"ניו יורק טיימס" דיווח אמש (יום א') כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר ליועציו שהוא נוטה לתמוך ב"תקיפה ראשונית" ומוגבלת נגד איראן בימים הקרובים, כזו שמטרתה תהיה לשכנע את משטר האייתוללות לוותר לחלוטין על היכולת לפתח נשק גרעיני, במסגרת הסכם מול ארה"ב. בדיווח צוין כי היעדים האפשריים למתקפה מוגבלת שכזו נעים ממטות של משמרות המהפכה, דרך מתקני גרעין ועד אתרים הקשורים לתוכנית הטילים הבליסטיים.
1 צפייה בגלריה
(צילום: REUTERS/Jonathan Ernst, Office of the Iranian Supreme Leader/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
טראמפ, כך דווח, אמר ליועציו כי אם המגעים הדיפלומטיים מול איראן או תקיפות אמריקניות מוגבלות שעשויות לצאת לפועל לא יצליחו להכניע את איראן ולגרום לה לוותר על תוכנית הגרעין - הוא ישקול מתקפה גדולה הרבה יותר ב"חודשים הקרובים", לשון הדיווח, כזו שמטרתה תהיה כבר להפיל את שלטון האייתוללות, אף שלפי הדיווח בממשל האמריקני אין ביטחון ביכולת לממש מטרה שכזו.
ב"טיימס" דיווחו עוד, מפי גורמי ביטחון אמריקניים ומערביים, כי זוהו סימנים מדאיגים שאיראן עלולה להורות לשלוחיה להוציא לפועל מתקפות טרור נגד יעדים אמריקיים באירופה ובמזרח התיכון, אם טראמפ יורה על תקיפות בהיקף נרחב נגד איראן. הגורמים אמרו כי לפי שעה אין זיהוי של מזימות ספציפיות שמתוכננות כעת, אולם לדבריהם זוהה "פטפוט" גובר בין גורמי טרור - באופן שמצביע על רמה מסוימת של תכנון ותיאום.
ב"טיימס" הדגישו כי שום החלטה לא התקבלה עדיין, וביום חמישי הקרוב ייערך גם סבב שיחות שלישי בין ארה"ב לאיראן, בז'נבה, כזה שנתפס כהזדמנות האחרונה למנוע מתקפה אמריקנית - מתקפה שבאיראן איימו כי תצית מלחמה אזורית. לפי הדיווח, כעת עומדת על הפרק בשיחות "הצעה של הרגע האחרון" שמטרתה לאפשר לשני הצדדים לרדת מהעץ - ובמסגרתה יושג הסכם גרעין שאמנם יאפשר לאיראן להמשיך להעשיר אורניום, אבל בצורה מוגבלת מאוד, לצורכי מחקר רפואי בלבד.
איראן, נזכיר, מסרבת בתוקף לוותר על זכותה להעשרת אורניום, בעוד הממשל האמריקני מתעקש שכל הסכם יביא ל"אפס העשרת אורניום". גורמים המעורים בפרטים אמרו לעיתון כי אחת מהצעות הפשרה שכעת נשקלות בוושינגטון ובטהרן הועלתה על ידי ראש סבא"א רפאל גרוסי, ולפיה איראן תוכל להעשיר אורניום רק בכמות קטנות מאוד לצרכים רפואיים.
ב"טיימס" הזכירו כי איראן מייצרת איזוטופים המשמשים למחקר רפואי בכור מחקר גרעיני ששוכן סמוך לטהרן - מתקן בן כ-60 שנה שסופק במקור על ידי ארה"ב. הכור, שהוא הוותיק ביותר באיראן, החל לפעול ב-1967, בתקופת שלטונו של השאה מוחמד רזא פהלווי - שהודח במהפכה האיסלאמית ב-1979. הוא נבנה כחלק מתוכנית אמריקנית באותן שנים שכונתה "אטום למען שלום" - שבמסגרתה סייעה ארה"ב למדינות מתפתחות לפתח תוכניות גרעין אזרחיות, בתמורה להתחייבות מצדן להשתמש בטכנולוגיה הזו אך ורק למטרות שלום.
אם ההצעה תתקבל, איראן תוכל לפי הדיווח לטעון שהיא ממשיכה להעשיר אורניום, בעוד טראמפ יוכל להתגאות בכך שהיא סוגרת את כל המתקנים המרכזיים שמספקים לה דרך עתידית לפצצה. אולם ב"טיימס" הדגישו כי לא ברור אם משטר האייתוללות יסכים לפשרה כזו, ואם טראמפ עצמו יסכים לכך לנוכח דרישתו הברורה ל"אפס העשרה".
בדיווח לא הוזכרה כלל הדרישה הישראלית שהסכם בין הצדדים יטיל גם הגבלות על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן או על הסיוע שלה למיליציות וארגוני טרור במזרח התיכון, כשברקע הסימנים שמעוררים חשש בישראל מפני האפשרות שארה"ב תסתפק בהסכם שיעסוק רק בגרעין. בישראל הופתעו אמש מההחלטה שהתקבלה בממשל טראמפ לקיים סבב שיחות עקיפות נוסף עם איראן. טראמפ, כך הבינו בישראל, נענה להצעה של שליחו סטיב וויטקוף לתת עוד סיכוי לדיפלומטיה, למרות שוויטקוף עצמו הודה שאיראן לא מוכנה "להיכנע", חרף הכוח הצבאי הענק שצברו האמריקנים במזרח התיכון.
לטענת גורמים בישראל, גישתו של וויטקוף מדאיגה ומשדרת חולשה ופשרנות - וזו לטענתם לא תביא להתקפלות מצד איראן. דיפלומט ישראלי אמר כי במסדרונות המדיניים יש אכזבה מהתנהלותו של וויטקוף, שמאפשר לאיראנים למשוך זמן. משיכת הזמן הזו, לפי ההבנה בירושלים, גם תביא לדחייה נוספת בהכרעה האמריקנית אם לבחור בנתיב של תקיפה באיראן - לפחות עד השבוע הבא. ההבנה הזו נלקחת עם כוכבית, לאור התיאום בין ישראל לארה"ב והעובדה שתמיד תיתכן אפשרות של הטעיה אמריקנית כמו שהייתה לפני מבצע "עם כלביא". אז נקבעו שיחות בין שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לוויטקוף, אולם ישראל תקפה לפני אותן שיחות מתוכננות.
לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס" בארה"ב מצפים מאיראן להעביר את הצעתה המעודכנת בשיחות כבר היום או ביום שלישי. שר החוץ האיראני עראקצ'י אמר אמש בריאיון לרשת CBS האמריקנית כי "פתרון דיפלומטי עדיין ניתן להשגה". עראקצ'י טען כי הסיכויים לכך טובים, וציין כי בטהרן ממשיכים לעבוד על האלמנטים שישלבו בהסכם עם האמריקנים. לדבריו אם ארה"ב מעוניינת בפתרון לתוכנית הגרעין האיראנית, הדרך היחידה היא דיפלומטיה. "הוכחנו זאת בעבר, ואני מאמין שיש עדיין סיכוי טוב. אין צורך בצבירת הכוח הצבאית, והיא לא יכולה לעזור בכך. זה לא יכול ללחוץ אותנו", הוא הוסיף בריאיון.
בדיווח ב"ניו יורק טיימס" הובאו גם פרטים מהדיונים בצמרת הממשל האמריקני סביב התקיפה האפשרית, וצוין בו כי בעקבות המורכבות הרבה של פשיטת קומנדו נגד מתקנים באיראן - אפשרות שנבחנה במסגרת מנעד הפעולות הרחב שהוצג לטראמפ - הוחלט לוותר לעת עתה על הרעיון הזה. לפי הדיווח, פשיטות קומנדו נשקלו כדי להשמיד מתקני העשרה או ייצור שקבורים עמוק מתחת לאדמה, כאלו שלא ניתן להשמיד בהפצצות אוויריות, אבל מנגד הם ידרשו מהכוחות המיוחדים לשהות זמן רב בשטח ויהיו מסוכנים ביותר.
גורמים המעורים בפרטים תיארו בפני העיתון חלקים מדיון שערך טראמפ עם הצמרת הביטחונית שלו, ביום רביעי האחרון, ולדבריהם טראמפ דחק אז בראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב הגנרל דן קיין, וכן בראש ה-CIA ג'ון רטקליף, לתאר בפניו את האסטרטגיה הרחבה מול איראן. לפי הגורמים, קיין ורטקליף נמנעו לתמוך במדיניות ספציפית כלשהי: קיין דיבר על האופן שבו הצבא יכול לפעול מנקודת מבט מבצעית, בעוד רטקליף דיבר על המצב בשטח ועל ההשלכות האפשריות של ההצעות השונות.
הגנרל קיין, שבדיונים שקדמו למבצע הנועז ללכידת נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בחודש שעבר אמר לטראמפ שישנם סיכויי הצלחה גבוהים למבצע ההוא, לא יכול היה לפי הדיווח לספק הערכה דומה בכל הנוגע לפעולה נגד איראן. לפי ה"טיימס", בדיון ביום רביעי סגן הנשיא ג'יי די ואנס, איש המחנה הבדלני יותר בממשל, לא התנגד דווקא לתקיפה, אך כן הפנה לגנרל קיין ולראש ה-CIA שאלות נוקבות, ודחק בהם לשתף את עמדותיהם כלפי האופציות השונות ולקבל מידע רב יותר על הסיכונים והמורכבות של תקיפה באיראן.
