בג"ץ דן היום (ראשון) בעתירה של ח"כ אחמד טיבי ומרכז "עדאלה" בדרישה לאפשר לחברי כנסת לפגוש אסירים ביטחוניים בבתי הכלא בישראל. העתירה הוגשה אחרי שבמשך כשנה לא אישר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, את הבקשות החוזרות של טיבי להיפגש עם אסירים ביטחוניים, ובפרט עם בכיר הפתח מרואן ברגותי - ששמו נקשר ב"אסים" שחמאס שאף לשחרר במסגרת עסקת החטופים. בסיום הדיון, שכלל התפרצויות והוצאות מהאולם, לא ניתן פסק דין.
6 צפייה בגלריה
העתירה תידחה? טיבי, ברגותי ובן גביר
(צילום: אלכס קולומויסקי , Brennan Linsley, AP צילום: AFP)
הדיון התקיים באולם ג' בבית המשפט העליון, בפני הנשיא יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז והשופט דוד מינץ. למקום הגיעו השר בן גביר וחברי הכנסת יצחק קרויזר ולימור סון הר-מלך ממפלגתו עוצמה יהודית, וכן חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד. הדיון נקטע כמה פעמים, בין השאר כששתי אימהות קטעו את דבריו של עו"ד חסן ג'בארין מארגון "עדאלה", שמייצג את טיבי". הן צעקו לעברו "תתביישו לכם!", והוצאו בידי משמר בתי המשפט. הקהל בדיון הצטרף לקריאות.
קודם לכן נרשמו חילופי דברים בין נשיא העליון עמית לשר בן גביר. האחרון אמר לשופטים: "אתם חייבים לדעת מה קורה, צריך להבין. יש טיילת של חברי כנסת בבתי הסוהר. זה צריך להיאמר". עמית השיב: "אנחנו מכירים. גם אמרתי שהיועמ"ש הקודם (אביחי מנדלבליט - נ"ב) אישר את המתווה (ביקורי ח"כים במתקני שב"ס - נ"ב) הקודם. אנחנו מכירים את ההיסטוריה. מי שמחליט זה לא אדוני, אלא השב"ס". בן גביר ענה: "אתה צודק שזה עובר לגורם המקצועי, אני לא מתערב בשיקולים מקצועיים", ועל כך עמית אמר: "אנחנו שמחים לשמוע".
בן גביר הוסיף: "אני קובע את המדיניות של המתווה, ולא בקשות פרטניות. הם (ח"כים ואסירים ביטחוניים - נ"ב) מחליפים ביניהם מסרים. אני מרגיש שהקול שלי צריך להישמע, אף שהפרקליט רועי שוויקה עושה עבודה מצוינת".
בהמשך אמרה ח"כ גוטליב דברים משלה, ותחילה השופטים אפשרו לה להתבטא. ואולם, היא המשיכה להתפרץ לדיון, והנשיא עמית הזהיר אותה: "גברתי חברת הכנסת גוטליב, זה לא יציע. יש כללים משפטיים. אל תאלצי אותי לעשות שימוש בסמכות שלי לפי סעיף 72 א'". היא השיבה לשופטים: "מאיימים, תתביישו לכם אתם". לאחר גוטליב המשיכה להתפרץ, ועמית הורה לאנשי בית המשפט להוציאה מהדיון מכוח הסעיף שהזכיר. "ביזית את בג"ץ, תתבייש", הטיחה בו.
6 צפייה בגלריה
הח"כית הוצאה אחרי שהפריעה לדיון. גוטליב ובן גביר בעליון, הבוקר
(צילום: אלכס קולומויסקי )
בדוברות בתי המשפט אמרו אחרי הדיון כי ח"כ גוטליב כינתה את מאבטחיה "רוטוויילרים". "המערכת עומדת מאחורי מאבטחיה ומוקירה את פועלם", מסרו. "מאבטחי מערכת בתי המשפט הם אנשי ביטחון הפועלים מדי יום במסירות, במקצועיות ובאחריות כדי להבטיח את עבודתם התקינה של בתי המשפט וביטחונם של כל באי בית המשפט".
המהומות נמשכו גם אחרי שהורו להוציא את גוטליב, כאשר נוכחים בקהל המשיכו להפריע - והוצאו גם הם. "הוא תומך טרור. מחבל!", אמר אחד הנוכחים על טיבי, והוצא גם כן. אישה אחת סירבה להתפנות והתעמתה עם אנשי משמר המשפט, ובן גביר ניגש אליה וביקש ממנה לצאת באופן מכובד. אישה אחרת צעקה: "שחטו את הילדים שלנו, כדור בראש מגיע להם" - והוצאה גם היא בכוח.
השופט עמית אמר על כך: "מה שראינו כעת, אין בית משפט בעולם, בוודאי לא בית משפט עליון, שיש בו תופעה כזו". אישה מהקהל צעקה לעברו: "גם תופעה כמוך אין בשום מקום בעולם". בתגובה הורה השופט עמית להוציא אותה מהדיון. בסך הכול הוצאו לפחות שבעה בני אדם מלבד ח"כ טלי גוטליב. אחת מאלה שהוצאו היא גליה חושן, שבתה הדר נרצחה במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. לאחר שהוצאה דאגו אנשי המשמר להרגיע אותה, והגישו לה מים.
הסעיף שלפיו פעל עמית קובע כי "אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו: מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה; מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי-הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט; מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו; מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט".
העתירה - ותגובת המדינה
בעתירה נטען כי התנהלות השר בן גביר ושירות בתי הסוהר עולה לכדי פעולה הנעשית בחוסר סמכות ופוגעת באפשרות של ח"כ טיבי למלא את תפקידו ולפקח על הרשות המבצעת, בייחוד לנוכח דיווחים רבים על אודות אלימות קשה כלפי אסירים פלסטינים והיעדר פיקוח על תנאי מעצרם.
עוד נטען כי הכפפת הפיקוח הפרלמנטרי להסכמה של שר בממשלה פותחת פתח לאפליה בין חברי הכנסת על בסיס עמדותיהם הפוליטיות, כפי שהתנהגותו של בן גביר מוכיחה, שכן בעוד שהשר אוסר על חברי כנסת ערבים הנמנים על האופוזיציה להיפגש עם אסירים ביטחוניים פלסטינים, הוא התיר לחברי כנסת מהקואליציה להיפגש כמה פעמים עם אסירים ביטחוניים יהודים.
ביולי אשתקד הוציא בג"ץ צו על תנאי, שבו נקבע כי על המדינה להתייחס לסעדים שדרשו טיבי ומרכז "עדאלה" בעתירתם. בעקבות הדיון שהתקיים בעתירה בספטמבר לאחר מכן, הורה בית המשפט למדינה למסור לעותרים פרפרזה מפורטת של החומר החסוי שהוצג בדיון ובעקבות זאת אף הורה למדינה לפרט אם ההסדר נשמר גם ביחס לאסירים ביטחוניים יהודים.
המדינה הגיבה לעתירה הנוכחית: "דין טענות העותרים בקשר לסעד הקונקרטי להידחות, שעה שבבחינה פרטנית של הבקשה נמצא שלא ניתן לאשר את קיומו של הביקור המבוקש, בשל שיקולי ביטחון מובהקים. נמסר הן מגורמי הביטחון והן מגורמי המודיעין בשירות בתי הסוהר כי בקשת חבר הכנסת טיבי נבחנה באופן פרטני, ונמצא כי כובד השיקולים הביטחוניים הנוכחיים העומדים על הפרק אינם מאפשרים את ביקור העותר 1 (ח"כ טיבי - נ"ב) אצל האסיר ברגותי בעת הזו".
בתגובה נמסר לבג"ץ כי מדיניות השר בן גביר לאיסור על ביקור חברי כנסת אסירים ביטחוניים כבר אושרה בעבר בבג"ץ ג'בארין ב-2020 וכן בבג"ץ גלאון ב-2011, שם נקבע כי החוק אינו מאפשר לחברי כנסת כניסה חופשית למתקני שירות בתי הסוהר.
העותרים הדגישו בתגובתם למידע זה כי "מהתגובה עולה בעצם כי ישנם הסדרים שונים שנוגעים לביקורים של אסירים בטחוניים פלסטינים ואסירים בטחוניים יהודים, וכי הטיעונים 'הביטחוניים' שהמדינה ניסתה להיתלות בהם למניעת הביקור של חבר הכנסת טיבי אצל מרואן ברגותי אינם אלא אוסף טענות המשקפות דעות קדומות וגזעניות, שאינן מבוססות על שום מידע קונקרטי ושאין בסמכות שב"ס או במומחיותו לשקול אותן".
אסתר אבירם מארגון "צעדת האימהות", שהוצאה מהדיון ולה שני בנים לוחמים, אמרה ל-ynet: "הילדים היקרים שלנו בסכנה, והעובדה שיש מלחמות בכל החזיתות לא מסירה מהם אותה. כל זמן שבית משפט ימשיך לתת זכות עמידה לארגוני זכויות המחבלים, שהמציאו שם מכובס של ארגוני זכויות אדם, לא יהיה ביטחון. בית המשפט חייב להבין שהוא חייב לעבוד למען עם ישראל וביטחונו. כל זמן שתהיה זכות עמידה לארגוני טרור לא יהיה לנו כאן שקט. זה מעבר לימין ושמאל, זה חיי הילדים שלנו".
