגוע בזה זה לירוק בפנים של כל מי שהתנדבה ושירתה". לאחר מכן צעקה ניר לעבר ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית, שטען כי זו פגיעה באמנותם של שומרי מצוות: "איזה טירוף הדעת". סוכות ענה: "תפסיקו לזלזל באמונות של אנשים".
אדלשטיין אמר אתמול כי בימים האחרונים הוא מקיים רצף פגישות דחופות עם כלל ארגוני המשרתים, בסדיר ובמילואים, המייצגים אותם ואת בני משפחותיהם. הוא הבהיר להם כי בכוונתו להביא בפני הוועדה חוק גיוס היסטורי, כזה שיעצב את פני הצבא ואת פני המדינה לעשורים הבאים. "שינוי כזה עושים בזהירות ובנחישות מתוך אחריות לאומית. עם ישראל צריך היום, יותר מתמיד, חוק גיוס אמיתי שמביא תוצאות. חוק גיוס שמביא חרדים לצבא ומאפשר להם לשרת מבלי לוותר על אורחות חייהם. כבר בשבוע הבא נתחיל בכתיבת סעיפי החוק ולא נאפשר שום פירצה או פתח לטריקים", אמר.
אולם, אל מול כוונותיו של אדלשטיין יש גם את הלחצים האדירים שמופעלים מצד הסיעות החרדיות בכנסת וההנהגה החרדית בכלל. כזכור, הסיעות החרדיות הודיעו כי לא ישתפו פעולה עם הקואליציה בהצבעות על חוקים שעלו במליאה. בלית ברירה נאלצה הקואליציה להסיר אתמול מסדר היום את כל הצעות החוק שלה, והסיעות החרדיות לא מהססות להמשיך בחרם עד שתחול התקדמות אמיתית בהסדרת מעמד בני הישיבות, בין אם באמצעות חוק הגיוס ובין אם באמצעות חוק אחר. כדי לגשר על המשבר, נועדו אמש כאמור נתניהו,דרעי ואדלשטיין.
